דומינו, יש משחות,ואפילו כדורים לטיפ
לטיפול בפטריות. דניאלה טופלה ברבע כדור ליום גריפולין,וכשעדים הפטריה התפשטה-שני רבעים ליום. כיום הפאוה שלה יפה ומבריקה. למה דוקא אמבטיות? וסיפור: סתיו הרי נטשה אצלנו כשהיתה בת 5 שבועות. הנערה שנשאה אותה בשמיכה נקראה סתיו והגורה -שמה היה קיטי. הנערה היתה מיואשת כי אסרו עליה לחזור הביתה עם הגורה,והיא ביאוש חשבה להשאיר אותה בפארק. ליד המכונית,היא ראתה אותנו עם המנשא,חוזרים עם מיקה מעוד ביקור מדכא אצל הוטרינר. מהון להון העליתי את הנערה עם הגורה האומללה והמפוחדת הביתה. .עד אז היו לנו רק 2 חתולות.ולא חשבתי להרחיב את המשפחה. רוני היה אדיש ומיקה חשבה שהבאתי לה אחות. קיטי קיבלה שם עברי-כשם הנערה-סתיו והתכרבלה על הבן שלי. אני משום מה לא מצאתי חן בעיניה. כעבור ימים היא התחילה לפתח פטריות. נתתי לה רבע כדור ניזורל, ולאימת היא החלה בלילה לאבד נוזלים עד איבוד הכרה. לא התקשרתי לוטרינר כי הוא כבר הוציא עלי פסק שאני "פסיכית"אם העזתי לאמץ את מיקה מצער בעלי חיים בעטרות ירושלים... ב1 לפנות בוקר הבנתי שסתיו איבדה הכרה כי הלשון שלה היתה מוטה הצידה. שמתי אותה על כרית חשמלית לשמור על חום גופה והתקנתי לה עירוי תת עורי כמו שעשיתי לא פעם לרחלי שסבלה מבעיות כליות.גם את העירוי טיפה חיממתי. כעבור 20 דק' לא חל שינוי, ביאוש אחרון המסתי אמפולה של הידרוקורטיזון,לא ידעתי כמויות אז ממש הוספתי טיפות בודדו. כל כולה היא שקלה 470 גר'. הידרוקורטיזון עשה פלאים. היא פתחה עינים,יללה,השתינה ורצה לאוכל ולארגז החול. אחר"כ נרגעה והתכרבלה ליד מיקה. מאז האיבה שלה כלפי היתה ברורה.ורק הרצון להתכרבל ע"י מיקה הביא אותה לטוח קרוב אלי. להרים אותה אי אפשר היא נבהלה(עד היום) כשהתחזקה שמה לה למטרה להתעלל בי. היתה בלילות מרעישה עם צעצוע עם פעמון ומחביאה אותו כשהדלקתי את האור. היתה מושכת חולצות שלי מחבל הכביסה במרפסת הסגורה. רק חולצות שלי,ורק מטריקו ורק כחולות. ממש בלתי מוסבר. הרי גם לבן שלי היו חולצת? האמצע הלילה הייתי רואה חתולונת קטנה מושכת חולצה בגודל אוהל (יחסי) רואה אותי,נוטשת ובורחת. מתי חל השינוי? את יודעת את המשך הסיפור. כשחליתי התחילה היא לטפל בי. כיום היא בת שבע,עדיין לא אוהבת שמרימים אותה על הידים. אבל בלילה בלילה היא באה להריח אותי להתלטף בחשאי...חתולה מסתורית. אז זה סיפור הניזורל. ובנימה יותר אופטימית-החלטנו לאמץ את הגורה השחורה עם העינים המדהימות שהופיעה כאן אתמול בשם פמפי. ניתן לה זמן להתחזק ולעבור את הניתוח ובסוף יולי (ב"ה אומרים במקומותנו)ניקח אותה הביתה. אין בירושלים בית חולים וטרינרי ובחדרה-מקום שהותה היא קרובה לעמותה. שבת שלום. בתמונה-סתיו כיום,רגועה על הכרית שלי.
קרני
