m i c k e y 15
New member
../images/Emo124.gifלא רק ידידים../images/Emo21.gifפרק 30../images/Emo18.gif
קודם כל אני ממש מצטערת שלא פירסמתי ביום רביעי אז אני מפרסמת היום ואני אפרסם גם ביום ראשון. ושוב אני אומרת זה היה בגלל שהייתה לי עבודה ענקית להגיש והתכוננתי גם למבחן שיש לי ביום ראשון ואליו אני הולכת להתכונן אחרי שאני מפרסת את הפרק הזה
אחרי הפרק הזה יהיו עוד 2 פרקים- פרק 32 הוא האחרון
ככה אני משערת לפחות אז אני מודיעה
-------------------------------- עכשיו תזכורת מהפרק הקודם: 'מיקי נזכרה ביום שלה עם מייקל בבקתה לאחר שמאי ניסתה לעורר את זיכרונה בקשר לתינוק. הן ראו ביחד את ג'ולי והלכו איתה לבית קפה. כשהם חזרו הם ראו את הארי מהודר בקרחת על ראשו ורק בהתחלת הכימותרפיה שלו. בלילה הבנות התנפלו על טום והציקו לו עד דמעות. למחרת היום טום החזיר להם באותה מטבע והם התעצנו. מיקי ישבה לדבר קצת עם דני והכניסה את סיפור ההריון לשיחה כדי לראות מה הוא יחשוב.דני הרגיש שהיא מסתורית אליו' מעניין על מה היא דיברה, היא כל כך מסתורית בזמן האחרון שאני מרגיש שהיא מתרחקת, מה קורה באוניברסיטה שם. אני חייב להיכנס אליה, למחשבות שלה... לדבר איתה באמת, רק מתי זה יקרה. הפרק הקודם: פרק 29 הפרק העכשווי: פרק 30 *נקודת מבט של מאי* עברו כבר חודשיים ומיקי באה לבקר רק 4 פעמים בבית כדי לבקר את הארי שהולך קבוע לטיפולי כימותרפיה, הלימודים אצלה לחוצים והיא בעיקר לא באה הרבה מההיריון המתקדם שהיא נמצאת בו. היא החליטה להשאיר את התינוק ולהגיד לדני שזה ממנו, למרות שהיא עדיין לא דיברה איתו על כך. מיקי מנסה כמה שיותר להסתיר את הבטן עם בגדים רחבים. היא מספרת לי על הרבה דברים שהיא עושה יחד עם מייקל, שהוא הפך להיות החבר הכי טוב שלה, ובדרך כלל אצלה זה לא משהו טוב. אני מרגישה שהוא מרגיש אליה משהו אחר, בערך כמו שדני הרגיש אליה כשהם היו ידידים "מיק" קראתי לה וחייכתי אליה. "מאי! תודה שבאת לאסוף אותי" היא התקרבה אליי ונתנה לי חיבוק. "אז אתה גם נוסע ללונדון?" היא הסתובבה ושאלה את מייקל שהיה מאחוריה. "כן, נתראה שם אני מניח, תשמרו על עצמכם" הוא אמר לה. "אני מתכוון על עצמך..." הוא הסתובב בחזרה ואמר. "אוקי זה היה מוזר, הוא יודע על ההיריון?" מיקי שאלה. "באמת מוזר, אולי הוא שמע מתישהו שדיברת על זה?" אמרתי. "לא חושבת" היא אמרה לי. נכנסנו למכונית והתחלנו לנסוע לכיוון לונדון שם מיקי תישאר רק יומיים. "אז איך הארי? דיברתי איתו אתמול והוא לא נשמע כל כך טוב" היא שאלה אותי. "הוא נלחם, את יודעת איך הוא... פייטר" אמרתי לה. "כן, אני כל כך דואגת" היא אמרה. "את לא מבינה, כל לילה אני מתפללת לשלומו עם ג'ולי ונפגשת עם הכומר באוניברסיטה... אני כל כך רוצה שהכל יסתדר, כל החיים שלי... הכל נעשה פתאום כל כך רע" היא המשיכה. "אני יודעת מיקי, אל תדאגי יהיה טוב" אמרתי לה כמו תמיד. המשכנו לנסוע ולהקשיב למוזיקה האהובה עלינו, באסטד. "ממתי החלטת שאת אוהבת את באסטד??" מיקי התפלאה. "מה?! אני מאז ומתמיד אהבתי אותם, ומוזר לי שלא פגשתי אותם בכלל" אמרתי לה. "כן באמת מוזר, אבל הם התפרקו וכל אחד במקום אחר, קשה להתראות איתם" היא אמרה לי. "אהההה" היא הוציאה אנחה. "הבית!" היא צעקה ויצאה מהר מהדלת. "סורי שאני נוטשת אותך ככה" היא צחקה כל הדרך לדלת הכניסה. יצאתי גם אני מהמכונית ונכנסתי הביתה. ראיתי את מיקי מחפשת בכל רחבי הבית את הבנים. "איפה הם??" היא אמרה כשחלפה על פניי בעודה מחפשת. "שש, אני שומעת משהו" אמרתי לה. התקדמתי לעבר המסדרון בחדרים למעלה וראיתי אותם עומדים בשקט בשקט. דאגי קלט אותי ואמר "מאי בואי הנה, בשקט" "הו מיקי! גם את" הוא הוסיף כשראה את מיקי עולה במדרגות. "מה אתם עושים?" מיקי שאלה בלחש. "אתן תראו, זה כל כך אופייני לנו" דני אמר. "לא ממש כי אנחנו לא בסיבוב הופעות" הארי קימט את עיניו. לפתע את פתחו את דלת השירותים שהתגלה שם טום עושה את צרכיו. כולם התחילו לצחוק ומיקי אף היא השתתפה בבדיחה ולקחה לטום את נייר הטואלט. "מיקי! רעה" אמרתי לה כשאני צוחקת. "יו! זה לעולם לא נמאס" דאגי נקרע מצחוק. בעוד שדני נפל על הארי וגם דאגי נגרר אחריהם. "עצם הבריח שלי!!" דני צעק. "כבר לא קיימת......" הוא הוסיף וניסה לקום. "היי! נייר! אלא אם כן אתם רוצים שכל הבית יסריח! אכלתי שעועית!" טום צעק מעבר לדלת. "קח טום" חייכתי אליו. "הם סתם רעים" הוספתי וצחקתי. "תודה" הוא צחק גם הוא למראה דני הכואב. "מגיע לכם!!" הוא צחק ויצא מן השירותים. "הארי!" "מיקי!" הארי ומיקי צעקו אחד לשני ורצו בידיים פרוסות לקראת חיבוק. "התגעגעתי, אחי" הארי אמר למיקי. "גם אני, אחי" הם עשו את לחיצת הידיים המוסכמת שלהם, כמו שיש לכל הכנופיות השחורות והסתיימה ביריקה. "יא מגעילים" אמרתי וצחקתי. "מישהו בא לאכול??" שמענו את טום קורא מהמטבח. "רק יצאת מהשירותים! כבר למטבח??" דני צחק. "הוא שמן! ותמיד יהיה שמן" דאגי אמר. "די לקרוא לו שמן" פתאום ספיר הגיחה מן החדר של טום. ----------------------------- יש המשך~
קודם כל אני ממש מצטערת שלא פירסמתי ביום רביעי אז אני מפרסמת היום ואני אפרסם גם ביום ראשון. ושוב אני אומרת זה היה בגלל שהייתה לי עבודה ענקית להגיש והתכוננתי גם למבחן שיש לי ביום ראשון ואליו אני הולכת להתכונן אחרי שאני מפרסת את הפרק הזה
