על הרמוניה ../images/Emo42.gif
נכון שכאן זה פורום העצמה אישית, לא פורום הרמוניה, אני בכל זאת אני רוצה להביא אותה לכאן, את ההרמוניה. מה שקרה כאן זה שהיה בינינו ריקוד. לא הכרתי את הפורום, אבל הכנסתי לכאן קטע שכתבתי מכל הנשמה. את שאלת אותי שאלה אנושית פשוטה. לא עניתי לך כמו פולניה, ולא סיפרתי לך מה שלומי, דיברתי על הבלוג שלי. את הבנת שהוא חשוב לי, וסיפרת שקראת ושאלת שאלת המשך.... ועכשיו, האם אנחנו מדברות עדיין באותה שפה? קשה לי לענות. כי עכשיו אנחנו נמצאות בצומת. ואולי זה רק משום שיש לנו דעה שונה על האייקונים ועל האיבחון. ואולי גם זה בסדר, אם יש כמה דברים שבהם יש לנו דעה שונה. אני סבורה שהאייקונים מהווים קישוט חמוד למילים, ומזל שלא צריך לצייר אותם. אבל אפשר לבחור בהם והבחירה מעידה על משהו מעצמנו. את חושבת שבכלל, איבחונים וקיטלוגים עלולים להיות מסוכנים ולא נכונים. אני חושבת שהם עלולים להיות כאלה רק כשהם שגויים. אני חושבת שכוח שיפוט הוא דבר נהדר וחיוני, ובשביל זה יש לנו שכל. שיפוטיות היא דבר אחר. שיפוטיות היא חוות דעת מבלי להתייחס לעובדות. האיבחון שלי לגבי היצירתיות שלך היה נכון. ולא אמרתי לך שאת לא יצירתית כשלא ראיתי אייקונים. התחלתי רק לפתור את התשבץ עם עצמי, ואת התשבצים לא סתם כותבים בעיפרון... אני אדם של מילים (וגם של תמונות ושל מוסיקה), ואהבתי את המילים שלך בקשר לרובין שארמה. אהבתי את המילים שבחרת בהן והרגשתי איתן בנוח. לפני חודש הייתי אצל דיאטנית חדשה שאמרה לי ככה: "מוכרחה להיות בינינו כימיה, כי אוכל זה דבר אינטימי, ואם לא תרגישי אתי בנוח, לא יהיה לך נוח גם עם האוכל והדיאטה." ואשכרה, צודקת. שיהיה גם לך יום נהדר,
