צעד קטן- אבל גם משהו

[האחים וויזלי]

../images/Emo13.gif צעד קטן- אבל גם משהו

במסגרת המסע הקטן (והבלתי אפשרי) שלי לגלות "אמא- הכיצד?" גיליתי דבר או שניים על אמהות-

הן לא מתבגרות (רעע)

הן צופות סכנה מראש (כנ"ל) הן לא מתבגרות- כשנולד לאמא ילד/ה היא נהפכת מהנערה הפרועה שהיא הייתה לדאגנית. מתנהגת כמו הילד, ממש נורא עושה קוצ´י ומוצ´י- אי אפשר לזהות אותה נקפוץ 15 שנה- הילד הגיע לגיל 16 למרות זאת, האם נשארה עדין בגילה הילדותי הבעיה היא שהיא מקרינה את זה על הסביבה כל אמא שתנשק את הבן שלה ותדביק לו אודם מיד תדאג להסיר אותו ע"י אגרופים ללחי אמא שלי אישית, כשהיא אומרת לי לחמם משהו במיקרוגל היא לא אומרת "פורג´! חמם דקה" היא תגיד "פורג´! תלחץ על המיקרו אחד אפס אפס" (יענו 100 יענו דקה...) הסיבה לכך- כשהייתי קטן היא תמיד אמרה לנו לחמם ככה את האוכל, היא עוד לא הבינה שאני יודע כמה זה דקה אותו דבר קרה לי היום (בגלל זה אני יושב וכותב)- בחנות צעצועים גדולה היינו וחיפשנו מתנה לאחד מתוק מתוק בן שנה אמא (אולי אני אמצא לה שם כמו ג´וניור? אחרי הכל היא אמא פרטית שלי ולא יפה שגם אתם תקראו לה ככה

) בכל אופן- אמא נגשה למוכרת, המוכרת לא עזרה לה ממש. אמא הלכה למדף אחר ואמרה "פורג´! הלכתי". לא אמא, לא ראיתי שזזת

עצרתי את עצמי שניה לפני שאתעצבן עליה וחשבתי- היא נשארה עדין ילדה

ממממ.... אולי בזה שהיא נשארה ילדה היא פוחדת לאבד אותי? זה אומר שאני הגדול????

לו´רצה ולו´רצה! בקשר לדבר השני- צופות סכנה אומר בקצרה- תנו לילדים לעשות את הטעויות שלהם ובגלל שיש פה כל כך הרבה אמהות לילדים רכים ננסח את זה כך: רק אם הם יפלו הם ילמדו לקשור שרוכים נכון גם לגבי גיל עשרים צריך קוראז´ צריך תעיז! -פורג´

 

[רק אביגיל]

אחים יקרים

אתם הורסים אותי יותר ויותר , כל פעם מחדש !!!!!!

אז ככה , להלן טענות ההגנה : א. בחנויות צעצועים אני זו שמובילה את הג´וניור ממדף למדף ולא יודעת מה לבחור (בדיוק כמו בחנויות הנעלים

) . ב. אני אלרגית לאודם . (וגם לדודות צובטות) ג. אבל כשג´וניור מרוח בצ´וקולט על הפרצוף , אני ישר מרטיבה אצבע ברוק לנגב לו (מה , לא מגיע לי לטעום גם?

) ד. גם לעצמי אני צריכה להזכיר כמה זמן זה דקה במיקרו וכשאני אומרת לו לפנות ימינה בדרך כלל הכוונה היא שמאלה. ה.אני מדליקה פנסי רחוב כבויים בקרנות הרחוב ,בחושך וגם אורות שנכבו בחלונות ראווה. (ובכלל אני מדליקה

) ו. משפט שגור בפיו של הג´וניור "למה זה תמיד קורה לי?" או " איך ידעת?" (שזה בדיוק בשניה שאני אמרתי לו שזה יקרה ובמקביל "זה" קרה. אז החלטתי לעצור ולא לאמר לו יותר , כי "זה" קורה רק כשאני אומרת.

ובמאמר מוסגר , סיפור קטן לגב סעיף ב´ : (קטע קטנטן מתוך ספור המסע שלנו למזרח לפני שנה) הנפאלים מגלים ילדים ישראלים . ילד אשכנזי במרחבי ה"אזיה"..הוא כנראה דבר נדיר. בכל הספרים כתוב ששם במזרח אחד האיברים המקודשים ביותר בגוף האדם הוא הראש ואין לגעת בו או להצביע עליו. רק שכנראה הם לא שמעו על זה עדיין. הג´וניור סבל קשות מ"סיבובים" של לטיפות וצביטות על הלחי הראש מכל עובר אורח וארחי פרחי , מלווים בקריאות התפעלות , עד כדי כך שלמד באופן אינסטינקטיבי כמה תנועות קרטה והגנה עצמית מועילות להרחיק את המטרידים. והם ? ..זה הצחיק אותם , אבל אותו לא. (הפיסקה הנ"ל נכונה לאורך כל הטיול ) . זהו , איי רסט מיי קייס

 

[חגית חד הורית]

../images/Emo13.gif זה היה מצחיק והצחוק הוא הרי

טוב לבריאות. לפעמים זה חשוב שיבוא מישהו מהצד ויציב מראה מולנו שנדע איך אנחנו נראים

אפרופו מיקרו גל בשנה שעברה (לפני שלב האנגלית) ואני כבר לא יכולה לברוח מהעבודה על מנת להיות בבית כשהוא חוזר מבית הספר ולהכין לו צהרים, סיכמנו שכשהוא מגיע (בלי להתעכב עם חברים יותר מדי

) הוא מתקשר לעבודה, ואני אומר לו מה לאכול. בפעם הראשונה שהוא היה צריך לחמם במיקרו, התחלתי להסביר לו מה לעשות בשלט רחוק. בשלב הללחוץ על הכפתור להפעלה, אני מנסה לדמיין איך נראה המיקרו, וסופרת בראש כפתורים. תלחץ על הכפתור האדום (הוא באמת אדום? פתאום אני כבר לא זוכרת), תלחץ על הכפתור הכי למטה (אבל יש שם שניים, איזה מהם?) תחלץ על הכפתור שמצוייר עליו... אמא? הוא שואל, זה שכתוב עליו start?

 

[רק אביגיל]

../images/Emo6.gif

אני משתדלת להעביר אותו אימונים בזמן שאני נוכחת. קשה באימונים - קל בקרב