מיכלי אהובה,הבטחתי והנה אני מקיימת...
הרבה נשים ואמהות כמוך לא הכרתי. את הערצתי והערכתי לך את מכירה . אני מבינה מה את חשה ברגע מיוחד זה. הילד היפה הזה שלך סיים פרק חשוב בחייו. "איך עברו השנים ,אויש ממש הזדקנו אומרות הפולניות"... אצלך זה בא ממקום אחר, עמוק, שונה. התא המשפחתי שלכם כה מיוחד, כה ייחודי שזה פשוט מפעים אותי מחדש. אני "מתברווזת" ממך בכל פעם ופעם. ההתמודדויות שלך, התגובות שלך , ההתנהלות שלך, הזרימה שלך, את- בכלל. את אישה קסומה עם מציאות אחרת, ילדים מדהימים, והנה גל פורס לו כנפיים. אני חושבת שעם כל ההתרגשות והחששות המובנות {"חרדת נטישה" זה נקרא בעגה המקצועית?...} אזי יש לך הוכחה ניצחת כחול {עיניים }על גבי יפה{נו, באמת...} עד כמה כל ההשקעה הצליחה לך בבורסה של החיים האלה. אני מצדיעה לך אחותי. בדום מתוח. בהצלחה אהובתי בשינוי הפאזה.