מניסיון כואב...
את זוכרת שעד לפני זמן ממש קצר עבדתי כל יום מ9 עד 9..ובכן,
זה הרג אותי
הייתי קורעת את עצמי ואז בערב יושבת עם חבר'ה או יוצאת לבלות עד 3 בבוקר וקמה לעוד 12 שעות למחרת..זה הגיע למצב שלפחות פעם בשבוע המצאתי "מחלה" וישנתי כל היום רק מהתשישות.. לי היה קשה במיוחד כי אני לא מסוגלת לקום בבקרים פשוט לא מסוגלת (לפני מבחן הייתי נשארת פשוט ערה כל הלילה כי ידעתי שלא אקום
) למזלי ולרוע מזלך, אצלי זה היה מורכב מ2 עבודות ופשוט ויתרתי על זאת שהייתה פחות מאתגרת, החיים שלי הרבה יותר שמחים עכשיו, אם כי יותר עניים
היציאות והבילויים אחרי העבודה הם בחירה שלך, אבל אני חושבת שזה שווה את העייפות ותחושת המוות למחרת, הגעתי למצב שלא היו לי חיים כי כבר לא עמדתי בכל זה ולעזאזל עם הכל, אני כולה בת 23 ואין שום סיבה שאני אחיה חיי עבדות עוד לפני התואר
אחרי הלימודים זה יעבור