חברי הפורום כותבים

[טל ליהיא]

../images/Emo140.gifחברי הפורום כותבים ../images/Emo45.gif../images/Emo79.gif

אז שוב אני פותחת שרשור בו תוכלו לרשום פרי עטכם... ואנחנו נשמח לקרוא.. שירים, סיפורים, גם קטעים להשמעה... מה שבא לכם.. בקיצור אנחנו מחכים סופ"ש קסום לכולם

 

[אופטימית עצובה]

שיר אהבה לחיפה (שיר מולחן)

שיר אהבה לחיפה/ שירה לי, 18.8.06 אור חדש עולה על הנוף המנומנם של חיפה, העיר באפור, העיר היפה שעייפה ממלחמה, והיא שבה לחיים מתוך שריפה, וכך גם אני. ותיכף יתגלה הבוקר הצעיר וישטוף בכול הדרו, את הבתים והרחובות הריקים מאנשים, והיא שבה לחיים מן הלהבות, וכך גם אני. הייתי רחוק ועכשיו אני חוזרת, מן הבריחה אל העיר שהייתה ונשארת, איך רשמתי אז במחברתי - "שם העיר כשם אהבתי". - - - זה שיר שכתבתי אתמול, יומיים אחרי שחזרנו הבייתה. אז כן, זה מה שעושה לי המלחמה

. המשפט האחרון בשיר - הוא מתוך שיר שנקרא "חמסין של ניסן", מאת לאה גולדברג. לשיר יש לחן, והלוואי שהייתי יכולה להעלות אותו, אבל סוג הקובץ לא מתאים להעלאה בתפוז ואני לא מכירה דרך אחרת להעלות מוסיקה לפורומים. אבל לא נורא. אמ, וזהו

.

 

[papashdon]

כאן נמחקה הודעה

כאן נמחקה הודעה על ידי הנהלת הפורומים

 

[papashdon]

תיקון:

בשיר 'המוזר הזה', בפזמון: *ואם ייבנו לו חומות, אז הוא יושב בפנים, מסתתר

 

[טל ליהיא]

נשמח אם תעלה לפה קובץ עם הלחן...

אם בא לך כמובן להקליט את עצמך..

 

[papashdon]

../images/Emo9.gifאתם לא רוצים לשמוע אותי שר..

 

[papashdon]

אוקיי: המוזר הזה ../images/Emo26.gifלשמיעה../images/Emo9.gif../images/Emo8.gif

אחרי ההודעה של טל ליהיא הבנתי שזה יהיה נחמד להעלות לכאן קובץ של השיר. כמובן שלא אני שר, אלא אחותי. השיר הוא "המוזר הזה" שיר שכתבתי והלחנתי, המילים נמצאות כמה הודעות למעלה^

. אה ו- זו סקיצה. רק הבית השני+הפזמון. [יש הפסקה באמצע, אתם יודעים..הקלטה ביתית..האיכות לא משהו..אז תצטרכו להגביה

] וכמובן..אשמח לתגובות וביקורות

. להורדה הכנסו לקישור: http://www.yousendit.com/transfer.php?action=download&ufid=BC6F88096A5479E3 XDXD

Copyright©

 

[הציורים של יובל]

מהמם ../images/Emo99.gif,

פשוט ככה. הלחן מקסים, האמת, כשקראתי את השיר התנגן לי בראש לחן נורא דומה

. ברצינות

. זה מקסים ואחותך שרה מדהים

.

 

[עדי XD]

מ-ד-ה-י-ם

 

[מתה על קובנה]

וואי ,אחלה שיר !

ולאחותך גם יש קול .. קיצר,כל הכבוד !!

 

[papashdon]

../images/Emo9.gifתודה רבה לכולם

 

[נועה שוליים]

מילים נחמדות,

קצת קשה להתחבר ללחן. מונוטוני מדי.

 

[כלה להשגה]

אתה בטוח שאתה בן 14?../images/Emo12.gif

המילים נורא חזקות ואחותך שרה יפה מאוד לטעמי

 

[papashdon]

../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif../images/Emo9.gifתודה../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif

 

[יאמי מאמי]

ממש יפה!

נדבקתי.. שים עוד!

 

[עדי XD]

בשיר "המוזר הזה"

"ואם ייבנו לו חומות, אז הוא יושב בפנים, מסתרר, ככה אולי לא ייפגע יותר." למה חצי בעתיד וחצי בהווה?

 

[מתה על קובנה]

שיר שלי .. ../images/Emo15.gif (בקשה כנסו ..)

אממ .. טוב,הנה

אני מרגישה את הכאב מחלחל, בכל כוחו ותעוזתו, נספג בעורקיי. אך גופי אינו יכול לשאת בזה, אמשיך ללכת ..פני עיוורת, אל תוך ימי. הנסיונות לניתוק הרגש מן הנפש,כשלו. המחשבה שקעה לאיטה, וזכרונותיי עם הזמן ,שכחו. רחשי נשמתי,כבדו. ופניי איבדו את משמעותם ונפלו. השבתי מבט חלול, הושטתי את ידי לעבר האור, אך הוא נסוג, נמנע מחיבור איתי. טפטוף הצער, גדל,התמשך. הלך והתעצם. סדק את נבכי נשמתי, את מהותי ודרכי. חרך את התמימות, ומזמן גרם להיעלמות יכולתי לראות בבהירות. הכל מעורפל. חונק.סוגר עלי. וכבר שכחתי מאין שאבתי את שארית כוחותי. אולי אני נוברת בשקט,בדממה. דורכת במקום, דמות לא ברורה,שנשארת בשלה. שלבסוף מגיעה למקום ללא מוצא, ורק אותה ההרגשה נשארת עמה. אממ .. אל תדאגו,לא קרה כלום חח כתבתי אותו לפני חודשיים בערך ..

 

[papashdon]

../images/Emo99.gifמדהים

תתרמי לי כישרון?|~חנפן~|

 

[מתה על קובנה]

../images/Emo24.gifתודה רבה !

 

[אופטימית עצובה]

(ביקורת, בונה.) יש דברים יפים

בשיר, באמת שיש שורות ממש מקסימות. אבל... הבעייה של השיר הזה היא שהוא ארוך ומייגע ויש בו חלקים ממש מיותרים, וזה נורא מוריד מערכו, כי אני בתור קוראת התעייפתי הרבה לפני שהגעתי לסוף, וממש הכרחתי את עצמי להמשיך לקרוא. את מוכרחה לתמצת את השיר, אפשר להוריד כמעט חצי ממנו. כמו שיש בו הרבה ביטויים יפים כמו שאמרתי קודם ("פני עיוורת, אל תוך ימי.", "סדק את נבכי נשמתי"), יש בו דברים ממש-ממש לא-נחוצים ונדושים שזה ניראה כאילו התעקשת "לדחוף" אותם לשיר. היופי בשירים (ואני מדברת עכשיו על poems, לא songs כי זה משהו אחר) הוא היכולת להביע בהם המון רגש, המון אמירה, בכמה שפחות מילים. ובשיר הזה, כמו שאפשר לראות בבהירות, את מעבירה רגש שמאוד קל לזהותו ולהזדהות עימו, אבל ריבוי התיאורים החוזרים על עצמם מעיק על הקורא ומעייף אותו, אולי אפילו משעמם במקום מסוים, ובכך מוריד במידה ניכרת מערך השיר. כמו כן אני ממליצה לך לעבוד על הפיסוק. פיסוק נכון יכול להפוך שיר טוב/ בינוני לשיר נפלא. רק טוב, ושיהיה בהצלחה בהמשך

.