אוי, ס´איז מיר אנטלויפן און זאל איך
ענדיקן וואס כ´האב געוולאט זאגן ביז סוף: זאלסט האבן א גוט, געזונט, געבנשט לעבן, ביז 120! און טיירע חברים, אמת, יעדער איינע וויל האבן א חבר צום לעבן- בן/בת זוג - אבער מיר אלע דארפן זיין א גאנצע מיינטש אליין. אונזער גליק איז דא ביי אונץ, נישט ביין קיינעם נישט א האנט/הארץ/שמייכל/קיש צי וואס. {ואני מקווה שהבנתם אותי, בלי פירושי רש"י למיניהם: כולנו צריכים להיות אנשים שלמים בזכות עצמנו, ולא לחכות למי/מה שיביא לנו את האושר אתו. וכל זה, שתבינו, לא אומר שאני לא מאחלת ליידישיסט, ולכל אחד ואחת, למצוא לו חבר/ה ראוי/ה לחיים!!!}