פינה חדשה!!
- פותח הנושא Rivendell
- פורסם בתאריך
אני שונא...
שעון הקוקיה העתיק שעל הקיר הכריז שכבר שעת חצות. בחדר הראשי שבטירה התהלך לו,כפוף, איש זקן. אפו ארוך ומעוקל, עוטה גלימה שחורה, כצבע השערות המעטרות את צידי ראשו המקריח, נעליו אדומות ומגושמות. הוא חיטט במגירה מלאה ניירת. תוכניות שלא יצאו לפועל,תוכניות שכשלו,תוכניות שהתפוצצו, הוא השליך אותן לאח ומלמל, זה לא שווה כלום! "זה לא שווה כלום!" צעק בתיסכול, מעיף את הבקבוק שעל האח. חתולו זינק אל מתחת לשולחן,בורח משלולית היין שעל הרצפה, רגיל למצבי הרוח המשתנים של אדונו. הוא הרים את ראשו, מביט אל הקיר האפור שמעל האח, על מסמר חלוד תלוי ציור, דיוקנו של ג'נטלמן לבוש במיטב בגדיו ומסתכל בשעון הקוקיה שבצידו השני של החדר, במבט אשר נראה כמטיף על בזבוז זמן נוראי. הזקן פנה והתיישב אל שולחנו, צופה בלילה מן החלון. הוא אינו יכול לסבול יותר את המחשבה על הפטריות האדומות, המבחילות והמתקתקות שעומדות להן אי שם. איך הם מעיזים. הוא הביט אל צידו השני של החדר. מדפים עמוסים צנצנות בגדלים וסוגים שונים, מכילות...הכל, לצד מדפים המטים ליפול ממשקל הספרים שעליהם. לו רק חשב על רעיון אחד טוב, נקודת אור קטנה. הוא עבר כבר על כל הספרים, וניסה כל צירוף אפשרי; לשון נחש, עיני קרפדה, וחלוקי נחל או אולי חומץ, עם עלי תות, וזקן-תיש משומר. "מה אתה מביט בי כך," התכופף אל חתולו,"רובץ לך היום ומתבטל,רק אוכל ומגרגר, אולי עדיף שאהפוך אותך לקרפדה ירוקה, כך לפחות..... זהו זה!" קפץ לפתע על רגליו, ממהר למדפים ומונה בעל-פה את הרכיבים הדרושים "שני עלי תאנה, אבן חן אדומה ,לשון קרפדה, ירוקת נחלים, טיפות ארס,סחוס דגים ומייצבים טיבעיים." הוא הציב את הקדרה מעל האש והחל מערבב את החומרים כטבח מיומן. ממלמל מילות כישוף, וצוחק ברשעות מפעם לפעם, על מנת לגוון את האווירה, רוקם במוחו את פרטי המזימה. שעון הקוקיה קרא ארבע פעמים, והזקן התמוגג מיצירתו המופלאה שניצבה על השולחן, היא זהרה באור ירוק חיוור, קערית ג'לי לימון ירוק. הוא ידע שעוד מעט יעלה הבוקר ועליו למהר. הוא התקין ידית קטנה על הקערית, כמו בדלי, חטף את חתולו, שבינתיים נרדם ליד האח, ופנה אל הדלת ראשית. החתול ילל בחוסר רצון , עד שהרגיש את הידית נדחפת אל פיו, והוא מונח אל מחוץ למפתן. "לך ליער ושים את הקערית במרכז הכפר שלהם, מהר חתחתול! לפני שתזרח השמש" הוא טרק את הדלת ופנה לחדרו,עיניו שרפו, הוא נזכר שלא ישן כל הלילה. שוכב על מיטתו נזכר בכל הפעמים שנכשל והובס, נזכר במתיקות הבלתי נסבלת של היצורים המגעילים ולפני שנרדם הספיק למלמל: "אני שונא דרדסים!"
שעון הקוקיה העתיק שעל הקיר הכריז שכבר שעת חצות. בחדר הראשי שבטירה התהלך לו,כפוף, איש זקן. אפו ארוך ומעוקל, עוטה גלימה שחורה, כצבע השערות המעטרות את צידי ראשו המקריח, נעליו אדומות ומגושמות. הוא חיטט במגירה מלאה ניירת. תוכניות שלא יצאו לפועל,תוכניות שכשלו,תוכניות שהתפוצצו, הוא השליך אותן לאח ומלמל, זה לא שווה כלום! "זה לא שווה כלום!" צעק בתיסכול, מעיף את הבקבוק שעל האח. חתולו זינק אל מתחת לשולחן,בורח משלולית היין שעל הרצפה, רגיל למצבי הרוח המשתנים של אדונו. הוא הרים את ראשו, מביט אל הקיר האפור שמעל האח, על מסמר חלוד תלוי ציור, דיוקנו של ג'נטלמן לבוש במיטב בגדיו ומסתכל בשעון הקוקיה שבצידו השני של החדר, במבט אשר נראה כמטיף על בזבוז זמן נוראי. הזקן פנה והתיישב אל שולחנו, צופה בלילה מן החלון. הוא אינו יכול לסבול יותר את המחשבה על הפטריות האדומות, המבחילות והמתקתקות שעומדות להן אי שם. איך הם מעיזים. הוא הביט אל צידו השני של החדר. מדפים עמוסים צנצנות בגדלים וסוגים שונים, מכילות...הכל, לצד מדפים המטים ליפול ממשקל הספרים שעליהם. לו רק חשב על רעיון אחד טוב, נקודת אור קטנה. הוא עבר כבר על כל הספרים, וניסה כל צירוף אפשרי; לשון נחש, עיני קרפדה, וחלוקי נחל או אולי חומץ, עם עלי תות, וזקן-תיש משומר. "מה אתה מביט בי כך," התכופף אל חתולו,"רובץ לך היום ומתבטל,רק אוכל ומגרגר, אולי עדיף שאהפוך אותך לקרפדה ירוקה, כך לפחות..... זהו זה!" קפץ לפתע על רגליו, ממהר למדפים ומונה בעל-פה את הרכיבים הדרושים "שני עלי תאנה, אבן חן אדומה ,לשון קרפדה, ירוקת נחלים, טיפות ארס,סחוס דגים ומייצבים טיבעיים." הוא הציב את הקדרה מעל האש והחל מערבב את החומרים כטבח מיומן. ממלמל מילות כישוף, וצוחק ברשעות מפעם לפעם, על מנת לגוון את האווירה, רוקם במוחו את פרטי המזימה. שעון הקוקיה קרא ארבע פעמים, והזקן התמוגג מיצירתו המופלאה שניצבה על השולחן, היא זהרה באור ירוק חיוור, קערית ג'לי לימון ירוק. הוא ידע שעוד מעט יעלה הבוקר ועליו למהר. הוא התקין ידית קטנה על הקערית, כמו בדלי, חטף את חתולו, שבינתיים נרדם ליד האח, ופנה אל הדלת ראשית. החתול ילל בחוסר רצון , עד שהרגיש את הידית נדחפת אל פיו, והוא מונח אל מחוץ למפתן. "לך ליער ושים את הקערית במרכז הכפר שלהם, מהר חתחתול! לפני שתזרח השמש" הוא טרק את הדלת ופנה לחדרו,עיניו שרפו, הוא נזכר שלא ישן כל הלילה. שוכב על מיטתו נזכר בכל הפעמים שנכשל והובס, נזכר במתיקות הבלתי נסבלת של היצורים המגעילים ולפני שנרדם הספיק למלמל: "אני שונא דרדסים!"
../images/Emo13.gif ../images/Emo13.gif ../images/Emo13.gif
טוב. זה שעשע אותי, וזה מקורי וחמוד, אבל זה צריך המון עריכה. הפסיקים שלך, כשהם נמצאים, הם בד"כ במקומות הלא נכונים...
תנסה לכתוב את זה בהתאם לאיך זה אמור להקרא. למשל המשפט הראשון צריך להיות מפוסק ככה: שעון הקוקיה העתיק שעל הקיר הכריז שכבר שעת חצות. בחדר הראשי שבטירה התהלך לו איש זקן, גבו כפוף. אפו ארוך ומעוקל והוא עוטה גלימה שחורה, שצבעה כצבע השערות המעטרות את צידי ראשו המקריח. נעליו אדומות ומגושמות. ולא ככה: שעון הקוקיה העתיק שעל הקיר הכריז שכבר שעת חצות. בחדר הראשי שבטירה התהלך לו,כפוף, איש זקן. אפו ארוך ומעוקל, עוטה גלימה שחורה, כצבע השערות המעטרות את צידי ראשו המקריח, נעליו אדומות ומגושמות. זה פשוט יותר ברור. אהבתי את הרעיון.
טוב. זה שעשע אותי, וזה מקורי וחמוד, אבל זה צריך המון עריכה. הפסיקים שלך, כשהם נמצאים, הם בד"כ במקומות הלא נכונים...
זה עוד כלום...
עזבי את הפיסוק, מי שמע על מתכון לג'לי לימון ירוק ללא לימונים ירוקים. אכן הפיסוק שלי לא מספק (משחק מילים), ואשתדל לשפרו בפעם הבאה. דרך אגב, התפלאתי שאין בקישורים את הקישור להוראות האקדמיה לגבי פיסוק. ובכל אופן, תודה על התגובה והיחס.
עזבי את הפיסוק, מי שמע על מתכון לג'לי לימון ירוק ללא לימונים ירוקים. אכן הפיסוק שלי לא מספק (משחק מילים), ואשתדל לשפרו בפעם הבאה. דרך אגב, התפלאתי שאין בקישורים את הקישור להוראות האקדמיה לגבי פיסוק. ובכל אופן, תודה על התגובה והיחס.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.