prices of dnile - help!!!!

liraziv

New member
../images/Emo124.gif prices of dnile - help!!!!

הכנתי שאור לפי המתכון שלך "לחם שאור סן פרנציסקו" והכנתי שאור כבר 4 ימים. סה"כ המשקל של השאור הוא 1150 גרם. במתכון כתוב להשתמש ב-285 גר' שאור, אבל כתוב שצריך להאכיל את השאור הנותר במים וקמח. אני לא יודעת איך לעשות את החישוב כמה מים וקמח להאכיל? אני השתמשתי בערך ב-1/4 מכמות השאור שהייתה לי. צריכה תשובה דחוף!!! אני מצרפת את המתכון לכל מי שיוכל לעזור... לחם שאור נוסח סן פרנציסקו/ Boe Friberg מאוד פשוט, מאוד טעים. קחו כמה ימים מראש כדי להכין סטרטר טוב. לסטרטר(שאור): 40 גרם שמרים טריים (1.5 ounces) 720 מ"ל מים חמימים (3 כוסות, 40 - 46 צלזיוס/105 - 115 פרנהייט) 30 גרם סוכר (1 ounce granulated sugar) 680 גרם קמח לחם ( p1 pound 8 ounces unbleached bread flour) משתמשים בכלי פלסטיק או חרס, שיש בו מספחק מקום לשאור לגדול. ממיסים את השמרים במים, מוסיפים את הסוכר, ואז מוסיפים לאט את הקמח תוך בחישה בכף עץ, וממשיכים לבחוש עד שנוצרת עיסה שנראית כמו בצק דביק. משאירים את השאור בפינה חשוכה של המטבח שלושה ימים. מערבבים כל יום, פעם ביום. מכניסים אותו למקרר, או משתמשים בחלק ממנו להכנת לחם. ככל שהוא זקן יותר טעמו טוב יותר. אם קיררתם - מוציאים מהמקרר ומניחים במקום חשוך לכמה שעות, עד שהשאור שוב מבעבע. אם אתם מכינים את הלחם ביום השלישי, פשוט משתמשים בכמות השאור הרשומה במתכון. בכל פעם שמשתמשים בחלק מהשאור צריך להאכיל אותו, ואם לא משתמשים - פעם בעשרה ימים. אם לא השתמשנו בו בכלל, מוסיפים חצי מכמות המים והקמח שבמתכון השאור המקורי (340 גרם קמח ו 360 מ"ל מים).אם השתמשנו בחצי מכמות השאור, צריך להוסיף למה שנשאר ממנו רבע מכמות המים והקמח ששמנו בשאור המקורי. למשל, במתכון הזה - אם השתמתי בחצי מהשאור, אני אוסיף למה שנותר 180 מ"ל מים, ו 170 גרם קמח. זהו. הלחם: לשני כיכרות של כ חצי קילו כל אחד: 22 גרם שמרים טריים (3/4 ounce) 240 מ"ל מים חמימים (1 cup) 10 גרם מלח (2 teaspoons) 40 גרם דבש (ounces 1.5) או 9 גרם תמצית מאלט (1 tablespoon) 285 גרם סטרטר (10 ounces) 540 גרם קמח לחם (p1 pound 3 ounces bread flour) קמח תירס אופן ההכנה (המתכון המקורי הוא למיקסר, אני לשתי ביד) בקערת מיקסר עם וו המתאים לבצק- ממיסים את השמרים במים. מוסיפים את המלח ואת הדבש (או תמצית המאלט), ואת הסטרטר. לשים במיקסר במהירות נמוכה, ומוסיפים את הקמח בהדרגה עד שמתקבל בצק לא דביק. ממשיכים ללוש במהירות בינונית עוד 8 דקות, עד שהבצק אלסטי. אם לשים ביד - אותה שיטת הכנה, פשוט לשים ביד 8 דקות. שמים את הבצק בקערה משומנת קצת, ומגלגלים אותו בשמו כך שיכוסה מכל הצדדים. מכסים בניילונית, ומניחים לתפוח לשעתיים. (אני מתפיחה במקום שאין בו שמש ישירה, שאין בו רוח, מכוסה בשמיכת פליז. אצלי הפליז עושה לבצק טוב). אחרי שהוא תפח, מעבירים את הבצק למשטח עבודה ומוציאים ממנו את האוויר (אגרופים, מרימים ומטיחים במשטח - תהיו יצירתיים). יוצרים שתי כיכרות מאורכות או עגולות, ומניחים בתבנית שבה נאפה את הלחם. משפריתים על הכיכרות מים כדי שלא יתייבשו. מחממים את התנור ל 220 מעלות צלזיוס (425 פרנהייט), ומניחים תבנית עם מים בתחתיתו. מניחים לכיכרות לתפוח עד שהן כמעט הכפילו את נפחן. כשתפחו, משפריצים עליהן שוב מים, ומפזרים מעל קמח תירס. חורצים בזהירות חתכים לרוחב כל כיכר. אופים בערך 40 דקות. למי שיש תנור עם מתקן פנימי לפיזור לחות (או - ברי המזל שבינינו) - אופים 10 דקות בלי לחות, ואז פותחים את פתח האדים ואופים עוד 30 דקות. זהו - אני נותנת לתמונה לדבר בשם עצמה. כמה הערות: 1. השאור שלי כבר וותיק יחסית, בן שלושה חודשים (טפו טפו), והוא מוחזק במקרר, מואכל פעם בעשרה ימים. מדי פעם אני מוסיפה לו קמח שיפון במקום קמח לחם רגיל, וההשפעה שיש לשיפון על הטעם היא מדהימה. 2. אפיתי את הלחם בתבניות מיני, ששומנו וקומחו לפי ההוראות במתכון, וקיבלתי ככרות קט
 
שמרי על היחס

אל תלחצי. השאור לא ימות גם אם ימתין ימים אחדים. אני מוסיפה כוס קמח וכוס מים. אין גם סיבה שתשמרי כמות גדולה כל כך של שיאור כפי שנשאר לך. די בכוס אחת אותה תחדשי אחת לשבוע ואם את לא אופה באותו שבוע את יכולה לתת חלק ממנו במתנה או פשוט לזרוק.
 
הלחם הזה לא יהיה לעולם סן פרנסיסקו

מאחר והשאור אינו מהשמרים הטבעיים של המקום ההוא הנותנים טעם יחודי ללחמי סן פרנסיסקו.
 
דוד, לדעתך השמרים בשאור שלך

הם השמרים המקוריים או מזמן, מזמן, השתלטה על התרבית אוכלוסיה אחרת? הדבר נובע מכך שבכל הוצאה של כף, אתה פותח את הקופסה ואז נבגים המצווים באוויר יכולים ליפול לתוך הכלי. במידה ותמיסת המזון שבכלי מתאימה להם וסביר להניח שהיא מתאימה אז הם יתחלקו ויהוו תחרות למיקרואורגניזמים שמצויים בכלי. מעניין לטעום לחם שנאפה בתנאים זהים מתרבית שמרים מסן פרנסיצקו שיובאה בזמן האחרון ומהתרבית המצויה אצלך. אני מניחה שיהיו הבדלים.
 
ואני דוד מיתר הוא אותו אחד מלפני

עשר שנים? הרי שמרבית התאים שבגופי התחלפו. על ניסוי, לא ממש מדעי אבל משכנע בתוצאתיו, תוכלי לקרוא כאן: http://demo.ort.org.il/ortforums/scripts/forum_msg.asp?pc=393235558&msgID=284800767
 
אתה לא עונה על אותו מישור ../images/Emo10.gif

המטען הגנטי בכל אחד מתאי הגוף שלך לא משתנה מהרגע שבו נוצרת. ולכן התאים בחלקם מתחדשים אבל הם זהים בידע שהם מכילים ולכן כל אחד מהם "דוד ממיתר". אני מבינה שיש שוני אבל מהו יחסית למקור?
 

judi1

New member
אני מהמרת על יציבות אוכלוסין..

..מחמת שהנבגים שאספת הם נבגים מהאוויר שמאותה הסביבה, וחוץ מזה , לא כל כך מהר נופלים נבגים לעיסה.. ולוקח די הרבה כוח מיקסר לצוד אותם מן האוויר.. ומעבר לכל הרי שהתנאים בכלי מסננים גם הם את הנבגים החדשים, מחסלים את אלה שהשכנים אינם נאים בעיניהם , ומותירים את אלה הקיימים שם בממילא.. ..בדיוק כמו בטבע , שלא עוזר שמגיעים זרעים חדשים לשדה , והאוכלוסיה שהיתה שם היא אוכלוסיית העל שניצחה.. (כמו התורמוסים המנצחים על הגבעה ההיא של אז..
)
 
המושג סוקסציה אומר לך משהו?

והאם את חושבת שאוכלוסיית סן פרנסיצקו מהווה אוכלוסיית שיא?
 

judi1

New member
..מן הסתם אומר לי הרבה..

ואני משערת שזו אוכלוסיית השיא של הבית של דוד והתנאים שבכלי. זוהי השערתי האישית ואין כל קושי לבדוק אותה.
 

judi1

New member
משנה את דעתי לגבי אוכלוסית השמרים.

בינתיים ניהלתי עם דוד אי אילו חילופי מידע לגבי המתכון שלו לשאור סן פרנציסקו. ברשותי מתכון שנשלח אליו לפני כשנתיים בפורום אוכל ישן, ועל פיו הכנת השאור היא על ידי ליקוט שמרים טבעיים מהאוויר מהחלל המקומי- ישראלי. הנחתי היתה שדוד עבד על פי המתכון הזה. זו היתה הסיבה שהנחתי כי אוכלוסית השמרים בכלי תשמור על יציבות. בעיקר מחמת העובדה שתהליך הריענון וההאכלה שומר על תנאים פחות או יותר יציבים. בינתיים הודיע לי דוד שהשאור שלו אינו מיוצר משמרים מקומיים, אלא מתרבית יבשה מיובאת, כך שהשאלה של "משהו טעים" בעינה עומדת. ניתן לבדוק אם השמרים המקומיים פלשו פנימה באמצעות השוואת תרביות מעבדה.
 

judi1

New member
לפי התאור האחרון שלך..

של תהליך העבודה על פיו נקטת.. כלומר: צנצנת אטומה, כפית נקייה ומחוטאת כמעט, ומים מינרלים, ישנה סבירות גבוהה שלא "טימאת" את התערובת..
..אם כי לא הייתי סומכת על זה בחדר ניתוח..
..ולכן השאלה עדיין נותרת בעינה..
 

judi1

New member
דוד!!! לא תאמין אבל.... ../images/Emo28.gif

מצאתי את הקישור למתכון של שאור סן פרנסיסקו של ענת.. אפיינית לחם וירטואוזית..וציירת..ויוצרת סרטי אנימציות...ומה לא...
 
אנקדוטה קטנה לגבי שאור סן-פרנציסקו

ממחקרים לגבי הביולוגיה של השאור שנערכו ברחבי העולם (הידועים שבהם, העוסקים בשאור סן-פרנציסקו, נערכו ע"י Frank Sugihara ו-Leo Kline) עולה כי השמרים בשאור סן-פרנציסקו אינם יחודיים כלל לסן-פרנציסקו, אלא נפוצים מאד בעולם כולו... אז מה עושה את שאור סן-פרנציסקו יחודי? מתברר שהיצורים החיים בשאור סן-פרנציסקו, הלא הם (בעיקר) שמרים ובקטריות, מתקיימים בו ביחס של 1:100 לטובת הבקטריות. ובסן-פרנציסקו יש זן יחודי של בקטריות דוקא, הלא הן Lactobacillus Sanfrancisco... למען הדיוק כדאי לציין כי עיקר השמרים בשאור סן-פרנציסקו הם מזן Candida Milleri, יצור נחמד וחביב אשר בניגוד לחבריו השמרים מהזנים האחרים לוקה ביכולת ירודה מאד להמיר (לעכל, בעצם) את הסוכר (מלטוז) שבבצק, ולמלאכה נזעקו אותן בקטריות יחודיות לס"פ, ובא לשאור גואל. ולמה דוקא בסן-פרנציסקו? לטבע, בחכמתו כי רבה, הפתרונים...
 

judi1

New member
מעניין מאוד..

אז הבקטריות מפרקות לשמרים את הסוכר? כלומר מדובר ביחסים של סימביוזה?
 
בדיוק

אכן מדובר בסימביוזה, אשר אובחנה לראשונה בשאור סן-פרנציסקו ומאז נתגלתה גם בצרפת, גרמניה ואיטליה.
 

judi1

New member
סיפור מרתק.

מעניין מה בתנאים שם ייחודי לחיידק ההוא שלא תופס כאן.. וזה עוד יותר מחזק את הדיעה של:"טעים מאוד" ,שלאורך זמן..היבוא ההוא מחו"ל של החיידק הזה, על ידי דוד, לא יחזיק מעמד...כי אם החיידק יתחסל הרי שהפטרייה הזו תגווע בעקבותיו ואחרים ישתלטו על העיסה.. אשמח לקרוא עוד חומר בנושא אם יש לך זמין.
 
עוד חומר?

את האינפורמציה שהבאתי מצאתי כהערת אגב בספר שעוסק בשמרי בירה, בשם Brewing Yeast and Fermentation. המחקר של Frank Sugihara ידוע מאד, ואני מניח שניתן למצוא אותו בספריית האוניברסיטה, בפקולטה לביולוגיה או בביה"ס לרפואה. לגבי התחלפות האוכלוסיה המקורית באוכלוסיה מקומית הרי שלהערכתי התהליך צפוי לארוך זמן רב מאד (שנים) בשאור מטופל היטב, שכן הן השמרים והן הבקטריות הנ"ל, בהיותם מוזנים היטב, אמורים להתרבות ולהפוך לאוכלוסיה אגרסיבית למדי. מי שאופה לעתים קרובות (לפחות אחת לשבוע) מרענן את תנאי הסביבה ומחזק את האוכלוסיה, שכן הוצאת השאור והוספת ה"אוכל" מפנה אוכלוסיה "זקנה" לטובת אוכלוסיה חדשה וצעירה, עם מנת מזון חדשה, וזאת בכמות גדולה דיה כדי לרענן את השאור וקטנה דיה כדי שלא להחלישו עד כדי סכנת "פלישה" מסיבית של אוכלוסיה מקומית.
 

judi1

New member
כל זה נכון אבל..

עדיין נשאלת השאלה בדבר הדרישות היחודיות לחיידק ההוא. עם כל הטיפול המסור .. ..יתכן שנחסיר לו איזה שהוא פרט הכרחי ואז הוא לא יחזיק מעמד. ישנם מינים אנדמיים לאזורים מסוימים ולא יעזור שום טיפול שבעולם להזיז אותם משם.. בישראל ישנם המונים כאלה ,וזאת בשל האקלים הייחודי שלנו. האמת ,שדי קל לבצע בדיקה לזיהוי השמרים והחיידקים בתרבית.. אבל את מי זה מעניין בעצם..אם הלחם הזה יוצא כל כך טעים בממילא..?
...
 
למעלה