ברוכה הבאה והנה לך המתכון
ככה : מצרכים 1 קילו קמח מנופה 1 אבקת אפיה 1.5-2 כפות שמרים 3-4 כפות סוכר (תלוי בטעם האישי של האוכלים) 1 כפ מלח אופן ההכנה ערבבו את כל המצרכים, לבלילה אחת , הוסיפו מים (לדעתי 4 כוסות, אבל זה הימור -באמת שאני לא יודעת כמה, אני מוסיהפה לפי העין) עד שתהיה בלילה רכה, כמעט דלילה , אבל לא יותר מדי, שתהיה סמיכה יותר מהלחוח. כסו את הקערה המגבת וניילון כדי שיתפח כראוי. לאחר 20 ד' לערך הבלילה אמורה להכפיל את עצמה לפחות פי 2.5. ערבבו בשנית, כסו ותנו לזה לתפוח. ערבבו שוב בשלישית, כסו ותנו לזה לתפוח. בינתיים חממו שמן על הגז עד שיחם דיו (טיפ לא מחייב - הוסיפו לשמן פקק קוניאק, כדי למנוע ספיגת שמן מוגזמת) . כדי לבדוק אם הוא חם - זירקו פרור לחם לתוכו, אם הוא עולה מיד סימן שהוא חם דיו. כאשר הוא חם זרקו לתוכו חתיכת גזר כדי לספוג את כל השמן השרוף. טבלו את הידיים במים שתהיינה לחות, אך לא רטובות. בצעו מן הבלילה חתיכה, עצבו אותה כראות עיניכם (ובל תשרנפוה!! חוכומים!) ולתוך הסיר... כאשר מתקבל הצבע החום הרצוי הפכו אותה, ולבסוף הוציאוה אל קערה שבה נייר סופג (שלא תהיה עכבר שמן ) ______ את כל זה את עושה. הנכדה מהצד מסתכלת ומנג'סת לך שהיא גם רוצה, ואז בפרץ של טוב לב את מחליטה לתת לה לשטוף את המזלגות שדבק בהם יותר מדי בצק. אבל זה ישתלם לך.. בפעם הבאה היא תעשה הכל ואת תתמוגגי ותגידי לה "אל תשרנפיהו!! אני אמרתי לך.. אוו איזה נכדה זו.. שרנפתו וברנפתו..." מצווה מן המובחר לספר לנכדה שמטגנת איתך באותו רגע סיפורים ומעשיות על תימן הרחוקה, ולקנח באנחה מלווה ב "חניני על התימון" . ונהגו במקומותינו שהסיפורי ליל שבועות יהיו רומנטיים ומצביעים על פיקחותה של האשה. קסססם
ככה : מצרכים 1 קילו קמח מנופה 1 אבקת אפיה 1.5-2 כפות שמרים 3-4 כפות סוכר (תלוי בטעם האישי של האוכלים) 1 כפ מלח אופן ההכנה ערבבו את כל המצרכים, לבלילה אחת , הוסיפו מים (לדעתי 4 כוסות, אבל זה הימור -באמת שאני לא יודעת כמה, אני מוסיהפה לפי העין) עד שתהיה בלילה רכה, כמעט דלילה , אבל לא יותר מדי, שתהיה סמיכה יותר מהלחוח. כסו את הקערה המגבת וניילון כדי שיתפח כראוי. לאחר 20 ד' לערך הבלילה אמורה להכפיל את עצמה לפחות פי 2.5. ערבבו בשנית, כסו ותנו לזה לתפוח. ערבבו שוב בשלישית, כסו ותנו לזה לתפוח. בינתיים חממו שמן על הגז עד שיחם דיו (טיפ לא מחייב - הוסיפו לשמן פקק קוניאק, כדי למנוע ספיגת שמן מוגזמת) . כדי לבדוק אם הוא חם - זירקו פרור לחם לתוכו, אם הוא עולה מיד סימן שהוא חם דיו. כאשר הוא חם זרקו לתוכו חתיכת גזר כדי לספוג את כל השמן השרוף. טבלו את הידיים במים שתהיינה לחות, אך לא רטובות. בצעו מן הבלילה חתיכה, עצבו אותה כראות עיניכם (ובל תשרנפוה!! חוכומים!) ולתוך הסיר... כאשר מתקבל הצבע החום הרצוי הפכו אותה, ולבסוף הוציאוה אל קערה שבה נייר סופג (שלא תהיה עכבר שמן ) ______ את כל זה את עושה. הנכדה מהצד מסתכלת ומנג'סת לך שהיא גם רוצה, ואז בפרץ של טוב לב את מחליטה לתת לה לשטוף את המזלגות שדבק בהם יותר מדי בצק. אבל זה ישתלם לך.. בפעם הבאה היא תעשה הכל ואת תתמוגגי ותגידי לה "אל תשרנפיהו!! אני אמרתי לך.. אוו איזה נכדה זו.. שרנפתו וברנפתו..." מצווה מן המובחר לספר לנכדה שמטגנת איתך באותו רגע סיפורים ומעשיות על תימן הרחוקה, ולקנח באנחה מלווה ב "חניני על התימון" . ונהגו במקומותינו שהסיפורי ליל שבועות יהיו רומנטיים ומצביעים על פיקחותה של האשה. קסססם