../images/Emo16.gif היום מלאו 74 שנים לטבח חברון
הרבה, הרבה לפני 'הכיבוש', הרבה לפני ה'נכבה', הצית 'ערפאת של פעם', המופתי הירושלמי חג' אמין אל-חוסייני, את אש הג'יהאד בפלסטין. במה שנודע כ'מאורעות תרפ"ט' רצח הטרור הפלסטיני תוך שבוע 133 יהודים, ביניהם 66 יהודים בטבח הנורא בחברון שהיום מלאו לו 74 שנים. כדאי לקרוא בהקשר לכך את מאמרו של אליקים העצני מלפני 4 שנים. http://www.gamla.org.il/article/1999/aug/e1.htm מתוך המאמר: >>>>>>>> כמו בגלות , היתה שם אכזריות מעבר לכל דמיון, האומרת דרשני, ועוד נדרוש בה. את "בעיר ההריגה" כתב ביאליק בשנת תרס'ד, 25 שנים בלבד לפני תרפ'ט. והנה, ראו מה גדול הדמיון! "ובאת אל החצרות, ובעיניך תראה ובידך תמשש על הגדרות ועל העצים ועל האבנים ועל גבי טיח הכתלים את הדם הקרוש ואת המח הנקשה של החללים… וטבעו רגליך בנוצות והתנגפו על תלי תלים של שברי שברים ורסיסי רסיסים ותבוסת ספרים וגווילים"… בספרו של רחבעם זאבי "טבח חברון" מצוטט מעתונים שהופיעו באותם הימים : "בעברנו את העיר, היה האוויר מלא נוצות, עד כי היה קשה לנשום"… "כל הרהיטים, החפצים והכלים נשדדו והיו לבז. רהיטים שלא היה לפורעים חפץ בהם, שוברו לרסיסים"… בתזכיר לנציב העליון כתבה קהילת חברון: "…את הרבנים הרב מאיר קסטל, בן 68 שנה, ואת הרב צבי דרבקין, זקן בן 70 ועוד חמישה בחורים… שדדום, סרסום , והרגום בכל מיני עינויים… את האופה נוח אימרמן צלוהו חי על הפרימוס.. את הרב אברהם יעקוב אורלינסקי הכהן, רב זכרון יעקוב שבא להשתטח בחברון, מצאוהו בשעת תפילתו עטוף בטליתו, הוציאו את מוחו מגולגלתו ואת מעי אשתו רטשו.. את הרוקח בן ציון גרשון, פיסח שאינו יכול לזוז ממקומו, ששרת בחברון 40 שנה וגמל הרבה טובות לערבים, חתכו את אפו ואת אצבעותיו והרגוהו. את בתו אנסו והרגוה בעינויים נוראים.. (לאשתו חתכו את שתי ידיה, נפטרה בבית חולים בירושלים.א.ה.) את הילד מנחם סגל, בן שנתיים, מלקו אותו בעורפו. את המורה דובניקוב ואת יצחק אבושדיד חנקו בחבל.. את משה בן יעקוב גוזלן, בן 18 שנה, שסעוהו מפיו והרגוהו. <<<<<<<<
הרבה, הרבה לפני 'הכיבוש', הרבה לפני ה'נכבה', הצית 'ערפאת של פעם', המופתי הירושלמי חג' אמין אל-חוסייני, את אש הג'יהאד בפלסטין. במה שנודע כ'מאורעות תרפ"ט' רצח הטרור הפלסטיני תוך שבוע 133 יהודים, ביניהם 66 יהודים בטבח הנורא בחברון שהיום מלאו לו 74 שנים. כדאי לקרוא בהקשר לכך את מאמרו של אליקים העצני מלפני 4 שנים. http://www.gamla.org.il/article/1999/aug/e1.htm מתוך המאמר: >>>>>>>> כמו בגלות , היתה שם אכזריות מעבר לכל דמיון, האומרת דרשני, ועוד נדרוש בה. את "בעיר ההריגה" כתב ביאליק בשנת תרס'ד, 25 שנים בלבד לפני תרפ'ט. והנה, ראו מה גדול הדמיון! "ובאת אל החצרות, ובעיניך תראה ובידך תמשש על הגדרות ועל העצים ועל האבנים ועל גבי טיח הכתלים את הדם הקרוש ואת המח הנקשה של החללים… וטבעו רגליך בנוצות והתנגפו על תלי תלים של שברי שברים ורסיסי רסיסים ותבוסת ספרים וגווילים"… בספרו של רחבעם זאבי "טבח חברון" מצוטט מעתונים שהופיעו באותם הימים : "בעברנו את העיר, היה האוויר מלא נוצות, עד כי היה קשה לנשום"… "כל הרהיטים, החפצים והכלים נשדדו והיו לבז. רהיטים שלא היה לפורעים חפץ בהם, שוברו לרסיסים"… בתזכיר לנציב העליון כתבה קהילת חברון: "…את הרבנים הרב מאיר קסטל, בן 68 שנה, ואת הרב צבי דרבקין, זקן בן 70 ועוד חמישה בחורים… שדדום, סרסום , והרגום בכל מיני עינויים… את האופה נוח אימרמן צלוהו חי על הפרימוס.. את הרב אברהם יעקוב אורלינסקי הכהן, רב זכרון יעקוב שבא להשתטח בחברון, מצאוהו בשעת תפילתו עטוף בטליתו, הוציאו את מוחו מגולגלתו ואת מעי אשתו רטשו.. את הרוקח בן ציון גרשון, פיסח שאינו יכול לזוז ממקומו, ששרת בחברון 40 שנה וגמל הרבה טובות לערבים, חתכו את אפו ואת אצבעותיו והרגוהו. את בתו אנסו והרגוה בעינויים נוראים.. (לאשתו חתכו את שתי ידיה, נפטרה בבית חולים בירושלים.א.ה.) את הילד מנחם סגל, בן שנתיים, מלקו אותו בעורפו. את המורה דובניקוב ואת יצחק אבושדיד חנקו בחבל.. את משה בן יעקוב גוזלן, בן 18 שנה, שסעוהו מפיו והרגוהו. <<<<<<<<