'אשת השבוע' שלנו - אורלי14

אורלי14

New member
אנחנו מכינים בבוקר 7 כריכים:

הבן הגדול בישיבה עם פנימיה, שם הוא אוכל, כמובן. הבת הגדולה לומדת עד ארבע בערך בתיכון, ולוקחת רק סנדביץ אחד ותוספות להמתיק את היום, כמו נשנושים וקרקרים וכדו'. אנחנו מכינים עוד סנדביצים לכל אחד מהילדים האחרים, כאשר הבן הרביעי אוכל שני סנדביצים, כי הוא לומד עד ארבע - כל השאר עד אחת - ולא רוצה להצטרף לשירותי ההסעדה של בית הספר. איסטניס כזה... אבל כל יום כמעט אנחנו גומרים חבילה של לחם פרוס, ובערך שלוש שקיות חלב... כמה אוכל אני מכינה ביום? לא יודעת. אני כמעט הזמן במטבח מאז שהם חוזרים מהגן ומביה"ס... ככה זה נראה לי בכל אופן. לא תמיד יוצא לי להכין מראש, אבל כשאני מכינה אני מכינה בכמויות שיספיקו ליומיים שלושה. הבעיה היא, שאנחנו המבוגרים אוכלים עופות, מרקי ירקות וסלטי ירקות וכו', ולילדים אני מכינה אוכל נפרד: פסטות, ציפס, מקרוני, פתיתים, אורז וסויה הרבה. גם לארוחת ערב זה פחות או יותר כבקשתך ואני יכולה להכין מגוון של ארוחות ערב באותו יום. צריך להיות מתוכננים הרבה קדימה מבחינת קניות לבית. אם יש בבית חומרי גלם הכל יותר קל וזמין. היום רוב הדברים הם להכנה מיידית.
 

אורלי14

New member
אני לא יודעת אם אנחנו דור מפונק

הכל משתנה כל הזמן. זה מדהים. הדור של הילדים שלנו יותר קשה משלנו: יותר חצוף, יותר "אינסטנט". אין מה לעשות, ואם הקדימה נותנת כל מיני מכשירים וכו' שעוזרים - אז למה לא לקחת??? ולהעזר... יש לי זמן לעצמי. פשוט עושה אותו. כשאני מרגישה שאני צריכה - אני אומרת להם: עכשיו הדלת של החדר שלי סגורה. לא לדפוק ולא לצעוק מעברה השני... הם די מכבדים את זה, חוץ ממתי שלא... הפינוק שלי זה לצאת עם בעלי או עם חברה לשתות קפוצ'ינו במסעדה של קורוס בקניון... או לקרוא ספר בנחת, בדרך כלל בשבת... וגם - לשבת ליד המחשב ולגלוש... ולכתוב... להשתתף בפורומים מעניינים כמו זה, למשל!
 

אורלי14

New member
ההסבר הוא:

רק שור, כשהוא הולך, חורש, וכו', עיניו באדמה. בני אדם מסתכלים קדימה. לפנים... והוא לא שור, לכן הוא לא רואה מה יש על הרצפה...
 

אורלי14

New member
האמת היא שהתלבטתי הרבה אם זו

אינה חוצפה. ולבסוף החלטתי שזה רק התגוננות שלו וקבלתי בהומור. כן, בשבילנו זה התפקיד, אבל למרות זאת איננו שוורים. כי השור לא מרים, לא מסדר לא מנקה ולא - ולא - ולא!!!!
 

חן123

New member
7 ילדים... וואו...

מה אני אגיד לך, כל הכבוד. ידש לך בכלל זמן לדברים נוספים?תחביבים? קריאה? משהו?
 

אורלי14

New member
בטח שיש, ברוך ה'. את לא רואה?

עובדה שאני פה, וגם בעוד כמה מקומות... המזל שלי הוא שיש לי כשרון לעשות דברים מאד מהר. דברים שאורכים לאחרים שעות אצלי זה חצאי שעות. תגובה לתגובה, למשל, אורכת לי פחות מדקה, ולאחרים יכולה לקחת שלוש דקות...
 

אתי אתי

New member
גם אני גם אני יש עוד מקום לשאלות?

איך עושים שהילדים יעזרו,זה בלי להתעצבן? איך את מנהלת בית מסודר עם כל כך הרבה אנשים בבית? איך את גם עובדת וגם אמא? האם את מצליחה לבלות עם כל אחד בניפרד? וואו, אני מעריצה אותך !!!
 

אורלי14

New member
איזה כיף להיות מוערצת.

הלוואי שהיה על מה... כמו כל אמא אני מלאה ברגשי אשמה על מה שצריך ועל מה שלא... אבל נעזוב את זה. איך עושים שהילדים יעזרו? - לא תמיד זה בלי להתעצבן, אבל אני חושבת שהסוד הוא להחמיא להם ולהודות להם על דברים קטנים גם, וכשהם קטנים לצ'פר אותם המון כשהם עושים מה שצריך ומה שמבקשים. אצלנו העניין של : מי אוסף יותר מצוות " כשהכוונה לחלקי פאזל, למשל, תופס מאד את הילדים בגלל החינוך שלהם בגן וכו', וזה עוזר גם בבית. מבצעים של התנהגות טובה או כיבוד הורים - מהגן ובבית הכוללים פרסים מאד עוזרים. ובעיקר: לאפשר להם לעזור בדברים שהם רוצים גם כשהם קטנים וזה מפריע יותר מאשר עוזר. ילד בן 3 שרוצה להדיח כלים - משאירים לו כלי פלסטיק, ויאללה- תעבוד... לא לומר להם לא, כי אחר כך כשהם גדולים הם לא ירצו כבר לעזור. הגדולים יותר שלומדים בבית הספר ובישיבה את ההלכות הקשורות בכיבוד הורים, בתור ילדים בגיל ההתבגרות שואפים להיות מושלמים, ומקיימים את הדינים ככל יכולתם. הם מלאי מוטיביציה. הם יודעים גם מנסיונם שכשעוזרים לאמא יש לה יותר כוח וזה משתלם להם בסופו של דבר, וההתנהגות שלהם משפיעה לטובה מאד גם על הקטנים. אני לא מנסה לצייר פה תמונה ורודה מדי, רק לענות לשאלות של אתי. יש פעמים רבות שהם לא רוצים לעזור ואז אני עושה... אה, ויש עוד טכניקה: טבלת עזרה. כל יום ילד אחר מדיח כלים בתורנות וכדו'. לא הייתי אומרת שהבית שלי כל כך מסודר כמו שהייתי רוצה, אבל אני משתדלת וכל פעם שהבית מסודר והילדים מציינים זאת בסיפוק - אני מחזקת אותם: נכון שיותר נעים להיות בבית מסודר כזה? יש לי גם תמריץ: בערב אני אומרת להם: בואו נסדר את הבית כדי שכשאבא יחזור מהעבודה יהיה לו אור בעיניים ונעים להיכנס לבית, כמו שהוא אוהב... אם לא הייתי עובדת לא הייתי מסוגלת להיות אמא. אני אדם של אנשים, חברה, תעסוקה ופעילות נון-סטופ... בזכות הדברים האחרים אני מסוגלת להיות אמא טובה יותר. בדרך כלל אנחנו משתדלים לבלות עם כל אחד בנפרד כמה שאפשר. ודבר מאד חשוב אצלנו, ולא כל כך קל לביצוע: כשאחד מדבר אתי, השני מחכה בסבלנות שהוא יגמור! חייבים, אחרת יש לי סמטוחה באוזניים ובראש ואני לא יכולה להתרכז. כל אחד רוצה שאשמע אותו עד הסוף ואגיב לו כמו שהוא רוצה, ולכן הוא נותן לאחרים שידברו בסבלנות כדי שיתנו גם לו. בדרך כלל זה מצליח. כשבעלי נתקל בשעות האלו בתופעות האלו הוא אומר להם: תאמינו לי שאני לא מבין איך יש לאמא עוד כח לשמוע אתכם... ברוך ה'!!! ושוב, אין לך מה להעריץ, כי מי שנותן את הילדים, את החיים ואת הפרנסה - נותן את הכוחות. אנחנו רק מתפללים לעזרתו.
 

אתי אתי

New member
תודה ../images/Emo140.gif

למדתי ממך המון, ובדיוק בזמן. ועשית לי דמעות עם המשפט האחרון...היום אני מתפללת גם לכוחות, וגם לשימחה...
 

1אורניתה

New member
רק בגלל שזו את....

כבר היית פעם אשת השבוע (חבל שהמנהלות לא זוכרות את זה כמוני) ואני כבר זוכרת שסיפרת על המלאכים הקנים שלך, אני זוכרת את המאבקים שלך במשקל ושמחה לשמוע שאת מתקדמת (גם אני... 16 ק"ג פחות ומעוצבת הרבה יותר ...-מהתעמלות). מאוד מעריכה את הגישה החיובית שלך לחיים. מן הסתם אם אני עם 2 ילדים מרגישה שאני במשרה וחצי מן הסתם גם אצלך זו לא קייטנה עם כל הסיפוק במלאכה, אמרת שאת עוסקת במקצוע הדרכתי, איזה? למבוגרים ילדים, מה תחום עיסוקך? איך את מוצאת זמן לעבוד מחוץ לבית אם בכלל? ו... האם קר מאוד אצלכם שם במבשרת.
 

אורלי14

New member
לפי זכרוני לא הייתי אשת השבוע...

טוב, מה לעשות, יש אנשים שזוכרים היטב ממש, גם דברים שלא היו... חחחח. (הומור!!!הומור!!) ותודה לך שאת פה! התגעגעתי אליך מאד. טוב שהגעת. ותודה. העבודה שלי היא בתחום ההוראה וההדרכה - הוראה בסמינר למורות והדרכה בפיקוח של משרד החינוך ומתי"א בענייני חינוך מיוחד והשילוב. בנוגע לזמן לעבוד - בשעות הבוקר אני עובדת. די משתדלת להיות בבית עד 13:00 ואם אני לא מצליחה אני מבקשת מבעלי שישתדל להיות מוקדם יותר כדי לקבל את מי שחוזר בצהריים. אגב, איני גרה במבשרת... אולי התבלבלת עם מישהי אחרת שכבר הייתה אשת השבוע וגרה שם? אני מגוש דן במקור ומנישואיי - ירושלמית גאה... קור נעים לכולנו....
 

אתי אתי

New member
מה חבל...?

גם מי שהיתה כבר, יכולה עוד פעם לספר. תמיד זה מעניין, וגם תמיד יש בנות חדשות שלא מכירות...
 

אורלי14

New member
אבל לא הייתי! ולמרות שזכרוני קצר,

בעניין זה הוא עדיין פעיל. אולי נהייתי סנילית לגמרי? אורניתה, אנא העלי את האשכול ההוא...
 
למעלה