../images/Emo181.gifNot Real - פרק 5.../images/Emo175.gif
פרק 4. POV -טום. ליטפתי את צדי גופה, מגחך מעט. "ממ.. אי לא חושב שיש הורה שמתלהב מזה במיוחד. אבא שלי לא כל כך מדבר איתי." המהמתי. "אמא קיבלה את זה בסוף איכשהו, היא מתקשרת תמיד. כל עוד אני לא בבית שלהם אני מניח שזה נוח יותר לכולנו." מלמלתי. POV - אניה. "אוה." המהמתי והבטתי בו, מעבירה ידי בשערו בחיוך, חושבת מה לומר, כי כול מה שחשבתי נראה לי פשוט לא נכון או מתאים לכרגע,"אתה חושב שהם ימשחו שתספר להם את הידיעה החדשה?" שאלתי. אני מקווה שאני לא מחטטת יותר מידי או חופרת, רק זה חסר לי. POV -טום. גיחכתי. "ממ.. כן, זה בטח יפיח בהם איזושהי תקווה." מלמלתי. POV - אניה. רק חייכתי, רואה שזה לא יתקדם לשום מקום גם ככה והבטתי בחזהו המפוסל, נושכת את שפתי התחתונה,"נהנת?" שאלתי לפתע, מביטה חזרה בעיניו. POV -טום. גיחכתי, מלטף אותה, מצמיד את האף שלי לשלה. "את רצינית? זה חייב להיות הסקס הכי טוב שהיה לי." לחשתי, נושק לה קלות. POV - אניה. חייכתי בין שפתיו, מעמיקה בשניות, כאילו רק לזה חיכיתי, שישאר לי שהוא גם רוצה משהו, לא משנה מה. במקום שזה נגמר ונסגר עכשיו. POV -טום. "אני מצטער אם הפלתי עלייך את הצרות שלי.." המהמתי, מלטף את פניה באגודלי. POV - אניה. הנחתי את ידי על שלו,"צרות? מה פתאום. אני נהנת מהחברה שלך." הודעתי, נושקת לאגודלו. "את האמת, אני תמיד אשמח לשמוע עוד." חייכתי, מעבירה אצבעותיי על ירכיו. POV -טום. העברתי נושא, מעוניין לדעת. "את רוצה את עצמך איתי, אניה?" שאלתי ישירות והבטתי בעיניה, בלי לנסות לקלוט רמזים. ככה או כלום. POV - אניה. מצמצתי, קצת המומה מהשאלה שלו, כל כך לא ציפיתי לזה, לא חשבתי שהוא בכלל ילך לכוון הזה. "אהה," המהמתי, מביטה בו,"כן.. אני לא רואה סיבה שלא." אמרתי. על החיים ועל המוות. POV -טום. גיחכתי מעט. "מצטער אם אני ישיר מדי." מלמלתי. "אבל.. אני לא אוהב את זה, סתם ללכת ככה כאילו לא היה אתמול כלום." POV - אניה. חייכתי עוד יותר,"גם אני." התוודעתי,"רוצה להשאר גם לארוחת בוקר?" הצעתי בחיוך מוסמק מעט. לעזאזל, מה עובר עליי? POV -טום. "אני אשמח," חייכתי. היא כזאת מתוקה. הנחתי את הראש שלה על חזי, מלטף את שיערה. זה היה..נעים. היא הייתה קטנה יותר, רכה יותר, כאילו מהנה יותר לאחוז בה מאשר שהיה.. בו. POV - אניה. חייכתי ועצמתי את עיניי, נהנת ממגעו והעברתי את אפי על חזהו, מתחילה לפזר נשיקות קטנות, מרשה לעצמי אפילו להעביר את לשוני על חזהו. POV -טום. ליטפתי את גבה התחתון, מצמיד אותה אליי, נושם את ריחה הנעים. "נצא?" לחשתי לאוזנה. POV - אניה. "רק אם אתה רוצה." המהמתי, מלפפת ידיי סביב עורפו ומעבירה את אפי על שלו. POV -טום. נשקתי לה, מהנהן, מרים וכורך רגלייה סביבי, מלטף את הישבן החמוד שלה. סגרתי את המים, עוטף אותנו במגבות ויוצא חזרה לעבר החדר שלה, מניח אותה על המיטה. POV - אניה. חייכתי והתגלגלתי על המיטה, נשארת על בטני ומביטה בו. רציתי לשאול אם הוא עשה זאת גם לאקס שלו, עטף אותו במגבת אבל העדפתי לשתוק. הוא צריך לשכוח ולא להזכר בזה. "אז.. מה מתחשק לך לאכול?" שאלתי. POV -טום. שמתי את הבוקסר שלי, מחייך. "לא יודע.. מה יש לך להציע?" שאלתי. POV - אניה. "הכול, ממש מועדון ארוחת הבוקר." צחקקתי וקמתי, מתנגבת ולוקחת לי במהירות לבנים חדשים. כבר ראינו אחד את השני ערומים, לא צריך להתייבש. הורדתי את המגבת והתלבשתי, לובשת גם שמלמלה נחמדה ונעימה. POV -טום. חיוכי נשאר על פניי. וואו, איזה בוקר, כל כך שונה מאתמול. זה היה נראה כמעט לא אמיתי. לקחו כמה שניות לעכל את זה. כאילו אני אדם אחר ממה שהייתי. POV - אניה. לקחתי את ידו והצאתי אותו מהחדר, כמובן אחרי שהוא סיים להתלבש. ירדנו למטה והושבתי אותו על הבר,"קפה? הפוך? שוקו? תפוזים?" שאלתי אותו בגיחוך קטן. והוצאתי מיץ תפוזים והרטחתי מים, מוציא כמה פנקייקים. POV -טום. צחקתי. "הכול נשמע מעולה," אמרתי, מוזג לי ולה מיץ תפוזים. "את חייבת ללמד אותי להיות ברמן." מלמלתי ולקחתי לגימה. POV - אניה. "תודה." גיחכתי ולגמתי משלי,"למה אתה רוצה ללמוד להיות ברמן?" שאלתי אותו, מכינה לשנינו קפה הפוך ומוציא את הפיקייקים מהמחבת, מניחה על צלחות לצד קצפת ותיתים, ושני סוגי סירופים, מתיישבת לצידו. POV -טום. "זה נראה כמו משהו מגניב ללמוד," השבתי בחיוך קטן, מרייר כשראיתי מה הכינה. POV - אניה. חייכתי,"בתני שתעשה לנו ערב שירה." אמרתי בחיוך ולקחתי ביס מהאוכל שלי, מכניסה גם תות עם קצפת לפי. POV -טום. "אני אבריח את הלקוחות שלך," המהמתי בגיחוך עגום, מתחיל לאכול בחשק. "זה מעולה, דרך אגב." מלמלתי בחצי פה מלא. POV - אניה. "תודה." אמרתי בחיוך,"ואני בטוחה שלא. עם אתה רוצה את יכולה לבוא להתאמן איתי ואני אעסור לך.. או משהו." אמרתי בחיוך,"אפילו אצלח אם יותר נוח לך." אמרתי ולגמתי, מביטה בו, רוצה לעזור. POV -טום. "תודה, אני מניח שזה יכול להיות נחמד," השבתי, ממשיך לאכול בתיאבון. POV - אניה. חייכתי והמשכתי לאכול, אני מניחה שאני יותר נמרצת מימנו, שלא נדבר על דברנית גדולה מימנו. על מה לעזאזל אני חושבת? הוא בטח עדין בשוק מהתגלית החדשה שלו! POV -טום. המשכתי לאכול, לא ממש יודע מה להגיד. לא עלו לי שאלות לשאול אותה, הרגשתי תקוע. אף פעם לא ממש דיברתי עם בחורה שהיה לי איתה יותר מסתם ידידות. זה היה כל כך מוזר... POV - אניה. סיימנו לאכול והתחלתי להוריד הבר, מניחה בדיש מאחורי הבר איפה שהיה המטבח הקטן, חזרתי וחייכתי לעברו כהרגלי. "אז ריאן... מה המספר שלך?" שאלתי והוצאתי דף, כותבת לו את מספר הטלפון שלי, שנשאר בקשר. POV -טום. חייכתי, רושם לה את שלי גם. "כן, אני מניח שהייתי צריך לשאול את זה קודם." גיחכתי, מגרד את ראשי. "אמ.. את רוצה..שנצא היום לאנשהו?" מלמלתי. ממתי אני מסמיק? POV - אניה. גירדתי את עורפי, שמחה לאן שזה מתקדם,"אני אשמח." אמרתי בחיוך ולקחתי את המספר שלו והוא את שלי, מעדכנת את הטלפון. POV -טום. חייכתי, קם פתאום. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. זה אף פעם לא קרה לי. מה אני אמור לעשות עכשיו, פשוט ללכת? או להציע לה להסתובב איפשהו? לא עדיף שנשמור את זה לערב? הרגשתי כמו ילד בכיתה ו'. POV - אניה. גיחכתי, רואה כמה הוא מבולבל והחלטתי להמשיך לקחת פיקוד, אני אלמד אותו כבר מה שהוא צריך. "תבוא לאסוף אותי בשבע, אני אחכה לך פה." אמרתי וקמתי גם, נושקת ללחי שלו להתחלה, לא ידעתי איך הוא רוצה להתקדם עם זה. POV -טום. גיחכתי, משועשע מכמה שהייתי קלולס פתאום. ליטפתי את הפנים שלה, נושק לה ברוך. ,להתראות." לחשתי בין שפתיה. POV - אניה. חייכתי ונשקתי לשפתיו גם,"להתראות." אמרתי לו בחיוך מוסמק והוא יצאה מהבר. ברגע שזה קרה קיפצתי באושר ונפלטה לי יללה קטנה, סותמת את פי ומצחקקת. POV -טום. יצאתי מהבר, משפשף את עורפי, חיוך קטן עולה על שפתיי. זה היה כל כך... וואו, לא יכולתי להסביר את זה! אני מוכרח לספר את זה למישהו, מחליט ללכת הביתה קודם. POV - אניה. חייכתי וניקיתי מעט את המקום, מחוייכת. היום אין עבודה ואני צריכה.. בגדים, בהחלט! לקחתי את הארנק ואת הדברים שלי, לוקחת את מפתחות המכונית ונעלתי את המקום, נכנסת למכונית ויוצאת לקניות. הבאתי לכם לקרוא יותר מהרגיל, וסוף משעמם, סורי אבל זה שרשור ולא סיפור עם פרקים.XD זה מתמשך כול הזמן.~