ציףציף1000
New member
../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif שבת שלום לכולם!
ושוב אנו פותחים את שרשור ההמלצות לסוף השבוע. כאן תוכלו להמליץ על אלבום/ספר/שיר/משהו שלדעתכם כדאי לאחרים להכיר - ולהסביר מדוע אתם חושבים כך. וההמלצה שלי לסוף השבוע הזה היא לאחד מהספרים שנכתבו בשנים האחרונות על הפלויד - או יותר נכון על סיד בארט - Random Precision: Recording the Music of Syd Barrett 1965-1974, של דייויד פארקר. בניגוד לספרים אחרים שנכתבו על בארט, שהיו ביוגרפיות במבנה מסורתי, ספרו של פארקר יוצא מנקודת מוצא פחות יומרנית. הספר הוא, לכאורה, קטלוג של כל הקלטות האולפן שעשה בארט מימיו, כולל היום והשעות בהם נערכו ההקלטות, שם האולפן, שם המפיק ושמות הקטעים שהוקלטו. בסיס הנתונים בו השתמש פארקר היה, בעיקר, התרשומות הפנימיות של אולפני אבי רואד של EMI, בלונדון. אלא שזאת רק ההתחלה. מלבד פשפוש במרתפי EMI, פארקר ראיין עשרות אנשים שעבדו עם בארט בעת ההקלטות, החל ממנהלי הפלויד, אנדרו קינג ופיטר ג'נר, המפיקים ג'ו בויד ונורמן סמית' (מלקולם ג'ונס נפטר לפני כתיבת הספר, אך הוא השאיר כתובים רבים וראיונות), נגנים שניגנו עם סיד באלבומי הסולו שלו, וכל הטכנאים שעבדו עמו, הן באבי רואד והן באולפנים אחרים בהם הקליטו הפלויד בתחילת דרכם. כך הצליח פארקר לתת בספרו תאור רחב ועמוק של בארט ויצירתו, כמו סיפור עלייתו והתדרדרותו. הדיוק והאמינות הגבוהים של הספר, כמו גם הגילויים המעניינים שבו, הופכים אותו בקלות לספר הטוב ביותר שנכתב על סיד בארט. ---------------- מה ההמלצות שלכם לסוף השבוע?
ושוב אנו פותחים את שרשור ההמלצות לסוף השבוע. כאן תוכלו להמליץ על אלבום/ספר/שיר/משהו שלדעתכם כדאי לאחרים להכיר - ולהסביר מדוע אתם חושבים כך. וההמלצה שלי לסוף השבוע הזה היא לאחד מהספרים שנכתבו בשנים האחרונות על הפלויד - או יותר נכון על סיד בארט - Random Precision: Recording the Music of Syd Barrett 1965-1974, של דייויד פארקר. בניגוד לספרים אחרים שנכתבו על בארט, שהיו ביוגרפיות במבנה מסורתי, ספרו של פארקר יוצא מנקודת מוצא פחות יומרנית. הספר הוא, לכאורה, קטלוג של כל הקלטות האולפן שעשה בארט מימיו, כולל היום והשעות בהם נערכו ההקלטות, שם האולפן, שם המפיק ושמות הקטעים שהוקלטו. בסיס הנתונים בו השתמש פארקר היה, בעיקר, התרשומות הפנימיות של אולפני אבי רואד של EMI, בלונדון. אלא שזאת רק ההתחלה. מלבד פשפוש במרתפי EMI, פארקר ראיין עשרות אנשים שעבדו עם בארט בעת ההקלטות, החל ממנהלי הפלויד, אנדרו קינג ופיטר ג'נר, המפיקים ג'ו בויד ונורמן סמית' (מלקולם ג'ונס נפטר לפני כתיבת הספר, אך הוא השאיר כתובים רבים וראיונות), נגנים שניגנו עם סיד באלבומי הסולו שלו, וכל הטכנאים שעבדו עמו, הן באבי רואד והן באולפנים אחרים בהם הקליטו הפלויד בתחילת דרכם. כך הצליח פארקר לתת בספרו תאור רחב ועמוק של בארט ויצירתו, כמו סיפור עלייתו והתדרדרותו. הדיוק והאמינות הגבוהים של הספר, כמו גם הגילויים המעניינים שבו, הופכים אותו בקלות לספר הטוב ביותר שנכתב על סיד בארט. ---------------- מה ההמלצות שלכם לסוף השבוע?
