שרשור
- פותח הנושא tallywood
- פורסם בתאריך
ares chosen
New member
היי לכוווווווולם ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif
ואו כמה שאני מתגעגעת לכולם פה...
אני רואה שיש חבר´ה חדשים אז אני רוצה להגיד (באיחור ענקי) ברוכים הבאים
וששוב אני מתגעגעת לכולם כולם ואני בצבא עכשיו ולכן אין לי חיים...
אבל אני לא נעלמתי
אני תמיד פה...
ואו כמה שאני מתגעגעת לכולם פה...
מצטערת שלא הייתי פה
אני בבית עם שפעת וחום ונזלת ואין לי כוח...וגם הודיעו שלא לפתוח בסוף השבוע את המחשבים בגלל חשש ממתקפה על האינטרנט וגם היה חנוכה (ועדיין יש) וכל ערב הלכתי להדליק נרות במקום אחר אז לא יצא לי לשבת ליד המחשב מיום חמישי אז כך, הפעם אספר סיפור על כביסה... השותפה שלי ואני הסכמנו שנעשה כביסה אחת לשבוע ושנעשה את זה במקום שבו נשהה יותר מיום אחד. הגענו לחווה, שהופיעה ברשימה של BBH - זו חוברת שמפרסמת רשימה של אכסניות בכל ניו זילנד ומדרגת אותן לפי שביעות הרצון של האנשים שהיו באכסניות ביום הסקר. החווה הזו היתה במרחק של 30 ק"מ מהעיר הכי קרובה ובעליה היו אטלקי שהתאהב בניו זילנדית באירופה - שניהם טיילו שם - והתחתן אתה בארה"ב והגיע בעקבותיה לניו זילנד וכאן יש חווה ושטח שבמושגים ישראליים הוא גדול - שהיא בבעלות המשפחה של הניו זילנדית כבר כמה דורות ובמשך הזמן הוא הביא את הורין שפתחו מסעדה אטלקית שם. הזוג הזה מאד נחמדים ותמיד שמחים ואפשר להזמין אצלם ארוחה ולאכול במחיר סביר ולטעום אוכל טוב - אטלקי אלא מה והבחור הוא זה שמבשל... בכל מקרה, הגענו למקום ורצינו לעשות כביסה ואז התברר לנו שמכונת הכביסה של המטיילים מקולקלת ואשתו של האיטלקי הציעה לנו שהיא תכבס במכונה שלהם בבית הסכמנו וחשבנו שנשלם עבור זה עובר הזמן ואין כביסה ולפי החשבון שלנו כבר היינו צריכות לקבל חזרה את הכביסה אך לא היה לנו נעים להכנס לבית אבל בשלב מסויים הלכנו ואז קבלנו שוק - התברר לנו שהיא לא רק כבסה אלא גם גיהצה לנו וגם קיפלה את הבגדים שלנו וכל זה ללא תשלום - לא היה לנו נעים. אגב, את התמונה של השקיעה צלמתי שם - אכלנו ארוחת ערב עם האיטלקי ועם 3 נשים מבוגרות מאוסטרליה והשולחן היה ליד החלון ואז ראיתי את השקיעה הזו ויצאתי עם המצלמה אני מקווה שבימים הקרובים אוכל לספר עוד סיפורים ותזכירי לי לספר לך על ה"קיבוץ"
אני בבית עם שפעת וחום ונזלת ואין לי כוח...וגם הודיעו שלא לפתוח בסוף השבוע את המחשבים בגלל חשש ממתקפה על האינטרנט וגם היה חנוכה (ועדיין יש) וכל ערב הלכתי להדליק נרות במקום אחר אז לא יצא לי לשבת ליד המחשב מיום חמישי אז כך, הפעם אספר סיפור על כביסה... השותפה שלי ואני הסכמנו שנעשה כביסה אחת לשבוע ושנעשה את זה במקום שבו נשהה יותר מיום אחד. הגענו לחווה, שהופיעה ברשימה של BBH - זו חוברת שמפרסמת רשימה של אכסניות בכל ניו זילנד ומדרגת אותן לפי שביעות הרצון של האנשים שהיו באכסניות ביום הסקר. החווה הזו היתה במרחק של 30 ק"מ מהעיר הכי קרובה ובעליה היו אטלקי שהתאהב בניו זילנדית באירופה - שניהם טיילו שם - והתחתן אתה בארה"ב והגיע בעקבותיה לניו זילנד וכאן יש חווה ושטח שבמושגים ישראליים הוא גדול - שהיא בבעלות המשפחה של הניו זילנדית כבר כמה דורות ובמשך הזמן הוא הביא את הורין שפתחו מסעדה אטלקית שם. הזוג הזה מאד נחמדים ותמיד שמחים ואפשר להזמין אצלם ארוחה ולאכול במחיר סביר ולטעום אוכל טוב - אטלקי אלא מה והבחור הוא זה שמבשל... בכל מקרה, הגענו למקום ורצינו לעשות כביסה ואז התברר לנו שמכונת הכביסה של המטיילים מקולקלת ואשתו של האיטלקי הציעה לנו שהיא תכבס במכונה שלהם בבית הסכמנו וחשבנו שנשלם עבור זה עובר הזמן ואין כביסה ולפי החשבון שלנו כבר היינו צריכות לקבל חזרה את הכביסה אך לא היה לנו נעים להכנס לבית אבל בשלב מסויים הלכנו ואז קבלנו שוק - התברר לנו שהיא לא רק כבסה אלא גם גיהצה לנו וגם קיפלה את הבגדים שלנו וכל זה ללא תשלום - לא היה לנו נעים. אגב, את התמונה של השקיעה צלמתי שם - אכלנו ארוחת ערב עם האיטלקי ועם 3 נשים מבוגרות מאוסטרליה והשולחן היה ליד החלון ואז ראיתי את השקיעה הזו ויצאתי עם המצלמה אני מקווה שבימים הקרובים אוכל לספר עוד סיפורים ותזכירי לי לספר לך על ה"קיבוץ"
../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif../images/Emo70.gif
וכמו שנאמר : מ-ר-ג-ש היה לי את אחד הטיולים הכי כייפים בחיים- איזה מזל שיש מחר מפגש ולא צריך להתמודד עם הגעגועים האלה הרבה זמן!!! תמרי, תודה רבה על האירוח המושלם, על השלט שהכנתן לנו, על התמונות של גבי , על האוכל בכמיות האדירות, על המיטה הנוחה שלך, על הסיור בגבעה , על זה שהראת לי שעדיין יש לי סבלנות לילדים , בקיצור - תודה על הכל באהבה ענקית , ירדן.
וכמו שנאמר : מ-ר-ג-ש היה לי את אחד הטיולים הכי כייפים בחיים- איזה מזל שיש מחר מפגש ולא צריך להתמודד עם הגעגועים האלה הרבה זמן!!! תמרי, תודה רבה על האירוח המושלם, על השלט שהכנתן לנו, על התמונות של גבי , על האוכל בכמיות האדירות, על המיטה הנוחה שלך, על הסיור בגבעה , על זה שהראת לי שעדיין יש לי סבלנות לילדים , בקיצור - תודה על הכל באהבה ענקית , ירדן.
Dafi the Mighty
New member
7?
מעניין, אני ספרתי רק 5 וחצי...
מעניין, אני ספרתי רק 5 וחצי...
גנבה וגם קיפלה...וכעת הקיבוץ
מצחיק - גם לגנוב...לאאאא. היא בסה"כ כבסה גיהצה וקיפלה ועוד בחינם...והכל בגלל שלא היה לה נעים שמכונת הכביסה לא עבדה. ובאמת הם היו זוג מאד נחמד. וזה היה בונוס שלא נהוג לעשות אבל קבלנו אותו בזכות הפנים היפות שלנו - תראו למה הכוונה וכעת הקיבוץ - יום אחד הגענו למקום שהוא חור (רק שתדעו שבניו זילנד לא בעיה למצוא מקום מגורים בחור..) שנקרא אוגריטו ויש שם לגונה יפה וצפורים מגיעות לשם וצפרים מגיעים לשם - אבל מה לעשות אנחנו לא צפרות ורק חיפשנו מקום לינה וגם מה לעשות לא היה מה לעשות חוץ מלצפור אז לקחנו שיט בלגונה וקבלנו הסבר על הציפורים וגם על בעל הסירה והמשפחה שלו...גם זה בונוס שמקבלים במקומות כאלו. ואז הגענו לרוזאן - אהה. רואזאן שדואגת שהישראלים ירגישו כמו בבית ודאגה שביתה ינוהל כמו בקיבוץ - ואני לא מגזימה - היא סיפרה וגם ראיתי בספר האורחים שמגיעים הרבה ישראלים וכל זה מפה לאוזן הסיפור אצלה הוא שכולם מוצאים מקום לישון גם אם אין מיטות אז פותחים אוהל על הדשא וישנים שם..תענוג מפוקפק לטעמי אבל כך זה שם ולא רק זאת אלא שכל הכמה וכמה אנשים שישנים בין אם על המיטות ובין אם על הדשא משתתפים בבית שימוש ומקלחת אחת בלבד - ושני המקומות החשובים הללו לא מצויידים במנעולים ( גם החדרים) אז תתארו לעצמכם איך הרגשנו שם!!! במקלחת שמנו כסא לבלום את הכניסה הלא רצויה ולי זה קרה שבדיוק כשהייתי במקלחת מישהו או מישהי ניסו להכנס והכסא נפל ושמעתי את הנפילה וצעקתי לא להכנס - מרוב בהלה צעקתי בעברית..אבל הבינו ולא נכנסו. והכביסה - לא ידעתי עד עכשיו שיש לי כמה סיפורי כביסות - גם פה זה היה משהו - אפשר לכבס בחינם אבל הייבוש על החבל ברוח ולמזלנו לא ירד גשם אז זה התייבש (אם היה יורד גשם היינו מייבשות במייבש) ומקלות הכביסה היו מדגם לא מוכר והיינו צריכות לקבל שיעור באיך לשים אותם וגרב אחת נעלמה לנו עד שמצאנו אותה והחבל - אי אפשר לתאר איזה פטנט שמו שם ועוד על האישה הזו - זו אישה די מבוגרת אבל מאד חברותית ומתנהגת לאנשים שרק כעת היא פגשה כאילו הם מכריה מילדות וכך כל העסק עובד - רצינו לשלם אז היא אמרה אח"כ ואח"כ נמשך עד לבוקר למחרת שהכרחנו אותה לקבל את הכסף והיא באמת טיפוס - היא אוהדת שרופה ממש של נבחרות רוגבי (הניו זילנדים ממש משוגעים על הנבחרת שלהם ויש אפילו חנויות שמיועדות לסחורה שבה מופיע הסמל של הנבחרת - כוסות ,חולצות, כובעים, והכל) ובסלון יש ספרים ותמונות וגם פוסטרים וחלק אפילו בחתימה של השחקנים והיא מאד גאה בזה. והיה לנו עוד קטע מצחיק אתה - כשהגענו הטלפון צלצל והיא לא הצליחה למצוא אותו אז היא התקשרה לעצמה מהפקס ואפילו יצאה החוצה לחפש את הטלפון ובסוף מצאה אותו בערמה של הבגדים בסלון מצחיקה אבל גם נחמדה וחמה מאד - רואזאן - אההה רוזאן שהזכרת לנו את חיי הקבוץ בארץ.... ואסיים בתמונה ובפעם הבאה - על פינגוינים ואומארו ובית מלון מיוחד - רק תזכירו לי
מצחיק - גם לגנוב...לאאאא. היא בסה"כ כבסה גיהצה וקיפלה ועוד בחינם...והכל בגלל שלא היה לה נעים שמכונת הכביסה לא עבדה. ובאמת הם היו זוג מאד נחמד. וזה היה בונוס שלא נהוג לעשות אבל קבלנו אותו בזכות הפנים היפות שלנו - תראו למה הכוונה וכעת הקיבוץ - יום אחד הגענו למקום שהוא חור (רק שתדעו שבניו זילנד לא בעיה למצוא מקום מגורים בחור..) שנקרא אוגריטו ויש שם לגונה יפה וצפורים מגיעות לשם וצפרים מגיעים לשם - אבל מה לעשות אנחנו לא צפרות ורק חיפשנו מקום לינה וגם מה לעשות לא היה מה לעשות חוץ מלצפור אז לקחנו שיט בלגונה וקבלנו הסבר על הציפורים וגם על בעל הסירה והמשפחה שלו...גם זה בונוס שמקבלים במקומות כאלו. ואז הגענו לרוזאן - אהה. רואזאן שדואגת שהישראלים ירגישו כמו בבית ודאגה שביתה ינוהל כמו בקיבוץ - ואני לא מגזימה - היא סיפרה וגם ראיתי בספר האורחים שמגיעים הרבה ישראלים וכל זה מפה לאוזן הסיפור אצלה הוא שכולם מוצאים מקום לישון גם אם אין מיטות אז פותחים אוהל על הדשא וישנים שם..תענוג מפוקפק לטעמי אבל כך זה שם ולא רק זאת אלא שכל הכמה וכמה אנשים שישנים בין אם על המיטות ובין אם על הדשא משתתפים בבית שימוש ומקלחת אחת בלבד - ושני המקומות החשובים הללו לא מצויידים במנעולים ( גם החדרים) אז תתארו לעצמכם איך הרגשנו שם!!! במקלחת שמנו כסא לבלום את הכניסה הלא רצויה ולי זה קרה שבדיוק כשהייתי במקלחת מישהו או מישהי ניסו להכנס והכסא נפל ושמעתי את הנפילה וצעקתי לא להכנס - מרוב בהלה צעקתי בעברית..אבל הבינו ולא נכנסו. והכביסה - לא ידעתי עד עכשיו שיש לי כמה סיפורי כביסות - גם פה זה היה משהו - אפשר לכבס בחינם אבל הייבוש על החבל ברוח ולמזלנו לא ירד גשם אז זה התייבש (אם היה יורד גשם היינו מייבשות במייבש) ומקלות הכביסה היו מדגם לא מוכר והיינו צריכות לקבל שיעור באיך לשים אותם וגרב אחת נעלמה לנו עד שמצאנו אותה והחבל - אי אפשר לתאר איזה פטנט שמו שם ועוד על האישה הזו - זו אישה די מבוגרת אבל מאד חברותית ומתנהגת לאנשים שרק כעת היא פגשה כאילו הם מכריה מילדות וכך כל העסק עובד - רצינו לשלם אז היא אמרה אח"כ ואח"כ נמשך עד לבוקר למחרת שהכרחנו אותה לקבל את הכסף והיא באמת טיפוס - היא אוהדת שרופה ממש של נבחרות רוגבי (הניו זילנדים ממש משוגעים על הנבחרת שלהם ויש אפילו חנויות שמיועדות לסחורה שבה מופיע הסמל של הנבחרת - כוסות ,חולצות, כובעים, והכל) ובסלון יש ספרים ותמונות וגם פוסטרים וחלק אפילו בחתימה של השחקנים והיא מאד גאה בזה. והיה לנו עוד קטע מצחיק אתה - כשהגענו הטלפון צלצל והיא לא הצליחה למצוא אותו אז היא התקשרה לעצמה מהפקס ואפילו יצאה החוצה לחפש את הטלפון ובסוף מצאה אותו בערמה של הבגדים בסלון מצחיקה אבל גם נחמדה וחמה מאד - רואזאן - אההה רוזאן שהזכרת לנו את חיי הקבוץ בארץ.... ואסיים בתמונה ובפעם הבאה - על פינגוינים ואומארו ובית מלון מיוחד - רק תזכירו לי
אוי זה נשמע כ"כ מעולה.
עושה לי חשק לגם! (לא שלפני לא היה לי חשק...) כ"כ נחמד לקרוא את הסיפורים האלה! שברת אותי מצחוק כשהיא ניסתה למצוא את הטלפון. איזה אחלה אנשים יש שמה זה פשוט מדהים!!! ממממ.... מזכירה לך- "ואסיים בתמונה ובפעם הבאה - על פינגוינים ואומארו ובית מלון מיוחד - רק תזכירו לי "
עושה לי חשק לגם! (לא שלפני לא היה לי חשק...) כ"כ נחמד לקרוא את הסיפורים האלה! שברת אותי מצחוק כשהיא ניסתה למצוא את הטלפון. איזה אחלה אנשים יש שמה זה פשוט מדהים!!! ממממ.... מזכירה לך- "ואסיים בתמונה ובפעם הבאה - על פינגוינים ואומארו ובית מלון מיוחד - רק תזכירו לי "
אומארו וזינה ופינגוינים
איך כל זה משתלב יחד...מעניין אהה.. יום אחד הגענו לעיירה שפעם היתה עיר וכעת הצטמקה וגרים בה כמה מאות תושבים ואולי אפילו פחות אבל יש סימנים לכך שפעם זו היתה עיר שוקת חיים וזו אומארו.OAMARU הגענו לשם משתי סיבות - בדרך לשם יש מה שיש בו סלעים מיוחדים MOERAKI BOULDERS באמת משהו מעניין - בשעות השפל אפשר לראות מן כדורים שיוצאים מן הים וזו תוצאה של תהליך שמבחינה מדעית לא ברור עד היום ממש איך הוא קרה אבל בשטח יש משהו מיוחד. ובעיירה יש מקום שאפשר אחרי 10 בלילה לראות את עלייתם מהים של הפינגוינים הקטנים צהובי העין וזה בנוי כתאטרון ומעניין לראות את זה והמלון שלנו ובעליו היו מעניינים לא פחות - כשהגענו חשבנו שנגיע לעוד אכסניה ועוד אכסניה שרק כעת נפתחה ואז הגענו למין בניין עתיק שהוא כמו מלון ישן והכל בסגנון של פעם גם הריהוט וגם בעל המקום שנשוי ליפנית והוא עצמו מתלבש כמו פעם ופעם בשנה יש שם תהלוכה ובתהלוכה הזו הוא רוכב על אופניים של פעם - אעביר לכם תמונה - וזה היה מעניין והקטע - כל הזמן מציק לי שהשם אומארו מוכר לי מאיפשהו - ותגידו לי אם אני לא טועה - שפרק שבו זינה וגבי נצלבות או אולי בפרק אחר - ברוטוס אומר משהו על אומארו??אני לא זוכרת בדיוק אבל יש לי הרגשה שבזינה הוזכר השם הזה. ובעניין אחר, במהלך הטיול שלי יצא לי למצוא בכמה אכסניות כרטיסי חיוג על הקיר וביניהם מצאתי 2 כרטיסים של לוסי לולס ושל רנה אוקנור - נחמד. ומה לפעם הבאה??? המקום המסריח...
איך כל זה משתלב יחד...מעניין אהה.. יום אחד הגענו לעיירה שפעם היתה עיר וכעת הצטמקה וגרים בה כמה מאות תושבים ואולי אפילו פחות אבל יש סימנים לכך שפעם זו היתה עיר שוקת חיים וזו אומארו.OAMARU הגענו לשם משתי סיבות - בדרך לשם יש מה שיש בו סלעים מיוחדים MOERAKI BOULDERS באמת משהו מעניין - בשעות השפל אפשר לראות מן כדורים שיוצאים מן הים וזו תוצאה של תהליך שמבחינה מדעית לא ברור עד היום ממש איך הוא קרה אבל בשטח יש משהו מיוחד. ובעיירה יש מקום שאפשר אחרי 10 בלילה לראות את עלייתם מהים של הפינגוינים הקטנים צהובי העין וזה בנוי כתאטרון ומעניין לראות את זה והמלון שלנו ובעליו היו מעניינים לא פחות - כשהגענו חשבנו שנגיע לעוד אכסניה ועוד אכסניה שרק כעת נפתחה ואז הגענו למין בניין עתיק שהוא כמו מלון ישן והכל בסגנון של פעם גם הריהוט וגם בעל המקום שנשוי ליפנית והוא עצמו מתלבש כמו פעם ופעם בשנה יש שם תהלוכה ובתהלוכה הזו הוא רוכב על אופניים של פעם - אעביר לכם תמונה - וזה היה מעניין והקטע - כל הזמן מציק לי שהשם אומארו מוכר לי מאיפשהו - ותגידו לי אם אני לא טועה - שפרק שבו זינה וגבי נצלבות או אולי בפרק אחר - ברוטוס אומר משהו על אומארו??אני לא זוכרת בדיוק אבל יש לי הרגשה שבזינה הוזכר השם הזה. ובעניין אחר, במהלך הטיול שלי יצא לי למצוא בכמה אכסניות כרטיסי חיוג על הקיר וביניהם מצאתי 2 כרטיסים של לוסי לולס ושל רנה אוקנור - נחמד. ומה לפעם הבאה??? המקום המסריח...
אם זה עדיין מעניין את מישהו אז המשך
הסיפורים מניו זילנד הוא כאן והפעם, כמו שהבטחתי בפעם האחרונה - ואגב, אני מחכה עדיין לתשובה על השאלה שלי מהפעם הקודמת בקשר לשם "אומארו" רוטורואה ROTORUA = מים קדושים - זו עיר מסריחה - ולא, זו לא הכוונה שעולה לכם בראש... העיר הזו בנוייה ממש, אבל ממש, על כל מה שיוצא מהאדמה- גייזרים, בועות בוץ, וכל דבר וולקני שעולה לכם בראש - שם זה קיים ולכן העיר תמיד מריחה כמו ביצים מקולקלות - ותאמינו אפשר להתרגל לריח הזה אחרי כמה ימים. יש כאן כפי שכתבתי את הפעילות הוולקנית וכך אפשר למצוא לא מעט בריכות חמות (אני מזכירה לכם שבסדרה יש לא מעט פרקים שבהם רואים את זינה וגבריאל - ביחד או לא - ב"אמבטיה חמה" אז בניו זילנד יש כמה מקומות טבעיים כאלו ואחד המרכזים הגדולים אם לא הגדול הוא ברוטורואה שבה גם גרים רוב המאורים (הילידים של ניו זילנד). ומצאנו מקום שבו יש אפשרות לטייל ולראות את הפעילות הזו (WAI-O-TAUPO - כל השמות הם במאורית) ומצאנו מקום שבו היה "הבית של השטן" והברכה שלו - מעניין אם ארס מתעניין במקום הזה כמקום מגורים
הסיפורים מניו זילנד הוא כאן והפעם, כמו שהבטחתי בפעם האחרונה - ואגב, אני מחכה עדיין לתשובה על השאלה שלי מהפעם הקודמת בקשר לשם "אומארו" רוטורואה ROTORUA = מים קדושים - זו עיר מסריחה - ולא, זו לא הכוונה שעולה לכם בראש... העיר הזו בנוייה ממש, אבל ממש, על כל מה שיוצא מהאדמה- גייזרים, בועות בוץ, וכל דבר וולקני שעולה לכם בראש - שם זה קיים ולכן העיר תמיד מריחה כמו ביצים מקולקלות - ותאמינו אפשר להתרגל לריח הזה אחרי כמה ימים. יש כאן כפי שכתבתי את הפעילות הוולקנית וכך אפשר למצוא לא מעט בריכות חמות (אני מזכירה לכם שבסדרה יש לא מעט פרקים שבהם רואים את זינה וגבריאל - ביחד או לא - ב"אמבטיה חמה" אז בניו זילנד יש כמה מקומות טבעיים כאלו ואחד המרכזים הגדולים אם לא הגדול הוא ברוטורואה שבה גם גרים רוב המאורים (הילידים של ניו זילנד). ומצאנו מקום שבו יש אפשרות לטייל ולראות את הפעילות הזו (WAI-O-TAUPO - כל השמות הם במאורית) ומצאנו מקום שבו היה "הבית של השטן" והברכה שלו - מעניין אם ארס מתעניין במקום הזה כמקום מגורים
אומארו ואוקלנד
בקשר לאומארו - משום מה נראה לי שבפרק שבו זינה וגבריאל נצלבו היה מפגש ביער בין זינה לברוטוס ושם היא שואלת אותו משהו על ההרים ונדמה לי שאז הוא אמר את השם - אומארו. אבל אני לא בטוחה בזה בכל מקרה, שאלת בקשר לאוקלנד - כן, הייתי באוקלנד - קצת פרטים על העיר - זו בעצם אוקלנד רבתי משום שבשנת 1991 (אם אני לא טועה) הוחלט לאחד את כל האזורים שסביב אוקלנד (וביניהם את האזור שבו לוסי לולס גדלה ושאבא שלה היה ראש העיר שם) למה שנקרא בעצם אוקלנד רבתי (אם נקח כדוגמא משהו בארץ אם יחליטו פעם לאחד את כל אזור גוש דן לת"א רבתי - ז"א רמת גן חולון וכדומה וכל אלו ייקראו ת"א - אז זה מה שעשו בערך באוקלנד) וזו העיר בעלת האוכלוסיה הגדולה ביותר בניו זילנד (במקום השני וולינגטון הבירה) ונכון למה שקראתי לפני יותר משנה היו שם יותר ממליון תושבים - וזה במדינה שבה חיים 4 וחצי מליון תושבים ...נותן מושג על העיר. כמובן שבפרק הזמן שבו שהיתי שם לא יכולתי להיות בכל אוקלנד. מה שכן, גרתי באכסניה שהיתה ממוקמת במרחק של 5 דקות הליכה מהרחוב הראשי שהוא רח´ קוין אליזבט כך שזה הקל עלי ללכת ממקום למקום ויכולתי ללכת חצי שעה ולהגיע לנמל ומשם לשוט וגם כל קווי האוטובוס היו ברח´ הזה - גם לשכת המידע שם ובתי הקולנוע ובתי הקפה ובקצור הכל המעניין היה - שלמרות שהסתובבתי באוקלנד היתה לי הרגשה שאני מסתובבת בארץ אסייתית מאחר וראיתי המון אסייתים וזה היה מעניין הייתי בשוק של יום ראשון, בSKY CITY שווה ביקור שם - זהו מגדל דומה למגדל CN שבטורונטו שבקנדה וגם שם יש רצפה מזכוכית וזה די מפחיד להסתכל למטה דרך הרצפה - מי שהיה שם או בטורונטו יודע על מה אני מדברת וחוץ מזה מהמגדל של אוקלנד קופצים בנגי´ - אז אם לא הספקתם לקפוץ בנג´י במקומות אחרים בניו זילנד אז אפשר גם שם ויש סרט ובכלל נחמד להגיע ביום יפה ולראות את האזור מלמעלה וישנו אזור שהוא השינקין שלהם שנקרא - פארנל - בתי קפה קטנים ומוחבאים וגם החנויות והכל יקר פחד ויש כמובן את האזור של המישן ביי - שבו לוסי לולס גרה ושאליו לא הגעתי כי לא היה לי זמן אבל שם יש חוף ששמעתי שהוא יפה וגם שם יש בתי קפה ובהמשך יש את העולם המימי שכרגע איני זוכרת את השם שלו אבל השותפה שלי היתה שם והיא אמרה שזה לא משהו מיוחד ושזה מתאים יותר לילדים - אז אני לא לוקחת אחריות על המקום הזה. וכמובן שנסעתי להר עדן שהוא אחד מלועות הר הגעש שנמצאים באוקלנד - ויש לא מעט - וזה מיוחד והגעתי לשם בעלייה ברגל בגשם שוטף שתפס אותי ומצאתי בתוך הלוע פרות שאכלו את הדשא שצמח בתוך הלוע שנסגר לו ... וגם לקחתי שיט לאי דנבפורט - אי של אומנים ולא משהו מיוחד אבל הקטע שכן היה מיוחד היה הנסיעה בכלי תחבורה שנקרא טוק טוק וזה אופנוע עם כיסוי - וירד גשם כך שהכסוי היה אפקטיבי - ועליתי שם על גבעה וצפיתי בנוף וכמובן שאם תקראי את הספור על ישראלית ושני קיויים שמופיע בקשור שאצרף תקראי על בקור באי נוסף ולא רחוק מהאכסניה היה פארק אלברט וממולו התאטרון שבו הופיעה לוסי באותו זמן בהצגה וכמובן שבזמן שהייתי לא היו הופעות... בקצור - אוקלנד היא אזור ע-נ-ק-י ואפשר בהחלט להיות שם ימים טובים וכל אחד ימצא לו את מה שהוא אוהב - אם רוצים חיי עיר אז יש בשפע כי זה המרכז בהא הידיעה והמקום היחיד בניו זילנד שיש בו ממש חיי לילה - ברוב ניו זילנד היום נגמר בשעה 6 וזהו . . . ופה יש חיי לילה ממש ואם רוצים טבע (כמוני) אז אין בעיה שטים במעבורת ויוצאים מחוץ לעיר או מטיילים למקום כמו הר עדן בקצור מקום טוב ונוח - אישית גמרתי כאן את הטיול אבל רוב האנשים שמגיעים לניו זילנד מתחילים שם מקום יפה
בקשר לאומארו - משום מה נראה לי שבפרק שבו זינה וגבריאל נצלבו היה מפגש ביער בין זינה לברוטוס ושם היא שואלת אותו משהו על ההרים ונדמה לי שאז הוא אמר את השם - אומארו. אבל אני לא בטוחה בזה בכל מקרה, שאלת בקשר לאוקלנד - כן, הייתי באוקלנד - קצת פרטים על העיר - זו בעצם אוקלנד רבתי משום שבשנת 1991 (אם אני לא טועה) הוחלט לאחד את כל האזורים שסביב אוקלנד (וביניהם את האזור שבו לוסי לולס גדלה ושאבא שלה היה ראש העיר שם) למה שנקרא בעצם אוקלנד רבתי (אם נקח כדוגמא משהו בארץ אם יחליטו פעם לאחד את כל אזור גוש דן לת"א רבתי - ז"א רמת גן חולון וכדומה וכל אלו ייקראו ת"א - אז זה מה שעשו בערך באוקלנד) וזו העיר בעלת האוכלוסיה הגדולה ביותר בניו זילנד (במקום השני וולינגטון הבירה) ונכון למה שקראתי לפני יותר משנה היו שם יותר ממליון תושבים - וזה במדינה שבה חיים 4 וחצי מליון תושבים ...נותן מושג על העיר. כמובן שבפרק הזמן שבו שהיתי שם לא יכולתי להיות בכל אוקלנד. מה שכן, גרתי באכסניה שהיתה ממוקמת במרחק של 5 דקות הליכה מהרחוב הראשי שהוא רח´ קוין אליזבט כך שזה הקל עלי ללכת ממקום למקום ויכולתי ללכת חצי שעה ולהגיע לנמל ומשם לשוט וגם כל קווי האוטובוס היו ברח´ הזה - גם לשכת המידע שם ובתי הקולנוע ובתי הקפה ובקצור הכל המעניין היה - שלמרות שהסתובבתי באוקלנד היתה לי הרגשה שאני מסתובבת בארץ אסייתית מאחר וראיתי המון אסייתים וזה היה מעניין הייתי בשוק של יום ראשון, בSKY CITY שווה ביקור שם - זהו מגדל דומה למגדל CN שבטורונטו שבקנדה וגם שם יש רצפה מזכוכית וזה די מפחיד להסתכל למטה דרך הרצפה - מי שהיה שם או בטורונטו יודע על מה אני מדברת וחוץ מזה מהמגדל של אוקלנד קופצים בנגי´ - אז אם לא הספקתם לקפוץ בנג´י במקומות אחרים בניו זילנד אז אפשר גם שם ויש סרט ובכלל נחמד להגיע ביום יפה ולראות את האזור מלמעלה וישנו אזור שהוא השינקין שלהם שנקרא - פארנל - בתי קפה קטנים ומוחבאים וגם החנויות והכל יקר פחד ויש כמובן את האזור של המישן ביי - שבו לוסי לולס גרה ושאליו לא הגעתי כי לא היה לי זמן אבל שם יש חוף ששמעתי שהוא יפה וגם שם יש בתי קפה ובהמשך יש את העולם המימי שכרגע איני זוכרת את השם שלו אבל השותפה שלי היתה שם והיא אמרה שזה לא משהו מיוחד ושזה מתאים יותר לילדים - אז אני לא לוקחת אחריות על המקום הזה. וכמובן שנסעתי להר עדן שהוא אחד מלועות הר הגעש שנמצאים באוקלנד - ויש לא מעט - וזה מיוחד והגעתי לשם בעלייה ברגל בגשם שוטף שתפס אותי ומצאתי בתוך הלוע פרות שאכלו את הדשא שצמח בתוך הלוע שנסגר לו ... וגם לקחתי שיט לאי דנבפורט - אי של אומנים ולא משהו מיוחד אבל הקטע שכן היה מיוחד היה הנסיעה בכלי תחבורה שנקרא טוק טוק וזה אופנוע עם כיסוי - וירד גשם כך שהכסוי היה אפקטיבי - ועליתי שם על גבעה וצפיתי בנוף וכמובן שאם תקראי את הספור על ישראלית ושני קיויים שמופיע בקשור שאצרף תקראי על בקור באי נוסף ולא רחוק מהאכסניה היה פארק אלברט וממולו התאטרון שבו הופיעה לוסי באותו זמן בהצגה וכמובן שבזמן שהייתי לא היו הופעות... בקצור - אוקלנד היא אזור ע-נ-ק-י ואפשר בהחלט להיות שם ימים טובים וכל אחד ימצא לו את מה שהוא אוהב - אם רוצים חיי עיר אז יש בשפע כי זה המרכז בהא הידיעה והמקום היחיד בניו זילנד שיש בו ממש חיי לילה - ברוב ניו זילנד היום נגמר בשעה 6 וזהו . . . ופה יש חיי לילה ממש ואם רוצים טבע (כמוני) אז אין בעיה שטים במעבורת ויוצאים מחוץ לעיר או מטיילים למקום כמו הר עדן בקצור מקום טוב ונוח - אישית גמרתי כאן את הטיול אבל רוב האנשים שמגיעים לניו זילנד מתחילים שם מקום יפה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.