מיין!
האלבומים שלי של השנה: Coldplay - X&Y - במילה אחת - אכזבה. משני אלבומים אדירים של קולדפליי, והבטחת 'הדארק סייד של קולדפליי' ציפיתי להרבה יותר. חוצמזה, אלבום טוב מאד, ממשיך בכבוד את האווירה הקולדפליית (הם כן מושפעים מרדיוהד!!!!) הטיפוסית עם הברקות מדהימות (Low, Talk, Fix You). אז אמנם החלש מבין השלושה, אבל בהחלט עומד בכבוד בפני עצמו. וחוצמזה עם השוק הדל והמגעיל להחריד של רוק המיינסטרים של היום, צריכים לדעת להסתפק במועט. Paul McCartney - Chaos And Creation In The Backyard - אלבום סולו נפלא של מקרטני, לטעמי הטוב ביותר שלו מאז Band On The Run עם The Wings. עם המון רוקנרול מקפיץ מלהיב והדוק, מפיק משובח (מי הראשון שקופץ וצועק:"היי! זה המפיק של-XXXX"
), יצא לנו את אחד האלבומים הכי רוקנרולים וטובים שיצאו השנה (לא שמעתי את של רולינק סטונס ולא את של ניל יאנג). Green Day - American Idiot - זה רוק מתקדם? זה אופרת פאנק? זה ביקורת חברתית?! לא! זה הדיסק החדש והמקורי (לא בהפקה, אל תגזימו זה פאנק אחרי הכל) של גרין דיי - אלבום שמחדש את הז'אנר, מגיע לרמות הרבה יותר גבוהות מהמתחירים ומצליח להגיע אצלי למקום שלישי ברשימת האהובים של גרין דיי. אלבום מעולה בכלל, ובטח בסצינת הפּאנק. System Of A Down - Mezmerize/Hypnotisre - יותר מופרע, פחות רועש (הכל יחסי
), פחות דיסטורשין, יותר חולני, יותר ארמני, ומאד סיסטמי. האלבום החדש של סיסטם אוף איי דאון הוא אלבום שעומד בגאווה ליד אחיו הגדולים. אלבום סיסטמי נפלא וסוחף, שמשאיר אותך עם רצון חזק לשים אותו שוב בריפליי אין סופי במערכת ברגע שהוא נגמר. המממ... יכול להיות ששכחתי איזה משהו... חוצמזה לא שנה מוצלחת במיוחד לרוק. בינונית כזאת - כמה אלבומים גדולים, כמה גדולי דור חוזרים לאלבומי אולפן ועוד כמה הברקות, אבל שומדבר חדשני או איכותי או סוחף כמו פעם. נחכה לשנה הבאה. אה, ולגבי מוזיקה שלא סבלתי - כמו חרטושה מעליי, אני לא שומע גלגל"צ ולא רואה ערוץ 2, אז פשוט לא יוצא לי לשמוע שירים שמעצבנים אותי.
ושיר השנה הוא בנקט מהאלבום עצמו המעצבנים של השנה הם הפיפטי סנטס והבריטניות למיניהם/ן
