../images/Emo42.gifבוקר של יומטוב ואיכותי../images/Emo42.gif
אני אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי, על הרצון ללמוד דברים חדשים ועל היכולת "להשאיר ראש פתוח". על לילה ארוך של שינה רגועה ובוקר שלוו, על בריאות פיזית ונפשית, על הרגשה טובה, על נכונות לקבל, על קבוצת צעדים, חברותא ודרך NA, על זוגיות ובן זוג מחבק ואוהב, משפחה תומכת ומעודדת, על פרנסה ומקום עבודה, על חופש מהתמכרות פעילה ועל עוד יום נקי. רק להיום - שנה, חודש ועשרים ימי ניקיון
בכל יום מחדש אני מוקסמת מאיך שהפרק של "רק להיום" מתאים בדיוק למה שקורה איתי בחיים, כאן ועכשיו. אתמול בערב, בקבוצת הצעדים, התחלנו את צעד 2 שמדבר על בקשת עזרה. אני מוצאת שככל שאני יותר יודעת ומבינה שאני זקוקה לעזרה, כך נעשה לי קשה יותר לבטל את עצמי, בעיקר לבטל את ה"מבינה ויודעת". זה מותיר אותי במקום שמרגיש חולשה, טיפשה, מקום שצורח לרסק את האגו משום שעם כל מה שאני יודעת, כל מה שלמדתי במשך החיים, הרי שלא הגעתי לשום מקום שרציתי להיות בו. הכנות הפנימית שלי אומרת שהידע מעולם לא עזר לי להרגיש טוב באמת. מעולם לא עזר לי להרגיש שייכת באמת. מעולם לא איפשר לי להוריד איזו שהיא מסיכה ויותר מזה, גם הידע והתעודות למינהן, הן בעצם מסכה אחת גדולה שאיפשרה לי להתעסק עם ידע ולא עם רגשות. איפשר לי להתעסק באחרים, לסייע לאחרים, להעניק עיצות ותובנות מבלי שאצטרך ליישם שומדבר בעצמי. מתסכל וכואב המקום של האסימון הזה. יחד עם זה ברור לי שזו הדרך שבחרתי לעצמי. אף אחד לא הכריח אותי. איכשהו משהו בתוכי יודע שאני זקוקה לזה על מנת להגיע לאותו חופש בנשמה שהתכנית מציעה. אותו משהו, קולות קטנים כאלה בפנים, מעדיפים לדלג על הצורך לנקות את העבר ולהתחיל כאן ועכשיו, למרות שאני יודעת שבכדי לחיות חיים של איכות, צריך לעקור את השורשים שגרמו לעץ הזה לגדול עקום, לפחות להכיר אותם למרות הכאב שעשוי להתלוות, ושממנו אני כל כך חוששת. פששש, השתפכתי על הבוקר
תודה שהקשבתם. מאחלת לעצמי ולכולנו יום של חיבוקים ואהבה, של שמחת חיים ועוד צעד בדרך אל החופש. אוהבים
אבל הייתי רוצה לדעת, האם נרגילה זה סוג של סם? אפשר להתמכר לעישון של הנרגילה? אשמח לדעת כל דבר. מאחר וחברה של אחותי יוצאת עם מישהו שכאשר הוא מגיעה אליה הביתה הוא בא עם המעמד הזה של הנרגילה. לכן רצינו לדעת האם זה סוג של סם.
לכל העונים