חג השבועות במסורת תימן

ברונקוס

New member
../images/Emo158.gifחג השבועות במסורת תימן

לילת אלקדר - ליל הגבורה, שהוא נס פתיחת השמים בחצות הלילה. אכילת זאלביא - לביבות - כך נהגו הנשים לטגן לביבות, שברכתן בורא מיני מזונות. אכילת הקאת: לקריאה יש שנהגו ללעוס עלי קאת כדי להישאר ערים כל הלילה, והיה בצידם ג'מנה קהוה מחוג'ה, דהיינו קנקן של חרס קהוה ממותקת ומתובלת, ומי שגרונו ניחר מצטייד בנבאת(סוכריות)כדי לצחצח גרונם, ואלו העייפים מזליפים עליהם מי ורדים, מכלי הנקרא מרש, למען רענן נפשם. מן הון להון, שינה עד הבוקר: יהודי תימן לרבות הצעירים ובני התשחורת, שבכל לילה היו רגילים לקום לפני עלות השחר כדי ללמוד תורה, ראו עצמם בימים האלה פטורים מלנדד שינה מעיניהם, וממשיכים לישון עד עלות השחר, מחג השבועות שבו קוראים מגילת רות, עד תשעה באב שבו קוראים במגילת איכה. חג מתן תורתנו, חג ביכורי קציר חיטים, חג הבאת הביכורים, חג העצרת וחג החמישים - לכל התימונים והתימוניות באשר הם ולכל עם ישראל
 
שכחתי רק

שלילאת אלקאדר גנוב הוא מהאיסלאם. היום הכי מקודש ברמצ`אן, שבו שוהים במסגד כל הלילה. ומה פלא שליל זה לא הוזכר כליל במקורות חזל שקדמו לאיסלאם.
 

pembencipolisi

New member
תשובה למכתבך כאן : רעיון המבוסס על למודי

אולי הרעיון הזה : בעבר אמר לנו המרצה חסון באוניברסיטה בשנת 1986/7 "ותמיד ימצא יהודי תימני טוב שיעיד : ´זאת התורה האמיתית´ הספר ששמש מקור למחמד, ולמעשה מה שהבין מחמד מהיהודים , מה שבחר מחמד לעצמו , שאיזה "יהודי תימני טוב" נתן לו "אשור": ´זאת התורה האמתית´ . והוא הזכיר את שם היהודי : כעב אבן ש´בע (סבע) שמעתי מקרוב תימני שלי ספור הקשור לענין זה : אמרו בקרב יהודי תימן שאמר יהודי למחמד , אני אראה לך את התורה האמתית: ירד אל באר ריקה . כנס מחמד את שומעיו סביב הבאר ואמר להם זאת באר קדושה והם שמעו לו , ושלשל מחמד בחבל אל היהודי ספר ריק שרק דפים היו בו , והשיב לו היהודי ספר כתוב מלא. אז אמר מחמד לשומעיו המוסלמיים לזרוק אבנים אל הבאר ולמלאתה והרגו את היהודי בסקילה, בלי שראוהו. כך סדר מחמד לעצמו "הילה", של "סבה בלי מסובב" וקנה את לבות שומעיו עם ספור הספר שקבל כביכול "יש מאין"... לילת אלקדר "ליל הגורל" הוא החשוב בלילות חדש הרמצ´אן (קרי דומה לרמדאן) והוא הלילה ה 27 בחדש זה. בו החל לפי טענת האסלאם מחמד לקבל את פסוקי אלקראן מן אללה באמצעות המלאך גבריאל ("ג´בריל" "ג´בראאיל" בערבית) ואם זה מתן קוראן ללמוסלימין , אולי היה זה אז בשנת 610 בחג השבועות היהודי ? או מקביל ברעיון למתן תורה למשה "מוסא" גם אם לא זהה בתאריך.
 
בכל אופן

המסורת להיות ניעורין כל הלילה בחג השבועות, אין לו אח וריע במסורת היהודית. ומנהג מחודש הוא. ומי יודע אם אותו מנהג להיות ניעורין עם כהן גדול ביום כיפור, אינו גנוב מאיזו מסורת בבלית או פרסית ?
 

pembencipolisi

New member
היהודים מיחסים את למודי כל הלילה בשבועות

למקובלי צפת. אין יהודי ש"יודה" שהמקור לענין אינו יהודי. אשר לעירנותו של הכהן הגדול ביום כפור על פי המתואר במשנה , אם אכן כך היה (?) הדבר מיוחס לחשש שלא יקרה לו מקרה לילה אם היה ישן , ואז במצב של "טומאה" כביכול לא היה יכול לעשות עבודת המקדש , כי לא יוכל להתרחץ, גם לא לצרכי טהרה ביום הכפורים. מכלול הסבות הזה , אולי כפה עליו לילה ללא שנה , אינני מאמין שהפרסים או הבבלים היו מעוללים כך לכהניהם , איזו דת התיחסה לקרי לילה כ"סכנת טומאה" פרט ליהדות ?
 
ישראל שהוזהרו בפנטזיה של משה

``אל תגשו אל אשה`` אם על פי פרקי דר``א הרשו לעצמם לישן בליל זה, מבלי לחשוש לטומאת קרי, ואף העלו עולות ויגיש שלמים, דבר שכהן גדול מנוע מלאוכלו, בהיות הבשר מרגיל לקרי, אין כל סיבה שהכהן יימנע מלשכב בליל זה.
 
עיין במורה בטעמי המצוות

ותיווכח שהיהדות עדיין מפגרת לעומת כתות הצאבה [מי הם בכלל ?] ובפרט בדיני טומאה וטהרה.
 

pembencipolisi

New member
"הצאבה [מי הם בכלל ?] " , הם ה"מנדעיים" , כת

שהתקימה ואולי עודנה קימת בכורדיסתאן , שערבה עקרונות מדת זרתוסתרא ומן הנצרות. השם "מנדעיים" בא מארמית ואלו הערבים כנו את אותם אנשים בשם "צאבה".
 
וואי לפני שלוש ארבע שנים

בליל שבועות ספתא לימדה אותי להכין זלאביה... ויצא כזה טעיייםם. היה לנו לילה ארוך ארוך רק לי ולה, יש תמונות שנחרטות ולא יוצאות מהראש...
 
אהההההההה ../images/Emo9.gif

ככה : מצרכים 1 קילו קמח מנופה 1 אבקת אפיה 1.5-2 כפות שמרים 3-4 כפות סוכר (תלוי בטעם האישי של האוכלים) 1 כפ מלח אופן ההכנה ערבבו את כל המצרכים, לבלילה אחת , הוסיפו מים (לדעתי 4 כוסות, אבל זה הימור -באמת שאני לא יודעת כמה, אני מוסיהפה לפי העין) עד שתהיה בלילה רכה, כמעט דלילה , אבל לא יותר מדי, שתהיה סמיכה יותר מהלחוח. כסו את הקערה המגבת וניילון כדי שיתפח כראוי. לאחר 20 ד' לערך הבלילה אמורה להכפיל את עצמה לפחות פי 2.5. ערבבו בשנית, כסו ותנו לזה לתפוח. ערבבו שוב בשלישית, כסו ותנו לזה לתפוח. בינתיים חממו שמן על הגז עד שיחם דיו (טיפ לא מחייב - הוסיפו לשמן פקק קוניאק, כדי למנוע ספיגת שמן מוגזמת) . כדי לבדוק אם הוא חם - זירקו פרור לחם לתוכו, אם הוא עולה מיד סימן שהוא חם דיו. כאשר הוא חם זרקו לתוכו חתיכת גזר כדי לספוג את כל השמן השרוף. טבלו את הידיים במים שתהיינה לחות, אך לא רטובות. בצעו מן הבלילה חתיכה, עצבו אותה כראות עיניכם (ובל תשרנפוה!! חוכומים!) ולתוך הסיר... כאשר מתקבל הצבע החום הרצוי הפכו אותה, ולבסוף הוציאוה אל קערה שבה נייר סופג (שלא תהיה עכבר שמן ) ______ את כל זה את עושה. הנכדה מהצד מסתכלת ומנג'סת לך שהיא גם רוצה, ואז בפרץ של טוב לב את מחליטה לתת לה לשטוף את המזלגות שדבק בהם יותר מדי בצק. אבל זה ישתלם לך.. בפעם הבאה היא תעשה הכל ואת תתמוגגי ותגידי לה "אל תשרנפיהו!! אני אמרתי לך.. אוו איזה נכדה זו.. שרנפתו וברנפתו..." מצווה מן המובחר לספר לנכדה שמטגנת איתך באותו רגע סיפורים ומעשיות על תימן הרחוקה, ולקנח באנחה מלווה ב "חניני על התימון" . ונהגו במקומותינו שהסיפורי ליל שבועות יהיו רומנטיים ומצביעים על פיקחותה של האשה.
 
דירבאליש ! ודיר בלעמיש !

אם המתכון לא יוצלח, כדאי לך להמלט על נפשך מהפורום.
 
רבי יהודה נותן בהם סוואמין

``משכבי ועד קומי - שכבי. ומקומי ועד שכבי - שכבי`` הובא סימן זה במשנה ברורה, וכמדומני אף בהלכות תימן למארי יוסף קאפח, בהקשר שציינת היותם ישנונים משבועות ועד תשע``ב
 

ברונקוס

New member
אכן כי כן

רק תיקון קל ברשותך: משכבי ועד קומי - שכבי. ומקומי ועד שכבי - קומי, כלומר מחג השבועות שבו קוראים מגילת רות, שבה כתוב "שכבי עד הבוקר" עד תשעה באב שבו קוראים במגילת איכה: "קומי רוני בלילה". אשריך פלמוני שזכית להיות מחנך ואיש אשכולות
 
או גולני, או גולני, או גולני !

כמאמר המפקר של הרב יואב לוי. ועבור הישנונים נותרו 2 אפשרויות ``לשכב ולישן`` ומעשה ומשכנו הגבאים כר ומנורה, בתואנת שלא הוכרע האם הלילה נברא לשינה, או לגירסא ? וספק דאורייתא לחומרא.
 

shay910

New member
זלאביה......איזה ט ע י ם

מי שנתן את המתכון של הזלאביה שיבורך איזה טעים זה ......חבל על הזמן . יאאלה עכשיו אני חייב משהו לפורום לתת לכם לטעום ...אני אגש לחפש
 
למעלה