"מפלצות התהילה" של משינה
אח, איך ליכלכו פה על משינה לפני מספר שבועות. ליכלוך שאי אפשר להוריד, כמו שאומרים בשכונה (לא שלי, אגב). אז במשך זמן הלימודים בישיבה שלי החלטתי לשמוע את האלבום של משינה, אלבום שידעתי שהוא נחש לאוונגארדי ביותר שלהם. מה אני אגיד לכם, ללקק את האצבעות. כשבנאי פגש את הטפילד, כך זה נשמע, ברוב השירים. סאונד מדוסטרש, מטאלי, מורכב-יחסית ומלודיות בדיוק כמו שמשינה יודעת לכתוב. נפלא. היום גם נזכרתי שאני אוהב את השיר הזה: "גורל אחד (פם, פם, פם) שם אותנו כאאאן, שם אותנו כאאאן בארץ הזאאאאת (יו, יו)". שיר גדול. זהו, אם יש למישהו טרמפים מההופעה של ג'ת'רו לאיזשהו מקום (אפילו תל אביב) אני אשמח.
