המלצתי
מחר, יום שבת ה29.10 יופיע בארץ אחד מאושיות הרוק הכבד החשובות בכל הזמנים-רוני ג'יימס דיו, עם להקתו, הנקראת על שמו, DIO. בראש ובראשונה, רוני דיו תרם לעולם הרוק והמטאל בכך שהמציא את זה /m\. הוא התפרסם עם להקת elf, שאחר כך הפכה לריינבואו (ריצ'י בלקמור גייס ללהקתו את כל חברי אלף חוץ מהגיטריסט לפרויקט שלו-ריינבואו), ובמשך כמה שנים טובות, דיו הרעיד במות עם סיפורים על אגדות ופנטזיה, יכולותיו הווקאליות המרשימות השתלבו נפלא עם הנגינה הנהדרת של בלקמור ושאר הלהקה, ובין השאר יצאו אלבומי המופת ritchie blackmore's rainbow, rainbow rising ו-long live rock'n'roll. ריינבואו הייתה מין המשך משופר לדיפ פרפל לטעמי, לפחות בתקופה של דיו (אחרי שהוא עזב הם היו נוראיים), והרבה שירים טובים יצאו כמו man on the silver mountain temple of the king catch the rainbow tarot woman starstruck light in the black kill the king long live rock'n'roll וכו'. דיו עזב את ריינבואו, כדי למלא את החלל הענקי שהותיר אחריו אוזי אוסבורן בblack sabbath. עכשיו בתור אחד ששלושת אלבומי הסאבאת' הראשונים מהווים עבורו את הגביע הקדוש, לא כל כך קיבלתי בברכה את התקופה הזאת, הלהקה נשמעה שונה, המקצבי סטונר והסאונד האפל לא נשמעו עוד, ופתאום הכל נהיה מהיר ופומפוזי יותר, אבל דיו עשה עבודה טובה (אחריו זה נהיה הרבה יותר גרוע בסאבאת'), ויצאו 2 אלבומים איתו, הבולט שבהם, heaven and hell מומלץ מאוד לשמיעה. דיו עזב את סאבאת' וב83 יצא האלבום הראשון של הלהקה שלו, וגם המצליח ביותר שלה- holy diver. האלבום מציע צליל חזק, מטאלי, אבל מהסוג הקלאסי עם סולן פומפוזי וגיטרות משוגעות. אחד האלבומי רוק כבד הטובים שיצאו. מאז דיו הוציא תקליטים עם הלהקה שלטעמי דיי חסרי חשיבות, וחזר לגיחה בבלאק סאבאת' ב92 איתם הוציא עוד אלבום, אבל עבודתו הטובה ביותר היא באלבומים שציינתי. מחר הוא יופיע בביתן 1 בגני התערוכה, ואני אהיה שם, רגע לפני שאני הופך לסטודנט מתוסכל, אטעם טעימה אחרונה של חופש.
