שבת שלום לכולם

[WeHaveExplosive]

שב"ש.

והפעם מתחשק לי להמליץ על ג'ון קולטריין. אני מניח שהרוב פה מכירים אותו, ולאלו שלא: קולטריין היה סקסופוניסט (טנור וסופרנו) ג'אז שפעל למשך תקופה קצרה של כ-12 שנה, אך באותן שנים הצליח להוציא מספר אלבומים מדהימים, וגם לנוע בין סגנונות שונים בג'אז, מבופ ועד לאוונגרד. מתחשק לי להמליץ על כמה אלבומים שלו. Blue Train האלבום הזה, משנת 57, נחשב בעיני רבים לאלבום ה"אמיתי" הראשון של קולטריין. זהו אלבום מצויין, החל מקטע הנושא, שמציג בתחילתו קטע באווירה בלוזית, ונמשך לקטע הארד-בופ מצויין עם סולואים אדירים של קולטריין. שאר הקטעים טובים לא פחות. אלבום טוב מאוד. Giant Steps באלבום הזה, משנת 1960, קולטריין נכנס כבר לליגה אחרת. קטע הנושא, Giant Steps, נחשב לאחת מפסגות היצירה של קולטריין, ומציג שינויי אקורדים מהירים מאוד יחיד עם סולו מצויין של קולטריין. זהו השיר הראשון בו מציג קולטריין את ה-Coltrane Changes, סוג של מהלך הרמוני שהוא פיתח. שאר השירים טובים לא פחות, במיוחד Naima המרגש, שכבר הפך לסטנדרט. My Favorite Things כאן קולטריין לוקח את השיר הידוע מ"צלילי המוזיקה", והופך אותו לקטע ג'אז מטורף של 13 דקות. בקטע הזה משתמש קולטריין לראשונה, אם אני לא טועה, בסקסופון הסופרנו, שהצליל הגבוה שלו מזכיר לעתים כלים מזרחיים. יחד עם סולואי פסנתר מצויינים, זהו הקטע הטוב ביותר באלבום. שאר הקטעים גם הם סטנדרטים ידועים, כמו למשל Summertime מפורגי & בס. קולטריין מתחיל להתקדם על עבר האוונגרד-ג'אז, והסולואים שלו הולכים ונהיים יותר ויותר פרועים וחופשיים. A Love Supreme ה-אלבום של קולטריין לדעת רבים. יצירה שמורכבת מארבעה חלקים - Acknowledgment, Resolution, Pursuance, Psalm, ומוקדשת כולה לאלוהים. קולטריין מוציא את כל הנשמה שלו דרך הסקסופון, והמתופף (אלווין ג'ונס ז"ל), הבאסיסט והפסנתרן מלווים אותו בסולואים מופרעים יותר מאי פעם. אם ככה אלוהים באמת נשמע, אז אני צריך להפסיק להיות אתאיסט. המ, זהו. תהנו. אם תצליחו.

 

[ציףציף1000]

יפה כתבת!

קולטריין הוא אחלה. יש לי את A Love Supreme, שהיא יצירה מורכבת, אבל שווה את המאמץ. אולי זה לא איך שאלוהים נשמע, אבל זה קרוב. את My Favourite Things צריכים לשמוע כל מי שחושבים ברצינות על מוסיקה כייעוד או קריירה: זה מה שיוצר גדול יכול לעשות, מחומרים נתונים. אני לא בטוחה אם יש לי את שני האלבומים האחרים, אבל זה ברשימה שלי.

 

[ציףציף1000]

The Seven Ages of Rock

זה צריך להיות בעצם בחשדות, אבל זה גם OFF, אז אני שמה את זה כאן. מצאתי פרטים נוספים על הסדרה הזו, על תולדות הרוק, שה-BBC עומד לשדר החל מהשבוע הבא. כפי שדווח בחשדות, הפלויד נסקרים בפרק השני. פרקי הסדרה הם: 1. "הדרך לוודסטוק" - מהפכת שנות השישים כפי שהיא משתקפת בחייו וביצירתו של ג'ימי הנדריקס. הפרק גם סוקר את ההשפעה של R&B על דור של מוסיקאים בריטיים כגון הסטונס, ומראה כיצד דילן והביטלס שינו את השאיפות של הרוק. 2. ארט רוק - מנסיונות הפופ-ארט של אנדי וורהול והוולווט אנדרגראונד לעדינות המרושעת של ג'נסיס, הפרק סוקר איך ביטוי אמנותי וקונצפטואלי חדר לרוק. 3. דור הריקנות - סיפורן של שתי ערים [מושאל מצ'ארלס דיקנס - צ.]: לונדון המונעת על ידי מאבק מעמדי וגזעי, וניו יורק שפשטה את הרגל. כל אחת מהן הולידה ממזר ששינה את פני המוסיקה הפופולרית לתמיד - הפאנק. הפרק סוקר את המוסיקה של הסקס פיסטולס, הקלאש, הראמונס, טלוויז'ן, פאטי סמית', הדאמד והבאזקוקס. 4. Never Say Die - הבי מטאל הוא הז'אנר ששרד לאורך הכי הרבה זמן ברוק, והז'אנר הכי רועש. זהו סגנון שנוי במחלוקת ואינו מובן כהלכה. הוא צמח בימיו האחרונים של החלום ההיפי. עם בלק סבאת' כסנדקים הבלתי מעורערים, נעקוב אחר העליות והמורדות של הסגנון, ונפגוש בדיפ פרפל, ג'ודאס פריסט, איירון מיידן ומטאליקה. 5. Global Jukebox - נעקוב אחר ההתפתחות של כמה מהשמות הגדולים ביותר ברוק בשנות השבעים ושמונים (קווין, הפוליס, דייר סטרייטס) ונבחן כיצד הרוק השיג השפעה גלובלית על התרבות והפוליטיקה, דרך MTV וארועים כגון לייב אייד. נראה כיצד U2 הביאה לסיומה של תקופה זו, כאשר עיצבה מחדש את המשמעות של הצלחה עבור להקת רוק. 6. כוכב הרוק האחרון - נעקוב אחר ההסטוריה של סצינת המוסיקה האלטרנטיבית בארה"ב, ממנה צמחו להקות כמו REM, נירוונה והפיקסיז. נבדוק מדוע להקות אלו מצאו הד בקרב דור האיקס, כשהם מציעות אלטרנטיבה לתעשיית המוסיקה המבוססת, ולפוליטיקה הרייגניסטית. [בטח יראו כאן גם את הוסקר דו - צ.]. הפרק כולל מבט מחודש בסצינת הגראנג' מסיאטל, ובחייו הקצרים של קורט קוביין - אמן שנצחונו והטרגדיה שלו ממשיכים להטיל צל שלא ניתן להמנע ממנו. 7. למה העולם מחכה - מוסיקת אינדי בריטית נתפשה פעם כמבצרו של הסנוב הכנה, נוסח Hi Fidelity [הספר והסרט - צ.]. האינדי הבריטי היה לעיתים קרובות פוליטי, ודרך להגדרה עצמית בתוך ים של פופ מצעדים ריקני. אך האינדי היה, בסופו של דבר, רק כלי שיווקי, שאיבד בסוף את היושרה שלו - כפי שניתן היה לראות בהופעה של אואזיס בפסטיבל נבוורת' בשנת 1996. אינדי נהיה מיינסטרים. האינדי מת. ------------------------------ למרות שהתכנים נשמעים מיינסטרימיים, הובטח לנו ע"י המקורות כי בסדרה ישולבו סרטים נדירים רבים, שטרם נראו, ולכן זה שווה צפיה. ובוודאי לצעירים שבכם, שלא שמעו את הסיפור הזה מיליון פעמים קודם, זו סדרה מומלצת. אבל האם יקרינו אותה כאן?

 

[holo]

נשמע מאוד מעניין

איפה ואיך אפשר לראות את זה?

 

[ציףציף1000]

באנגליה בלבד, כרגע, לצערי

 

[The Walrus]

האם זה ישודר בארצנו הקטנטונת?

סך הכל זה נשמע מאוד מעניין. לא משנה לי אם זה יהיה באנגלית בלי כתוביות.

 

[ציףציף1000]

אין לי מושג

אבל בטח יהיו דרכים לצפות בזה.

 

[holo]

כתבה קטנה בשבעה לילות

ידיעות אחרונות. השמיעו לשדר/מבקר(שכחתי) מוזיקה בריטי שירים של להקות וזמרים ישראליים, בעיקר מהפופולריים שבארץ, והוא הביע את דעתו ונתן ציון. הבחור כותב יפה ומצחיק, וקטל שם מספר לא קטן של אמנים. ומי קיבלה ציון 10/10? נינט טייב

די מפתיע אבל מעניין. מכיוון שהבן אדם לא מכיר בכלל את המוזיקה הישראלית, אז הדעות שלו די אובייקטיביות והוא לא משוחד. בקיצור, שווה לקרוא. כתבה קצרה של 2 עמודים כולה.

 

[ציףציף1000]

מה שמו של הבריטי?

ואיפה הוא כותב בד"כ?

 

[meytar]

פול לסטר.

בהחלט כתבה משעשעת... נראה שכדאי לציין, שהשיר של נינט שהושמע לו זה "כשאתה כאן".

 

[ציףציף1000]

אני זוכרת אותו

אני אחפש את הכתבה.

 

[FunkyMonk]

מעניין

חבל שהיא לא כתבה או אפילו הלחינה אותו.. אקרא את הכתבה, תודה.

 

[אלעד מכפר חוגלה]

מעניין, אבל לא מפתיע

למרות כל דעתי על "כוכב נולד", נינט טייב היא זמרת מוכשרת מאד בעלת קול מעולה ואת השיר עצמו הלחין אביב גפן כך שזה לא רע בכלל. אין שום סיבה שהוא לא יאהב את זה.

 

[RoieL]

תאורטית אתה צודק

אבל השיר הזה פשוט מציק. וגם שירי מימון לוקחת את נינט, גם בהופעות חיות (לצערי נקלעתי בבית מלון להופעות של שתיהן).

 

[אלעד מכפר חוגלה]

יכול להיות

מעולם לא ראיתי הופעה שלהן, ובתקווה שזה ישאר ככה...

חוץ מזה, אם הייתי בהופעה שלה, סביר להניח שהדבר היחיד שהייתי מתרכז בו זה הציצים שלה.