פסח |גפילטעפיש|

[Serf SaN]

טודע D:

 

[קורורו]

../images/Emo45.gif

מחר יום מרכוז ראשון *מתרגשת קצת X_X*

 

[רייסטלין מאגר]

ממה יש לך להתרגש?../images/Emo6.gif

בחיי, את מוזרה. תתעצבני, תהיי עצובה, תתמרמרי על הבית-ספר הדפוק שלוקח ימים מהחופש...אבל למה להתרגש?! ואל תדאגי, זה בדיוק כמו ללמוד רגיל, רק קצת יותר כיף. באים לשעתיים או שלוש, אולי ארבע, והולכים

 

[קורורו]

אני לחמש ../images/Emo10.gif

וכן אני עצבנית והכל... אבל לא יודעת ^^ נראה לי כיף ^^ אבל יימאס לי אחרי 5 שניות

 

[רייסטלין מאגר]

אל תדאגי, זה יהיה בסדר ^^

shinpai shinai (shinpai suru=לדאוג)

 

[קורורו]

הו הו! מכירה את המילה הזו ^^

כל אנימה שמכבדת את עצמב דוחפת את זה פעם ב-5 דקות

 

[רייסטלין מאגר]

נכון ^^

 

[Oukami Kun]

היום בלילה, סדר פסח סטייל 453.

תהיו שם או שאליהו הנביא (ג'נאי) יבוא לרדוף אתכם.

 

[Digi Lista]

...

פסח,פסח,פסח... נכון לשבוע שעבר ההורים שלי התלבטו אם עדיף אולי במקום להיתקע בחג המעאפן הזה בארץ לנסוע לחו"ל לכמה ימים,כנראה כרגיל לטורקיה(הזכרונות מהאנפוזיות בפסח לפני ארבע שנים לא עושים לי טוב...)או לאיזה אי יווני קרוב וזול,המחשבות שלהם היו תלויות בכמה דברים כשאחד מהם הוא שאני מחליטה להצטרף,בהתחלה מאוד התלהבתי מהרעיון של קצת חופש והתאווררות אחרי כמה שנים שלא יצאתי לחופש עם המשפחה,שלא נדבר על החצי שנה המאוד אינטנסיבית שעברה עליי מתחילת השירות לאומי בספטמבר וזה עוד בלי להחשיב את הבלאגנים משנה שעברה עם כול הבתי חולים למיניהם...ובסוף הגעתי להחלטה שאני אתחרפן חזק אם אני אהיה בחו"ל במשך כמה ימים עם המשפחה-זה היה יום שגם אמא שלי וגם אחי האמצעי ממש עצבנו אותי וכשקורה משהו כזה אני נוטה להיות מאוד קיצונית בשיפוט...ברגע שהודעתי שאני אשאר בארץ אבא שלי הודיע שלא נראה לו להשאיר אותי בליל הסדר לגמרי לבד ושכבר עדיף שנזמין את המשפחה אלינו(למזלי זאת המשפחה של אבא,את הסבתא וסבא מצד אמא אני נורא אוהבת אבל לגביי הדודים אני מרגישה מה שמיתר אמרה...),בקיצור שוב נתקע אחד בתחת של השני עם מצות מגעילות(שאני לא אטרח לאכול,שונאת מצות)במשך לפחות שלושה ימים עד שאני לחלוטין אאבד את השפיות המעטה שקיוויתי שנותרה לי אחרי 19 שנים של קיום...

לפחות יש שבוע חופש של כול האגף חינוך בעפולה-מיום חמישי הבא(ערב ליל הסדר עובדים רק חצי יום והבוס הישיר שלי בחופש מלא אז אני חושבת שאני אקדים את החופש הרשמי בכמה שעות...)ועד רביעי שאחריו,אני בטח אטחן נוכחות במקום האהוב עליי(נחשו

)ואזמין חברים לראות אותו ולארח לי חברה,שתי חברות כבר הבטיחו שיקפצו לראות ממה אני כול כך מתלהבת,גם אתם מוזמנים

חוץ מיזה אני בטח אמשיך ללמוד נהיגה,אני כבר בשיעור 15(הילוכים,כשיהיה לי רישיון אני אלמד עוד 2-4 שיעורים על אוטומטי)ממשיכה לגרום למורה להבין שאני יכולה לפתח לעומק את המונח "חסרת קאורדינציה" ואולי סוף סוף אני אטרח ללמוד לתיאוריה... בפסח אני גם אקרא ספרים ומאמרים שרציתי ממזמן,אעבוד על שני העיתונים הבית ספריים(אחד של בית ספר מעפולה שאני עושה בו שירות לאומי והוא יעלה באינטרנט אז אני אתן קישור אם תרצו) שהתנדבתי לערוך-כלומר אציק לחברי המערכת בשביל רעיונות וכתבות ואתעצבן על חלק מהם כמו שקרה לי ביום שישי הזה(אגב,יצא העיתון זיכרון והוא בסדר גמור,למרות שהמפגרת מהדפוס לא תיקנה כול מה שרציתי ותירצה תירוצים וזה יכל היה להוציא את העיתון מוצלח יותר,אם כי סביר שאני סתם קטנונית ורק אני שמה לב לפרטים מסויימים...)ואחפש לעצמי תעסוקה כשיסתבר שכרגיל ובמפתיע הטלוויזיה בהוט ויס יחסית יבשה... התכנון הוא כמובן גם לנסות להיות פה בחופש יותר-בעיקר בלילות בשביל שרשורים ליליים,האמת שאני מרגישה רגשות אשמה על ההזנחה לאחרונה ואני ממש אשתדל לנסות לפצות אבל זה תלוי גם באחי כי המחשב שלו...

 

[Digi Lista]

חוויות מהטיול...

מיליהו שאל על הטיול שנתי שהייתי בו מראשון בבוקר ועד שני בערב עם תלמידי שכבת ז' מביה"ס בעפולה שאני נמצאת בו בכיתה ז' של ליקויי למידה בתפקיד סייעת בימי ראשון ושני...זה משתלב כאן-הטיול הזה הוא התחלת פסח מבחינתי(נאלצתי לפתל לשתי הודעות נוכח המקום המוגבל של 6500 תווים להודעה

)... נתחיל מהעובדה שאני לא מצליחה להזיז את הגוף,כולי מלאה בסימנים כחולים,בשריטות ענקית ומדממות ובתסכולים נוכח השאלה-מי הדביל שהחליט שטיול שנתי חייב לכלול 8 שעות של הליכה במין ערוץ נחל(ללא מים) שלא ממש מיועד להליכה ומכיל רק סלעים,בוץ,קוצים וענפים שנתקעים בשערות?...נשבעת שברגע שאני אגלה מי היה אותו האדם הוא יבלה הרבה בבית משפט ויתקשה להסביר את הנימוקים לטובתו... אבל אני לא רק מקטרת,היו גם דברים נחמדים(לצערי לא נחמדים כמו הפרטנר לחתונה שהקוראת בקפה אמרה לסבתא שלי שאני אבצע תוך שנה),לא יצאתי לטיולים שנתיים כשהייתי תלמידה,בדרך כלל מסיבות בריאותיות אבל לפעמים היו סיבות נוספות(אי אהבה לשכבה,חוסר עניין במסלולים וכו')והפעם יצאתי בתור מלווה של הכיתה שאני הסייעת שלה(וגם של שאר השכבה שבמקרה הייתה איתנו...) ולצאת בתור מלווה זה עסק אחר לגמרי...קודם כול רציתי לשתף אתכם שהטיול הזה היה חשוב לי בגלל שלקח לי זמן ואנרגיות להשיג אישור לצאת אליו ולחמתי עליו מהסיבה שאני מרגישה שעוד לא השתלבתי מספיק עם הכיתה ועם הצוות המקצועי(אולי כי נחתתי לפני חודש בערך ואני לא שם כול השבוע ובנוסף חלק גדול ממני חסום ומפחד להיקשר מאוד אחרי מה שהיה לי בבית ספר של המופרעים שאני מאוד מתגעגעת לילדים,תזכירו לי לספר שני דברים שקרו במקרה בשבועיים האחרונים וקשורים אליו והוכיחו לי לא מזמן שבאמת מתגעגעים אליי ואני חייבת כבר לקפוץ לבקר ולהביא את המתנות...)וחשוב לי מאוד להרגיש שייכת ומועילה ולא מבזבזת את הזמן שלי שם,ובכנות ידעתי שאני אצטרך לעבוד באגף איך שאני אחזור כי אין בתי ספר בגלל שחופש פסח(היום בכלל התייאשתי,אני לא בנויה לעבודות משרד וכול האנרגיות שלי נעלמות!)אז לפחות שאני אצא לטיול לפני...עד כאן הפלסף,עכשיו לעיקר... המדריך של הקבוצה שלנו היה יבש ברמות מטורפות,הוא מדבר ואנחנו נרדמים משעמום,לא הייתה לו טיפה של כריזמה,טון דיבור עם דרמה או כול דבר אחר שיכול להועיל לו כמדריך ואני לא היחידה שהרגישה ככה,לקבוצה שלנו הצטרפה גם חיילת(התחברנו,היא חמודה),אח גדול של אחת התלמידות ואבא שהצטרפו כמלווים+3 מורות(היינו בקצוה שתי כיתות,אבל הכיתה שאני איתה מראש כוללת רק 13 תלמידים והיו סך הכול 7 ככה שאפשר להגיד שהייתה כמות ילדים של כיתה רגילה ממוצעת-40 ילדים בערך),כולנו הסכמנו שהמדריך משעמם,בשלב מסויים המדריך שאל אותי אם אני תלמידה וכשעניתי שאני שירות לאומי הוא שאל אם אני נהנית(זה היה יום ראשון ורוב המסלול שונה בגלל הגשמים) ואמרתי לו ישירות שמשעמם(טאקט,תזכירו לי ללמוד להשתמש בו...),הוא ענה "הטיול משעמם לך אולי אבל הוא מעניין מאוד את הילדים",על מי אתה עובד???שאלתי את הילדים וגם הם רק התלוננו וחלמו כבר על האכסניה,באיזשהו שלב נעצרנו באיזה חוף ים ואחרי שהמדריך לא הפסיק לדבר ולעצור אותנו כול חמש דקות החלטתי שיותר מעניין ללכת לאיזור שבו חנו האוטובוסים,התחלתי ללכת לבד ובשקט ואחד התלמידים החליט להצטרף אליי,נשארנו 20 דקות ליד האוטובוסים כשהשאר סובלים את הזיבולים,הנהג לא הסכים להכניס אותנו לאוטובוס ויצא שנשארנו בחוץ,הצקתי לו בניסיונות לצלם אותו בהפתעה בלי רצונו(הלכנו מכות בצחוק על עניין הצילום,נראה לו באמת שהוא ינסה להרביץ לי ואני לא אחזיר לו?...) ודיברנו,אחר כך כולם צחקו עליי שאני מדרדרת ילדים להבריז מהמסלול שנקבע ושכנראה מורה קשוחה אני לא אהיה(מי בכלל רוצה להיות מורה?...)... באכסנייה קבעו לי תורנות שמירה עם עוד מורה בשעות הכי גרועות-מ3:30 עד 4:30 שזה בעייתי כי לא מצליחים לישון הרבה לפני ולא אחרי,לי זה לא הפריע מהסיבה שבמילא אני שונאת לישון אבל למורה ששמרה איתי ולמורות שהערנו למשמרת הבאות היו קצת בעיות והן היו זומביות ומוזר לדבר באמצע הלילה עם אנשים חצי ישנים... היום השני כאמור היה מעבר לסיוט,המלווים,התלמידים והמורים התחילו להתלונן ולחשוב על פציעות רציניות בשביל שמסוק חילוץ יוציא אותנו במהירות מהמקום המחורבן ההוא(נחל בצת) שגמר אותנו לגמרי(הרעיונות שלנו היו יצירתיים אבל לא הייתה קליטה בפלאפונים וככה סבלנו מאוד תוך פליטת קללות בלתי נגמרת ודרישות שיחזירו את הכסף-על הכסף לא אני התלוננתי-לי הטיול חינם...),אין בו שום דבר לראות וגם מה שיש בהחלט יכול להתקצר מ8 שעות לשעה,יצאנו חצי מתים. היו עוד דברים נחמדים-למשל שלא הפסקתי לצלם עם שתי מצלמות-החדשה הדיגיטלית והישנה עם הפילם(שעבדה הרבה יותר טוב למען האמת)וכשאני מתחילה להשתולל עם צילומים כנראה שכיף לי עם האנשים,שאלו אותי כול הזמן אם אני אחות של מישהי מהכיתה שאני הסייעת בה כי כול הזמן היינו יחד וגם שאלו אם אני קשורה לשני החיילים ועניתי שהכרתי אותם רק בטיול אבל התחברנו יחסית לא רע(הם כבר מכירים שלוש שנים וכשהתחברתי עם החיילת שהייתה איתי באוטובוס היא הכירה לי בעצירה המשותפת הראשונה של האוטובוסים את החייל),הכי מצחיק ללא ספק היה שעל ההתחלה אחרי שאמרו שהאוטובוסים יזוזו בשמונה בבוקר בדיוק וזזו כמובן אחרי כמעט 50 דקות(אני התייצבתי במקום כבר בשבע וחצי)העצירה הראשונה שלנו הייתה בקניון אלונים שאני מכירה כול כך טוב כי הוא בערך 10 דקות נסיעה מהבית שלי וערכתי לכול העפולאים סיור מאורגן בו(למי שלא מכיר מדובר בקניון פצפון ומצחיק להדריך בו...

)תוך קיטור שיכולתי להגיע ישר עכשיו במקום לחכות בעפולה... אני אזכר וכתוב עוד חוויות,אבל בינתיים נראה לי שאת הרוב הגדול כבר שפכתי...

 

[Oukami Kun]

../images/Emo6.gif

רק דיברתי. ואוו, נראה שנהנית. נחל בצת?!?!?!?! זרג, זה חמ שדקות נסיעה מאיפה שאני גר. וזה מקום נהדר, ליסטה. אין שם שום נקיקים והמסלול הוא בערך של שלוש עד ארבע שעות בדוחק. (אם אני לא טועה. יכול להיות שהוא הרבה יותר קצר

) אחחח... נחל בצת

 

[Digi Lista]

8 שעות וזה מסלול מחורבן../images/Emo70.gif

אולי שילבו איתו עוד מסלול מגעיל כמוהו אבל רק את השם הזה אני זוכרת,איכס! מהמסלול הזה מאוד מאוד לא נהנינו,אבל מהמסביב דווקא היה נחמד

ולמה לנוח כשאפשר במקום לנצל את הזמן לעשיית דברים מועילים?

 

[Oukami Kun]

XD

כזה משפט ליסטה.

 

[strawberrys]

אני זוכרת את נחל בצת!

הוא לא היה נורא כשאני טיילתי בו, דווקא היה כיף. ובדרך הייתה מערה ונכנסנו לשם יחד עם עוד זוג שהיו שם ופחדו להיכנס לבד. אני זוכרת את קניון אלונים, פעם היינו אוכלים שם פנקייקP:

 

[Oukami Kun]

ליסטה, התאכזבתי.

מגילה קצרה מדי

סתם. נראה כאילו את אולי סופסוף תנוחי איזה שבוע. אבל לאאאאא. בטוח תמצאי מה לעשות

 

[strawberrys]

XD

חולה עליך והשטויות שלך

 

[strawberrys]

יש לי רק משהו אחד להגיד...

מוזר לי שאחרי שעבדת כל-כך הרבה זמן עם מפגרים את עדיין יכולה לכנות מישהי שעשתה טעות בבית דפוס "מפגרת"/:

 

[Oukami Kun]

XXXXDDDDD

את יודעת למה היא התכוונה...

 

[strawberrys]

ברור שהבנתי. מה הקשר?

כמו שאני מצפה ממישהו שנגיד יש לו חבר הומו להשתמש בזה כקללה(לא דוגמא משהו, אבל לא מצאתי משהו יותר טוב), ככה אני מצפה מאדם שעובד עם מפגרים לא להשתמש בכינוי הזה בצורה הזו. סבתא שלי חנכה אותי ככה, היא עבדה הרבה עם מפגרים.

 

[strawberrys]

*לא להשתמש בזה כקללהP: