הנחת יסוד מספר 4 ללמידה

isaacm

New member
כאשר אני בא ממקום של סקרנות

החלופות עולות כתהיות שלי, אז אין לחץ על המתאמן לקבל את דעתי כי לא מדובר בדעתי אלא סתם בתהיה שלי. דוגמאות: "חשבתי על אפשרות שפשוט תתקשר ותזמין אותה לסרט, זו אפשרות שבכלל נראית לך?" "יש מצב שתעשה את שיחות הטלפון שלך לפני הצהריים, ואת הפגישות אחרי הצהריים? כזו חלוקה מדברת אליך?"
 
מה שאתה משתמש כאן

בנל"פ נקרא שימוש במרככים.. כל מיני ביטויים אשר יוצרים ריכוך של המסר שאנו מעבירים: "הייתי סקרן לדעת מה יותר חשוב לך א' או ב'" "יש אפשרות א' ויש אפשרות ב' ואתה גם יכול למצוא אפשרות ג', אם היית בוחר אחת משלושתן, על איזו היית הולך?" "ראיתי מישהו עושה את זה פעם… מצ"ב עוד איזה אוסף של משפטי התחלה וריכוך למסרים (שתרגמתי מאנגלית) אני תוהה אם.. אני תוהה באם… אני לא יודע עד כמה מהר… אני תוהה האם אתה יכול… אני מעוניין להציע ש.. אני רוצה שתחשוב על… אני מעוניין שתשימי לב ל.. אני יכול להזכר ב.. אני מעוניין שתעמיד פנים ש… אני סקרן לדעת... אם תוכל ל... מהנסיון שלי ... זה כי אתה... האם את יכולה ל... האם זה אפשרי ל... זה מפני שיש לנו .... (ש_____ אפשרי...) זה מכיוון ש... זה שימושי לדעת ש.... זה בדיוק כמו... זה בלתי אפשרי ל... זה טוב לדעת שה... זה שימושי לדעת ש... זה טוב ש... זה או (א) או (ב), לאיזה משניהם... זה לא עקרוני ש... זה כאילו ש.. אנשים יכולים להשתחרר בקלות.. אולי אתה... אולי את יכולה ל... אם יכולת ל... אולי אתה תוהה... ניתן ללמוד את זה בקלות אם... מה לדעתך היה קורה אם... מה יקרה אם .. איך זה להיות... כשאתה שם לב ל.... אז... האם תהיה מוכן ל... האם אתה יכול... כשאתה מגיע להבנה/מסקנה/תובנה ש.... אתה יכול להיות מודע ש... את יכולה להכיר ב... אתה מכיר את הדברים הללו ש... את מכירה את הקטעים שבהם את.... אחרי שתגיע ל.... אחרי ש... וככל שאתה יותר (X) אתה יותר (Y) ובעודך ... האם אתה סקרן לגבי... האם את מודעת ש... האם אתה עדיין מעוניין ב... בעודך מקשיבה למילים אלו את... בעודך .... אתה... בעודך שוקל את זה... שים לב למה שאתה יכול לחוש ב... לפני שאתה חושב על... האם אתה יכול לדמיין ש.. האם אפשר לבקש אותך ל... דמיין לרגע ש... האם את יכולה... האם אתה יכול להזכר ב... האם את חושבת ש... האם אתה זוכר ש... האם אי פעם... אתה לא חושב ש... (אפשרי) האם עלה בדעתך ש... האם שמת לב ש.. איך תרגישי אם... מה תרגיש אם ... איך אתה יודע ש... איך תדעי ש... אני לא רוצה שתהיי.... אני לא מעוניין שת.... אני יודע שאתה סקרן לגבי... ראיתי פעם מישהו ש...... אני רוצה להציע ש.. מסקרן לדעת באם עברת על כולם וגם דמיינת איפה אתה יכול להשתמש בהם או שרק עברת על חלק מהדוגמאות המועלות...
מיקי
 

isaacm

New member
ובכן, תודה שוב

עברתי על הרשימה בריפרוף, ואז ראיתי את משפט הסיום שלך
חזרתי ועברתי בתשומת לב על הרשימה, רק כדי לראות איך אני מרגיש עם כל צירוף. בדרך כלל הרגשתי בנוח עם הצירוף. עם הצירופים האלה הרגשתי לא נוח: זה בלתי אפשרי ל... אני לא רוצה שתהיי.... אני לא מעוניין שת.... נסיתי לחשוב למה דווקא עם אלה מכולם הרגשתי פחות נוח (ועברתי על כולם), ואנסה להסביר מה שעולה בדעתי כעת. שלשת הצירופים הללו נותנים לי תחושה של חיתוך (cut), תחושה שאחרי האמירה אין פתח להמשך. מה דעתך? איציק
 
לדעתי זה תלוי מה אתה אומר בהמשך

כי זה בלתי אפשרי להשאר תקוע בלי המשך כשאתה רוצה משהו, לא כך? תראה, אני לא מעוניין שאתה תשתמש בכל המשפטים הללו אלא כאשר הם באים לך בנוח, אבל כדי שהם יבואו לך בנוח עליך להתאמן עליהם, אתה לא חושב? אני לא מעוניין שתסכים עימי מייד אלא רק אחרי שעברת על שלושת המשפטים האלה ומצאת להם המשך שפותח המשכיות...סבבה? מצד שני, אפשר לשאול, מה בדיוק במשפטים הללו נותן לך תחושה של חיתוך? וליצור חקירה לגבי התחושה הזו, ממה היא נובעת? מאילו מחשבות לא מודעות? וכד'... מיקי
 

isaacm

New member
אכן, ההמשך בעצם נותן את המשמעות

וכיוון שבחנתי את התחושה שלי ללא בדיקה איך זה נראה במשפט שלם, כך יצאה התחושה. כשאני לוקח בחשבון שהמשך המשפט מקנה משמעות לפתיח, ברור שגם צירופים אלה יכולים לשמש אותי. קניתי את ההזמנה שלך למצוא המשך שפותח המשכיות, וגם את ההזמנה לחקור את מקור התגובה שלי לצירופים שהזכרתי. אשתף במה שיעלה תודות איציק
 
נפלא להיות שותף לתהליך, תודה לך

הארה קטנה נוספת. הגדולה של הנל"פ היא שבנל"פ אנו לא מתעסקים בתוכן בלבד אלא גם בהקשר ובמבנה... כלומר, לפעמים התוכן רק מבלבל אותנו בתור מאמנים/מנחים/מטפלים ואז כאשר אנו הולכים לאיבוד בתוכן, יוצא סלט. לעומת זאת, אם אנו לומדים להבדיל בין התוכן לבין התהליך שהאדם עובר (מה הוא אומר לעצמו בראש, אילו תמונות עולות לו, אילו גירויים חיצוניים ופנימיים מפעילים אצלו אילו התנהגויות, אילו תחושות עולות לו בעקבות גירויים אלו או אחרים, האם יש לופים שהוא תקוע בהם וכו..) כאשר אנו מסוגלים לעקוב אחרי התהליך או אז אנו יכולים לתת לאדם מתנה מדהימה מעבר לעבודה האימונית הרגילה שלו.. אנו מסוגלים לפתוח אפשרות נוספת בתהליך הפנימי שהוא עובר, ואז היען שלו (יען =יחידת עיבוד נתונים, מיינד) יוכל לבחור לבד באופציה היותר טובה עבור שלמות המערכת הכוללת. או אז שינוי מהיר ישאר כמעט לתמיד. מיקי
 

isaacm

New member
אני מבולבל

"אנו מגיבים בהתאם למפה שלנו של המציאות ולא למציאות עצמה." כדי להבין את המשפט טוב יותר, אני רוצה לשחק קצת עם המשפט הזה. מה יש לי כאן: 1. מציאות. 2. מפה שלנו של המציאות. 3. הבדל בין מציאות ומפה שלנו של המציאות. 4. משמעות השוני בין מציאות ומפה שלנו של המציאות. 5. תגובה מותאמת למציאות. 6. תגובה מותאמת למפה שלנו של מציאות. 7. הבדל בין תגובה מותאמת למציאות ותגובה מותאמת למפה שלנו של המציאות. 8. משמעות ההבדל בין תגובה מותאמת למציאות ותגובה מותאמת למפה שלנו של המציאות. 9. מה אני יכול ללמוד מכל זה. =============================================================================== 1. מציאות מושג כבד לי לנתח. בעצם, אולי בלתי אפשרי. יחד עם זאת, ברור לי בדיוק למה הכוונה, אז למה כל כך קשה לי להגדיר מציאות במשפט או שניים, לפחות? יכול להיות שהסיבה בכך שאני מתייחס למציאות כאל דבר מוחלט ולכן לא מוצא את הדרך לדון במשמעות של המציאות. אולי יהיה יותר קל להתייחס למציאות כשאדבר על המפה שלנו של המציאות, ועל ההבדל בין המציאות עצמה למפה המייצגת אותה. 2. אה, הנה זה בא. המפה שלנו של המציאות. על המפה שלנו כבר ניהלנו דיון. ובכן, מפה היא ייצוג, בצורה כזו או אחרת, של יותר מידע בפחות מימדים על "מדיה" אחת. בחירת המימדים, באופן טבעי, היא סובייקטיבית. והמימדים קובעים את המידע שיוצג במפה. ככל שנרצה לא נוכל לייצר מפה שלמה, ולכן מפה תמיד תהווה ייצוג חלקי ובהחלט סובייקטיבי של המציאות. יכולים להשפיע על בחירת המימדים תחושות, דעות, אמונות, רגשות, בעצם כל מה שמרכיב את הפנימיות שלנו. 3. ההבדלים בין המפה שלנו של המציאות ובין המציאות עצמה הם בעצם הסיבה לקיומה של מפה אם לא היו הבדלים, לא הייתה סיבה לבנות מפה. המפה מאפשרת לנו להרחיב את התפיסה בפן מסויים על ידי צמצום פנים אחרים. אפשר לומר שהמפה היא מיקוד בפנים מסויימים של המציאות השלמה. כמו שטח הפנים של הקוביה מול הקוביה עצמה. 4. מכל זה נובע שכאשר אנחנו עובדים לפי מפה, אנחנו ממוקדים בפנים מסוימים יותר מאשר באחרים, ורואים תמונה רחבה יותר באותם פנים. מצד אחד יש כאן תועלת במיקוד, ומצד שני סיכון לפספס מה שאינו במפה. 5. כשאנו מגיבים למציאות, בעצם אנו מגיבים לאותם חלקים של המציאות שקלטנו ושמנו לב אליהם בצורה זו או אחרת. אין לנו אף פעם ביטחון שקלטנו את המציאות במלואה, תמיד ייתכן ששכחנו משהו. למה שקלטנו לזה נגיב. 6. כאשר אנו מתייחסים למפה של המציאות, יש לנו ביטחון יותר גדול שפנים (היבטים) מסויימים של המציאות מכוסים היטב. ובסבירות גבוהה יותר - אנחנו לא מפספסים. כל זאת בהתייחס לאותם היבטים שהמפה מכסה. לגבי השאר, אפשר לנסות לשים לב, ואפשר גם להתפלל. 7. אני לא בטוח שבהכרח יש הבדל בין תגובה מותאמת למציאות ובין תגובה מותאמת למפה שלנו של המציאות. ייתכן מצב בו הראשונה טובה יותר, וייתכן גם מצב הפוך. יתרה מכך, ייתכן גם מצב שזה בכלל לא משנה. 8. לאור הסעיף הקודם, אני לא בטוח שיש באמת משמעות ברת התייחסות להבדל בין התגובות למפה ולמציאות. =============================================================================== 9. איזה בלגן, אחרי כל העבודה הזו - אין הבדל? ממש מתלבט אם בכלל ללחוץ על שלח. איציק
 
ברשותך אגיב סעיף סעיף

1 . מציאות מושג כבד לי לנתח. בעצם, אולי בלתי אפשרי. יחד עם זאת, ברור לי בדיוק למה הכוונה, אז למה כל כך קשה לי להגדיר מציאות במשפט או שניים, לפחות? יכול להיות שהסיבה בכך שאני מתייחס למציאות כאל דבר מוחלט ולכן לא מוצא את הדרך לדון במשמעות של המציאות. אולי יהיה יותר קל להתייחס למציאות כשאדבר על המפה שלנו של המציאות, ועל ההבדל בין המציאות עצמה למפה המייצגת אותה. אנו לא ממש יכולים לדבר על המציאות מעבר למה שאנו קולטים אותה... ואז אנו בעצם מדברים על מציאות סובייקטיבית.. לא כך? כשאתה ואני מדברים על שלג אנו מדברים על הדבר הלבן הזה, הקר.. כשאסקימוסים מדברים על שלג - מסתבר שיש להם 30 סוגי שלג שונים, כל ה30 הללו לא נמצאים בכלל במפה שלי של המציאות, ולכן אני לא יכול לדבר עליהם בכלל.. רק על הדבר הלבן והקר הזה (שד"א אני ראיתי רק בתמונות) 2. אה, הנה זה בא. המפה שלנו של המציאות. על המפה שלנו כבר ניהלנו דיון. ובכן, מפה היא ייצוג, בצורה כזו או אחרת, של יותר מידע בפחות מימדים על "מדיה" אחת. בחירת המימדים, באופן טבעי, היא סובייקטיבית. והמימדים קובעים את המידע שיוצג במפה. ככל שנרצה לא נוכל לייצר מפה שלמה, ולכן מפה תמיד תהווה ייצוג חלקי ובהחלט סובייקטיבי של המציאות. יכולים להשפיע על בחירת המימדים תחושות, דעות, אמונות, רגשות, בעצם כל מה שמרכיב את הפנימיות שלנו. בדיוק. אנו לא מסוגלים להכיל את המציאות, רק את המפה שלה.. שכן, יש כל כך הרבה מידע במציאות שההכרה שלנו תלך לאיבוד אם תנסה לתפוס את כל המציאות. ולכן יש מנגנונים אשר נועדו להכניס את המימדים/הפרטים החשובים לנו .. אני לא יודע מי בנה את המנגנונים - אבל אני יודע בודאות מי יכול לשפר ולשדרג אותם!
כדי שהמפה שלי תהיה עשירה יותר. 3. ההבדלים בין המפה שלנו של המציאות ובין המציאות עצמה הם בעצם הסיבה לקיומה של מפה אם לא היו הבדלים, לא הייתה סיבה לבנות מפה. אני לא יודע אם ההבדלים הם הסיבה לבנות מפה. לדעתי הסיבה לבנות מפה היא כפי שכתבתי למעלה, אין לנו את היכולת לתפוס את המציאות בכללותה המפה מאפשרת לנו להרחיב את התפיסה בפן מסויים על ידי צמצום פנים אחרים. אפשר לומר שהמפה היא מיקוד בפנים מסויימים של המציאות השלמה. כמו שטח הפנים של הקוביה מול הקוביה עצמה. מסכים עם הקביעה הזו. 4. מכל זה נובע שכאשר אנחנו עובדים לפי מפה, אנחנו ממוקדים בפנים מסוימים יותר מאשר באחרים, ורואים תמונה רחבה יותר באותם פנים. מצד אחד יש כאן תועלת במיקוד, ומצד שני סיכון לפספס מה שאינו במפה. נכון מאוד, הייתי מוסיף שאין לנו דרך אחרת אלא לעבוד לפי המפה... אין לך ברירה, אין לנו ממש היכולת לעבוד לפי המציאות. 5. כשאנו מגיבים למציאות, בעצם אנו מגיבים לאותם חלקים של המציאות שקלטנו ושמנו לב אליהם בצורה זו או אחרת. אין לנו אף פעם ביטחון שקלטנו את המציאות במלואה, תמיד ייתכן ששכחנו משהו. למה שקלטנו לזה נגיב. גם אז אנו לא ממש מגיבים למציאות, אלא למפה שלנו של המציאות. כי מה שאנו תופסים תמיד נתפס דרך מסנני התפיסה שלנו. 6. כאשר אנו מתייחסים למפה של המציאות, יש לנו ביטחון יותר גדול שפנים (היבטים) מסויימים של המציאות מכוסים היטב. ובסבירות גבוהה יותר - אנחנו לא מפספסים. כל זאת בהתייחס לאותם היבטים שהמפה מכסה. לגבי השאר, אפשר לנסות לשים לב, ואפשר גם להתפלל. הייתי אומר שגם כשאנו מתייחסים למפה שלנו של המציאות עלינו להיות ערים לעובדה שזו רק מפה ויש מצב שהיא לא הכי מדוייקת! מה שמאפשר לנו לשים יותר סימני שאלה בדברים שאנו אומרים ובתגובות שלנו ופחות סימני קריאה.. לא כך? 7. אני לא בטוח שבהכרח יש הבדל בין תגובה מותאמת למציאות ובין תגובה מותאמת למפה שלנו של המציאות. ייתכן מצב בו הראשונה טובה יותר, וייתכן גם מצב הפוך. יתרה מכך, ייתכן גם מצב שזה בכלל לא משנה. אני מסכים עימך שאין הבדל, שכן לדעתי האישית, לא ניתן להגיב למציאות עצמה, אלא רק למה שאני חושב על המציאות - היינו המפה שלי את העולם. יכול להיות שאני אראה מישהו צוחק ואני אחשוב שהוא צוחק עלי... יכול להיות שאני אראה מישהו צוחק כאשר בעצם הוא בוכה... לך תדע... 8. לאור הסעיף הקודם, אני לא בטוח שיש באמת משמעות ברת התייחסות להבדל בין התגובות למפה ולמציאות. ישנה משמעות, המשמעות היא ביכולת שלי להבין שכל מה שאני מאמין בו והאופן שבו אני תופס את העולם זו רק נקודת המבט היחסית שלי וזהו.. ושלאחרים יש את המפה שלהם. ולכן, עכשיו, אתה יכול לקרוא את כל מה שכתבתי בסייג, ולהבין שזו רק המפה שלי של המציאות ויכול מאוד להיות שאני טועה. השאלה מה זה מאפשר לי לעשות בחיים? ובאיזה מקומות זה מגביל אותי - במקומות הללו כדאי יהיה לי לשנות או לשדרג את המפה שלי... לא כך? 9. איזה בלגן, אחרי כל העבודה הזו - אין הבדל? ממש מתלבט אם בכלל ללחוץ על שלח יש הבדל, בין המפה למציאות (-; מיקי
 

isaacm

New member
מדהים, ותודה

מתוך הדברים שכתבת עלתה לי תובנה נוספת. בניתוח התייחסתי למציאות ולמפה שלנו של המציאות. וכשכתבתי הייתי בטוח שהדברים ברורים, לי עצמי, ולכל מי שיקרא. והבנתי שלא כך הם פני הדברים. למדתי מתוך הכתיבה שלך שהמפה שלנו אינה בהכרח תוצר של עשייה. המפה שלנו היא בעצם הצורה בה אנו תופשים את המציאות, באופן אפילו טבעי. כשכתבתי התכוונתי למפה שהיא תוצר של ניתוח. וכאן כבר מובנים לי ההבדלים בין מה שכתבתי לתגובה שלך. אם לא הזמן הקצר, הייתי מרחיב את הניתוח - ואולי כבר אין צורך, למדתי. תודה איציק
 
למעלה