אני אענה....
1. אני נלחצת ממקומות קטנים יחסית והומים, להיות לבד במעלית או עם עוד בנאדם או שניים אין בעיה אבל להיות עם 5 אנשים במעלית מלחיץ, גם שונאת למשל ללכת בשווקים שדוחפים אותי בכתף אנשים שחולפים מולי, לא מזמן היתה מסיבה בדירה של מישהי, היו המון אנשים ואני נתקעתי עם הבעה של בלבול ומצוקה כמעט כל הערב. 2. יומי האחרון לחיות - רצה לאמא לחבק אותה כמה שיותר, מסבירה לאחיינים שלי שתמיד אשמור עליהם מלמעלה (אופטימית הא?) ועושה כמה עשרות טלפונים להגיד שלום לכל מי שאני אוהבת, מתחפפת שעה-שעתיים לים או לבריכה, שמה מוסיקה טובה ומחכה למוות. 3. משאלה אחת במשפט אחד - אני מבקשת חיי הנאה שלא יבואו על חשבון אחרים. 4. מה שאתה נותן בחיים זה מה שתקבל - לא מאמינה בזה, סימטרי מידי לטעמי, אבל אני כן מאמינה שמי שמשקיע לא שוקע. 5. לא רק שאני מסוגלת לחשוב גם על אחרים בזמן דיכאון אלא שבדר"כ זה מה שמציל אותי ממנו, כשאני יוצאת מהמחשבה הצרה המייגעת והאומללה על עצמי ומסייעת לאחר יש סיכוי שלא אשוב לצלול חזרה, לפחות כמה ימים.