פורום ליצנות רפואית וג'לולוגיה

../images/Emo124.gifפורום ליצנות רפואית וג'לולוגיה

חברים וחברות יקרים, אני מניחה שכל מי שעדיין נכנס וקורא כאן שם בוודאי לב לנוכחות הדלילה של האנשים הכותבים. קוראים רבים יש לנו ואת זה אני יודעת, אבל כותבים - ממש מעטים. וללא כותבים, או יותר נכון בלעדיכם - לא יהיה לנו פורום. אז מצאתי לנכון להזכיר לכם בכמה מילים את תפקידו של הפורום ואת יכולתו לתרום לכולנו המון:
אם זה במידע חדש ועידכונים על מה נעשה בעולם הליצנות הרפואית והג'לולוגיה המתפתח בארץ (והוא מתפתח...),
אם זה בדילמות מקצועיות שקורות לנו במהלך העבודה ואין כמו להתייעץ עם פארטנרים למקצוע,
אם זה בקבלת רעיונות יצירתיים לפעילויות ולהעשרת הרפרטואר הקבוע שלנו,
או כמובן ונטילציה (שחרור) ושיתוף. הכל התחיל ככה: ברוכים הבאים לפורום ליצנות רפואית הישראלי הראשון בארץ! "הליצנות הרפואית התחילה לתפוס את מקומה בישראל, והגיע הזמן שיהיה לנו מקום משלנו גם באינטרנט". כך נכתב בתחילת הדרך, בהודעות מנהלות הפורום הראשונה, אולם כיום גם באינטרנט מוקמים אתרים ופורומים נוספים. ליצנים וליצניות, ג'לולוגים וג'לולוגיות, רופאים ואחיות, ילדים, משפחה וחברים - זה המקום לשיתופים, תמיכה, רעיונות, שאלות, בקשות והצעות. הרעיון הוא ליצור קהילה חיה ובועטת, כולל תמיכה ומקום לשתף בחוויות שעוברות עלינו, רעיונות לפעילויות, פתרון בעיות, קידום הליצנות הרפואית, שיתופי פעולה, מבצעים בחנויות בלונים, סדנאות העשרה וכל דבר שעולה על דעתכם. גם אם אתם סתם מתעניינים בנושא, שמעתם במקרה ונדלקתם - נשתדל לספק כאן את כל המידע שתרצו (רק תשאלו )
אני מקווה שהתזכורת הזו תגיע לכולכם, ותמצאו לנכון לבקר פה לעיתים תכופות יותר, לכתוב, לקבל ולתת. כי הפורום הוא שלנו
מה שיהיה בו הוא תוצר של מה שאנחנו נחליט שיהיה בו, המידע שאנחנו נעלה כאן, והנושאים שאנחנו נעלה כאן לדיון, יהיה כאן רק מה שאנחנו ניצור
אם יש למישהו ביקורת שהוא שומר בבטן ולא הוציא החוצה, פידבקים כאלה ואחרים, רעיונות, הצעות, הערות והארות, או כל דבר אחר העולה על רוחם, שיכול לעזור לפורום הזה לפרוח ולמקסם את הפוטנציאל הגלום בתוכו, מוזמן מאוד להגיב להודעה זו. ובכלל, להגיב להודעה של מישהו, שטרח וכתב ושיתף - זה בדיוק כמו לתת חיבוק, נשיקה או לטיפה למישהו אהוב, או לחיצת יד למכר ששואל לשלומינו. אז מה שלומכם
המשך שבוע נפלא, חודש מצויין, וחיבוקים
 

גיפסי5

New member
אז הנה אני כאן...

וואוו-המון זמן לא כתבתי. אין לי תירוצים... אז ככה-בשבוע שעבר הצלחתי להביא את הים והחוף לחדרה של ילדה שעברה ניתוח לב. הילדה בת 14, אוהבת לגלוש, לשחות וכד' וכל תכניותיה לקיץ נגדעו לאחר שעברה התקף לב...כן כן-בגיל 14!!! המשבר היה נוראי והקשר איתה החל במחלקת טיפול נמרץ מיד אחרי ההתקף ונמשך במחלקת לב לפני ואחרי הניתוח-כשאני והים באמתחתי הגענו לביקור. החוויה הייתה מדהימה.הים-בצורת אל-בד כחול הודבק על הקיר מול מיטתה ומאחר ולא יכלה לצאת מן המיטה היא נתנה לי הוראות, כיוונים והנחיות איפה ואיך לתלות ולהדביק את הצדפים, דגים, גלגל ים (בגודל טבעי ומנופח...) מציל (יצחק המציל) ואת כל הדגים שקיבלו שמות מיוחדים וקושטו כל אחד בצורה הייחודית לו. החווייה ארכה כשעתיים ונראה היה שזה לקח כמה דקות הילדה שיתפה פעולה ולקחה חלק פעיל במשך כל הזמן שהיינו אחד. הצוות הנפלא שיתף ג"כ פעולה ולאחר שהתברר שהרחצה היא בלבוש מלא -כולם התנדבו לבוא ולטבול. האמא גם הייתה מאושרת מכל העניין ושיתפה פעולה בצורה מקסימה. הורים נוספים שילדיהם שהו במחלקה נכנסו אף הם לחדר והביעו המון עניין וכמובן-רצון לקחת חלק בפנטזיה המוזרה שהגיעה לחדר הזה של צועניה בחוף הים באמצע מחלקה קשה... זה היה הזוי, מצחיק, מקסים, מהנה ומבדר ואני מודה לנערה המקסימה שהסכימה להכניס אותי לחוויה הקשה שלה כדי לחוות משהו אחר... היה לי כיף והסיפוק הוא אדיר ולא שאני מחפשת צידוקים והוכחות למקצוע שבחרתי בו אבל כשזה בא-זה הכי אושר וסיפוק שבעולם!!!!!!!!!! זהו. מקווה שנהינתם. ממליצה בחום (כמובן-עם קרם הגנה) ג'יפסי
 
רגע של נחת../images/Emo24.gif

ג'יפסי אהובה, אכן קסום, מיוחד ונפלא. את אלופה! נהניתי כל כך לקרוא, לדמיין ולשקוע בים הנפלא שיצרת, למרות שיש לי פחד ממים... אבל בים כזה, אין ספק שהייתי אפילו קופצת ראש
יותר ויותר לאחרונה אני מתוודעת לנפלאות הדימיון המודרך. הוא כלי עבודה יוצא מו הכלל, שיכול לגשר על פערי גיל, מין, דת, עדה, או כל הבדל אחר.
רבה לך על תשומת הלב שוב לנושא, אני חושבת אתחיל להשתמש בזה יותר ויותר... יש למישהו עוד התנסויות עם דימיון מודרך
 

טושטוש5

New member
אחחח ג'יפסי יקרה ../images/Emo24.gif

איזה כיף לשמוע אותך. קראתי וזה פשוט עשה לי צמרמורת. מדהים איך אפשר ליצור משהו כל כך יפה וכל כך אנושי, שעושה כזה הבדל - בלי להביא את הדבר עצמו. הרי זה לא שאפשרת לה לחזור לים שהיא כל כך אוהבת, אבל הבאת את הים אליה, וזאת הגדולה שלך. תודה על השיתוף!
 
כמה שאת צודקת... כמו תמיד...

פפריקה יקרה, כמה שאת צודקת וכמה שמילותייך במקום הן! כ"כ קל לשקוע בחיי היומיום ולא לפנות זמן לשבת ולכתוב בפורום, שהרי הכתיבה שונה מן הקריאה ודורשת התכווננות מסויימת. טוב, כדאי שאפסיק להתפלסף ואספר קצת... כבר למעלה מחודש לא הייתי ב"הצל ליבו של ילד" - בהתחלה הייתה לי דלקת ברגל והלכתי בקושי רב (עם מקל), אח"כ הייתי מצוננת וכעת ההפסקה הגדולה מכל - אני נוסעת לחודשיים ללוס אנג'לס מטעם העבודה. כמובן שאני דואגת להתעדכן מה קורה בוילה, מי הגיע ומי עזב, כמה עברו ניתוח, והאם יש יותר בנות או בנים, האם יש ילדים ממדינות חדשות, גילאים חדשים ועוד ועוד. מוצאת את עצמי לא מסוגלת להתנתק מהמקום המדהים הזה! איך אמרה לי המזכירה של "הצל ליבו"? נדבקת בוירוס... היום עברתי שם להוריד חבילות של צעצועים שהצטברו אצלי ברכב (תרגישו חופשיים להעביר...) ומצאתי את עצמי נכנסת למשרד ולא לבית עצמו (נמצאים בסמוך) - פשוט לא יכולה להכנס לשם שלא כסיאסטה, למרות שכל הילדים שמכירים אותי עזבו! מה שבטוח זה שעם המקום הזה לא סיימתי ותמיד יהיה איתי בכל אשר אלך, או אטוס, או אפליג, או ארכב, או... הבנתם את הרעיון, נכון?! אז להתראות לכולכם - נוסעת בשבוע הבא, אשתדל להכנס ולקרוא מאמריקה, שלכם, סיאסטה
.
 
טייסת יקרה../images/Emo24.gif

שמחה שמצאת נכונות וזמן לכתוב. היה שווה לחכות. הצל ליבו של ילד מעבר להיותו בית להרבה ילדים חולים, אכן נשמע שהוא תמיד יהיה גם בית עבורך. יש מקומות ואנשים בחיים שפשוט נגעים בנו, במקום הכי עמוק ורגיש שאפשר, וכנראה שלעולם לא נוכל להוציאם משם. פינה קטנה חמה בלב תמיד תהיה שמורה עבורם. גם אני כרגע נאלצתי להיפרד, בגלל סיבות רבות ושונות, מבית החולים בנס ציונה, אחרי שנה וחצי עם הנוער שם. מקום שתמיד יהיה יקר, אהוב, ויעלה פרפרים קטנים בלב בכל פעם שאחשוב עליו, או אעבור בסמיכות עם הרכב. לא יודעת אם זה המקום עצמו, הילדים, שחלקם כבר אפילו השתחרר, או החוויות המיוחדות שעברתי שם, או שאולי הכל ביחד, אבל המקום תמיד ילווה אותי לכל מקום שאלך. בדיוק כמוך. ובלי קשר, או בעצם עם קשר, אני בטוחה שגם פינה חמה קטנה בלבבות החדשים של הילדים שעבדת איתם, תהיה שמורה עבורך. יקירתי, טוסי לך לשלום
, שימרי על עצמך, וכמובן נשמח שתתחברי ותופיעי פה מידי פה, גם מאמריקה הגדולה... נשיקות
וחיבוקים
חמים.
 
למעלה