נס חנוכה
כתבתי אתמול רשומה בנושא של מסאג'ים. (תוכלו למצא לינק בפרום אתמול) נושא לא פשוט, כנראה לא ממש קל לעיכול. זו הסיבה שלא היו לו ביממה הראשונה יותר מדי גניסות ויותר מכך, אפס, אבל אפס תגובות. כלום. גם לא מכרותיי לבלוג שמגיבות כמעט באופן קבוע כאילו לאותת היי קראנו, ואנו מתייחסות בקטנה. לא נורית ולא סיגלית ולא לורי (האחרונה דווקא קצת יותר מאוחר הכיבה) ולא מכרות ומכרים אחרים. איש מהמגיבים הקבועים והלא קבועים לא הגיב אפס תגובות. א-פ-ס!! ממש לא כעסתי. או התאכזבתי. האשמתי אך ורק את הרשומה ואת כותבה, שזה אני. בערב הוזמנו להדלקת נרות וכל הדרך העסיק אותי למה לא מגיבים? מה יש ברשומה הזו שגורמת לאנשים לא להגיב. לא לתקוף, לא ללגלג, לא להגיד לי שאני מתחסד, לא לשנוא, לא להגיד רשומה מעניינת, לא להגיד 'גם לי זה קרה' או לא קרה. כלום. נ-א-ד-ה. זה ממש העסיק אותי. מה אנשים מפחדים מהנושא? מפחדים מנושאים הקשורים במיניות? לא יודע. תהיתי. בכל אופן ביני לבין עצמי, כאדם שמנסה ל"תחקר" את פעולותיו הודתי: ג'ו, הרשומה נכשלה כישלון חרוץ. בהזדמנות גם אדווח ליוד, נשואת הרשומה על כשלון הפוסט. ואולם: בערב. מאוחר. כששבתי מהדלקת הנרות פתאום החלו לטפטף תגובות. עוד אחת ועוד אחת..לא הבנתי מה קרה.לא זהיתי אף אחד מהמגיבים עד שבדקתי והבנתי: מישהו מעורכי תפוז החליט מיוזמתו המלאה לשים את הרשומה שלי כרשומה ראשית פותחת בפרונט של הפורטל. לא של הבלוגיה! אלא של כל כל הפורטל. לא תאמינו: בתוך כמה שעות 1,500 כניסות!!! 13 תגובות. 3 אהבו. מדהים. מכישלון חרוץ זה הפך את הרשומה הזו לניצפית ביותר מאז פתחתי את הבלוג לפני חצי שנה. ועל זה נאמר: נס חנוכה. תודה לעורכי תפוז.