המלצתי
שימו לב מה קורה לבדיחה שלוקחים יותר מדי ברצינות, כשהתלוצצתי עם חברי לאחר שצחקנו יחד על אלבומים מצחיקים של שנות ה80, ואמרתי לו בבדיחות דעת שיביא לי את thriller של מייקל ג'קסון ליומולדת. ובכן, חברי החליט להפתיע אותי, ואשכרה קנה לי את התקליט (ויניל), מה שדיי תפס אותי לא מוכן. האלבום נהדר, ולא סתם הוא מכר הכי הרבה עותקים בהיסטוריה. העולם לא שמע כזאת מוסיקה עד אז. הפופ המתקתק שמייקל התנסה בו בילדותו עם אחיו בלהקת הג'קסון פייב, הנגיעות דיסקו של אוף דה וול, ופסגת היצירה- מותחן, עם אחד הקליפים הכי מפחידים של אותו זמן (אני זוכר שבתור ילד קטן לא הייתי מסוגל להסתכל על זה), לשיר הנושא, ולהיט אחר להיט. ג'קסון לוקח פה בעצם את הפופ של אותו זמן,את הדיסקו,את האר אנד בי ואפילו את ההבי מטאל ומצרף הכל למסיבת גרוב נהדרת, עם להיטים חסרי זמן כמו billy jean ושיר הנושא, וכמובן, בשבילי, הדובדבן שבקצפת, עם עזרתו האדיבה של מגדולי הגיטריסטים של התקופה, אדי ואן היילן-beat it. מייקל ג'קסון מצא את הנוסחה ללבבות ההמון, באלבום שהפך אותו למלך הפופ הבלתי מעורער. שווה האזנה.