הפקרות בריאותית?!

tsl99

New member
הייתי חייבת להגיב

אני קוראת כאן המון, ולומדת הרבה. בהריון שלי עשיתי רק סקירה מאוחרת, לא התאים לי לעשות בדיקות שהתשובה להן היא סטטיסטית כי אני טיפוס שנלחץ. אבל- אני מכירה באופן אישי מקרה אחד (ושמעתי ממקור מוסמך על עוד כמה) שסקירת מערכות הצילה את העובר- כי טיפלו בו עוד ברחם!!! וכמובן מה שכתבה בלינקה, שיש בעיות שאפשר להערך אליהן ולהתכונן לצוות רפואי מתאים בחדר הלידה. האחריות שלנו היא אכן, ללמוד על הבדיקות ואז לקבל את ההחלטות שלנו, ולא לקבל באופן עיוור מה שאומרים הרופא או החברה.
 
../images/Emo207.gif הרופא החדש שלי לא עושה US

אני בשבוע 27 האם יש צורך בUS בהמשך? חברה שלי העלתה את הסוגיה של מיעוט או ריבוי מי שפיר שבשביל זה צריך US או הערכת משקל למשל... מה דעתכן?
 

mamadan

New member
אני מעדיפה לעשות עוד US

בחודש האחרון- בעיקר כדאי לוודא שהמצג הוא ראש. לגבי המשקל- אני סומכת יותר על ההערכה של המיילדת
 

swann

New member
אני לא עשיתי.

לגבי המצג - המיילדת מיששה ווידאה שהראש למטה (היא לא היתה צריכה לספר לי, אבל אם היה איזהשהוא ספק - היא היתה שולחת אותי ל US). הערכות משקל לא מדוייקות בשליש השלישי, אין טעם לעשות. עשיתי בהריון הראשון, הפחידו אותי עם משקל גדול והיא יצאה קטנה. כמות מי שפיר - לפי המיילדות שלי, מתחילים כזה מעקב רק אחרי 41 שבועות. כלומר אחרי שעבר שבוע מהתל"מ. כדי לוודא שיש מספיק מים, שהשיליה לא הזדקנה וכו'. לפני כן לא ממש צריך. באיזה שבוע ילדת את ירדן? (לא ממש אינדיקציה, אבל מעניין).
 

ימי82

New member
יוווווווו כמה תגובות תודה../images/Emo140.gif

המון תודה על התגובות. אז אני החלטתי - אחרי שהתיעצתי עם רופא מומחה. אני עושה כמו שחשבנו סקירה מאוחרת - זאת אומרת בשבוע 23 אצל פרטי ושקיפות והשאר אצל הקופה:) ובניתיים אני מתחילה להגיד למשפחה שאני חושבת על לידה טבעית - אולי בבית נירא.... בו נגיד שלא כולם מתלהבים...
 
../images/Emo24.gif מה שחשוב זה ש*את* תתלהבי...

כלומר, תהיי שלמה עם ההחלטות שלך ותדעי בהתאם גם איך להכין את עצמך. אם מתחילים לזרוק לך הפחדות על לידה בבית, לדעתי עדיף שפשוט תמנעי משיחה בנושא עם אנשים אלו או שתדאגי להיות חמושה במחקרים שמראים כולם עד כמה בטוחה לידת בית להריון בסיכון נמוך (לא פחות מלידת בי"ח, לעתים אף יותר, עם תוצאות הרבה יותר טובות מבחינת בריאות פיזית ונפשית של האם והתינוק).
 

May first

New member
זה ממש לא עניינם

והם לא צריכים לקחת חלק בקבלת ההחלטות שלך בעניין הזה. את לוקחת אחריות על גופך, ואחרי למידה שלך, את תבחרי (ותשובי ותבחרי בכל רגע של ההתרחשות) איך הכי נכון לך להתמודד. לא הייתי משתפת א-פריורית בני משפחה, הם נראים לי בלתי רלוונטיים.
 
../images/Emo62.gif הגישה שלי

והיא אולי הגישה שמעט פחות רווחת כאן, אבל כפי שתראי בחתימה שלי, זה נובע מה"היסטוריה" שלי, שהיא שילוב של סיבוכי הריון יחד עם העדפה ברורה ללידה טבעית/ פעילה/ ביתית (אם כי, לידה ביתית אינה בטווח האפשרויות הפתוחות בפני, לצערי). אני חושבת שהריון הוא סוג של "ניהול סיכונים", ולמרבה השמחה, עבור רוב הנשים, מדובר בניהול של סיכון נמוך. כמו כל ניהול, הוא צריך לשלב רגש ושכל, והוא צריך לשלב את מירב המידע שניתן להשיג, ואחרי כל זה, יש לדעת ולהפנים שיש בו מרכיב גדול של "קבלת החלטות בתנאי אי וודאות". אישית, אני בעד איסוף כל מידע שאנו פולשני, אצל רופא טוב (ציבורי או פרטי או שילוב של שתי הפונקציות), תוך הבנה מעמיקה של משמעות המידע שנותנת כל בדיקה, האם היא בדיקה מוחלטת או בדיקת סקר, מה עושים עם תוצאות לא תקינות ומה המשמעות של תוצאות תקינות. אישית, מכירה לא מעט תינוקות שחייהם ניצלו בזכות הבדיקות הללו (למשל, עקב החלטה ליילד מוקדם ולחכות עם צוות חדר ניתוח לצורך הצלת חיים מיידית, יכולת לבצע עירוי תוך רחמי בעובר אנמי בצורה קיצונית ועוד) ומאידך מכירה, בוודאי, מקרים שהמידע הביא להתתבטויות קשות ולהחלטות שלעולם לא נדע אם הן נכונות. אני חושבת ששילוב רפואת עובר מתקדמת וטכנולוגיות אבחון טרום לידתי אינן עומדות בסתירה להתנהלות טבעית במישורים רבים, ואצלי במישור הפרטי ביותר הן רק נתנו תוקף לתחושות ולידיעות פנימיות. אני סוברת, שלאחר איסוף המידע הרלוונטי לכל הריון, בסופו של דבר, כל החלטה וכל התנהלות, הן החלטה של הלב, אבל מתוך מקום של ידע. אני חושבת, כמו שכבר נכתב כאן בשרשור, שביצוע כל הבדיקות האפשריות שלא מתוך הבנה שלהן, כמו גם המנעות מכולן או חלקן שלא מתוך ידיעה/ הבנה, הם שני הצדדים של אותה הבורות. אני מכבדת מאוד כל סוג של החלטה (על המנעות מביצוע כל/ חלק מן הבדיקות כמו גם ביצוע כל/ חלק מן הבדיקות) שבאה מתוך חקירה והבנה. לכן, אשמח לסייע לך להבין יותר על הבדיקות השונות שחשוב לך לדעת לגביהן. שיהיה בבריאות ובהצלחה.
 

ימי82

New member
תודה !

ממש תודה על התגובות והדעות. ממש עזרתן לי! אני בינתיים ממשיכה לקרוא הרבה בנושא על לידה טבעית וכל מיני סיפורים של לידות. אני גם בעיקר מחכה לבעלי שבלבנון כרגע וזה קצת מפחיד-מלחיץ... ואז כבר נחליט ביחד
הכל - רק שנינו ....
 

ד פ נ א

New member
../images/Emo41.gif../images/Emo207.gif ../images/Emo41.gif באותו ענין

שלום לכן. אני קוראת אותכן כבר הרבה זמן, ובעקבות השרשור הזה עלתה בי שאלה. האם אתן מבצעות את בדיקת הדם והשתן, במהלך ההריון? האם אתן רואות את זה כחלק מהבדיקות המיותרות, או שצריך לעשות את כולן, האם אתן עושות חלק, האם יש חשובות יותר או פחות לדעתכן. כרגע אני בשבוע 11, הריון שלישי בשני ההריונות הקודמים ביצעתי את כל הבדיקות האפשריות, גם דם וגם u.s , ובהריון הזה אחרי שאני קוראת אני מבינה שאולי אני קצת מגזימנית. מה איתכן?
 

אם פי 3

New member
בעיני אלו בדיקות עם סיכון מינימלי

(שתן בכלל לא, דם - זניח לחלוטין) ועם פוטנציאל לזהות בעיות, אצל האם. לכן בעיני אלו בדיקות חשובות וכדאיות. רק לגבי בדיקת חלבון עוברי (גם בדיקת דם) אני יותר ויותר מגיעה למסקנה שאין בה תועלת ממשית, מלבד הפחדה והלחצה. הקשר הסטטיסטי בין תוצאה "לא טובה" לבעיה אמיתית, נראה לי קלוש מדי.
 

ד פ נ א

New member
גם לפי דעתי זו בדיקה מיותרת

ובאמת לא ביצעתי אותה. חברה שלי שילדה עכשיו אמרו לה בשבוע 32 שבגלל הבדיקה הזו הבת שלה כפי הנראה תצא עם תסמונת דאון, והמליצו לה על הפלה... בסוף יצאה ילדה מקסימה
 
../images/Emo62.gif בהקשר לתבחין המשולש

כלומר לבדיקה שנהוג לכנות "חלבון עוברי", ואני חייבת לציין, שללא קשר ליעילותה המוכחת (עליה אפרט בהמשך), אני ממש מתקוממת מול אמירות כמו שלך, שהן בדיוק דוגמא להעדר הידע אותו ציינתי קודם. אף אחד לא ממליץ על הפלה (לא כל שכן לידה מוקדמת בשבוע 32) על סמך תוצאות התבחין המשולש. לא תמצאי רופא שכזה. הפלה על רקע של תסמונת דאון נעשית לאחר תוצאות מוחלטות שמתקבלות מבדיקת מי השפיר. מטרת התבחין המשולש היא לתאר את הסיכון בו נמצאת האישה. הבדיקה מיועדת לנשים צעירות, אשר על פי גילן אינן אמורות לעבור בדיקה פולשנית. נקודת החתך בבדיקה נקבעה כסיכון הגבוה מ 1:380, כלומר, אישה שקיבלה, למשל, תוצאה של 1:350 היא בעלת המלצה רפואית לביצוע הדיקור (ואף תקבל את המימון של משרד הבריאות לצורך העניין) ועדיין, רוב מוחלט של הנשים הללו תקבלנה תוצאה תקינה בדיקור. ליתר דיוק, אם 350 הנשים הללו תבצענה את הבדיקה 349 מתוכן צפויות לקבל תוצאה תקינה ואחת בלבד לא. זה לא אומר שהבדיקה טעתה, אלא, שכל 350 הנשים הללו היה סיכון מוגבר ביחס לגילן ולכן הייתה הצדקה לקחת את הסיכון שבביצוע בדיקה פולשנית. תאורטית, אם 350 הנשים הללו יסרבו לבצע את הבדיקה, כפי שסרבה המכרה שלך, 349 מתוכן תוכלנה "להאשים" את הממסד הרפואי בהמלצת שווא (ולאחת לא יהיה זמן להתעסק בהאשמות הללו). באשר לאמינות הבדיקה, היא עומדת על 60%, כלומר, מתוך 100% אוכלוסית העוברים עם תסמונת דאון בקרב נשים צעירות, שאינן מיועדות לבצע דיקור מי שפיר, הבדיקה תאתר 60% מן המקרים. זה הרבה פחות ממאה אחוז, אבל הרבה הרבה יותר מאפס אחוז. אצל יתר ארבעים האחוזים הבדיקה לא תראה על אינדיקציה לדיקור, אבל בדיקות אחרות, שקיימות כיום, ולא היו קיימות כשהחלו להשמתש בתבחין המשולש, יתנו אינדיקציה לרובם (לא לכולם). כיום, קיימות בדיקות טובות יותר לאיבחון הסיכון למום כרומוזומלי. השקיפות העורפית בשקלול גיל האישה (בדיקת האולטרהסאונד) מעניקה כ-75% איתור. שיקלול עם הסקר הביוכימי של השליש הראשון (בדיקת הדם הנלווית לשקיפת העורפית) מעלה את האיתור לכמעט 85%. שיקלול של המידע הזה, עם התבחין המרובע (שהוא התבחין המשולש בתוספת אינהיבין A שכעת נכנס לשסל הבריאות) מעניק 95% של וודאות, בנוכחות סקירה תקינה. אגב, ראוי לציין כי כעשרים אחוזים מן העוברים עם תסמונת דאון אינם מראים סימנים בבדיקות אולטרהסאונד, אבל לגבי רובם יהיה איתור באחת מבדיקות הסקר (סקר ביוכימי שליש ראשון או סקר ביוכימי שליש שני, שהוא התבחין המשולש/ מרובע). לכן, לסיכום, התבחין המשולש ("חלבון עוברי") היא אכן בדיקה המלחיצה לא מעט נשים, אבל יש לה תפקיד חשוב באיתור עוברים הסובלים מתסמונת כרומוזומלית. כל אישה זכאית להתעלם מתוצאות התבחין (אחרי הכל, גם לאישה עם תוצאה של 1:2 יש חמישים אחוז ללידת ילד בריא, וזה המון), אבל מבחן המציאות מראה שתועלתה רבה מחסרונותיה. כעת, עם הוספת בדיקת האינהיבין A לסל הבריאות יעילות החיזוי תעלה (וכאמור, שקלול של כל הנתונים הלא פולשניים יכול לתת אומדן חיזוי נכון ב-95% מן המקרים, זוה המון).
 

ד פ נ א

New member
מצטערת על תגובתי הלא מוסמכת

אין לי מה להוסיף אחרי תגובה מלומדת כזאת. אני אקרא בפירוט יותר אח"כ. תודה בכל אופן על התשובה המפורטת.
 

סאאאם

New member
רק לוודא שהבנתי נכון...

במשפטך האחרון ("עם הוספת ... יעילות החיזוי תעלה, וכאמור, שקלול של כל הנתונים הלא פולשניים יכול לתת אומדן חיזוי נכון ב-95% מן המקרים") - האם הכוונה היא ש: אם התוצאה היא "המלצה לדיקור" אז סיכוי של 95% שלעובר יש התסמונת, או שהכוונה כמו קודם: 95% מעוברי התסמונת יקבלו "המלצה לדיקור" (עם סיכוי כתוב), 5% מעוברי התסמונת יפוספסו בכלל - לא יקבלו "המלצה לדיקור", אך ביחד עם ה-95% של עוברי התסמונת שקיבלו "המלצה לדיקור" - גם יקבלו "המלצה לדיקור" עוד המון המון עוברים בריאים, שהוריהם יצטרכו להחליט אם לעבור דיקור או לא - לפי הסיכוי שנכתב להם.
 
מבהירה

הדבר השני שכתבת יותר מדוייק: מתוך 100% מן העוברים עם תסמונת דאון, 95% יזוהו ע"י הסקרים הביוכימים. זה לא בהכרח מגדיל את מעגל מקבלי התוצאות הלא תקינות בסקרים הביוכימים, שכן, אם הדבר היה כך, זה לא היה נחשב לשיפור ביעילות החיזוי של הבדיקות. השיפור הוא באיתור הרב יותר ולא בהרחבת מעגל הנבדקות בבדיקות פולשניות.
 
למעלה