היית אחד מסמלי ילדותי למאבק על צדק והיום, עם מותך, אני מצדיעה לך באהבה. שם, במקום שאליו הלכת מחכות לך מיליוני משפחות וגם משפחת אבי ואמי והם יחבקו אותך באהבה גדולה כי אתה מעולם לא הסכמת לוותר. תודה על מי שהיית
ולפי מה שאני מבין, הוא לא "רק נקמן", אלא פתח מוסדות רבים להגברת הסובלנות. וזה שהוא רצה להעמיד לדין פושעי מלחמה (ולאו דווקא להרוג אותם), מראה על המחוייבות שלו למשפחתו ולעמו. אדם דגול.
נעצבתי מאוד לשמוע על מותו של אחד מגדולי הדור. סיפור חייו של שמעון ויזנטל ז"ל שזור בסיפורו של העם היהודי, מחוייבותו להעמדת המרצחים לדין והתמדתו העיקשת הם יוצאי דופן ומעוררים הערצה. קראתי את סיפרו "משפט ולא נקם" ונדהמתי לראות כיצד למרות מעשיהם של המרצחים התעקש להעמידם לדין והתנגד לדרכי פעולה אחרות. אין ספק כי העם היהודי איבד את אחד מטובי בניו, יהא זיכרו ברוך.
יהי זכרו ברוך.... אדם שלא נח ולא שקט עד שרדף את אחרון הנצצים כל עוד נשמה באפו.... לצערינו נאצים עדיין יש , ואולי תמיד יהיו ונראה לי שגם ממקום מנוחתו האחרונה נשמתו תמשיך לרדוף אותם. כבת ליוצא שואה אני כואבת את מותו ומעריכה את פועלו משך כל ימי חיוו. יהי זכרו ברוך