אז ההגדרה החדשה תהיה זיוף של המקורית
דומה הדבר לאדם שישווק מוצרי מזון תחת המותג "אוסם". לא יחלוף זמן רב עד שהוא יתבע ע"י חברת "אוסם" על השגת גבול ושימוש לא חוקי בשם החברה. הוא יטען: "אני גם מכבד את זכותם לקרוא למוצריכם בשם "אוסם" ואני דורש שתכירו גם בזכותי לקרוא למוצרים שלי בשם "אוסם". טיעון זה ידחה, מפני שחברת אוסם קדמה לאותו אדם בשימוש בשם "אוסם". כן הדבר במושג "יהודי, שלאורך כל ההסטוריה היה במובן מסויים, ועתה חפצים אי אלו ממציאי דרכים חדשות, לכנות את אנשיהם בשם "יהודי". בענין חוק השבות, גם המדינה אינה יכולה לשנות את ההגדרה. החוק דן בהגדרת "יהודי" לענין חוק השבות - הגדרה טכנית לענין אזרחות במדינת ישראל, והטבות שלהן זכאי אזרח, אך החוק אינו יכול לשנות את ההגדרה המהותית המקורית. כשקמה מדינת ישראל לא היה כמעט רוב יהודי בארץ. לכן הצהירו שלא רק היהודים בארץ הם אזרחי המדינה, אלא כל יהודי העולם נחשבים אזרחים בכח, מפני שהיהודים אינם מהגרים לארץ ישראל, אלא שבים אליה. ומכאן שמו של החוק: חוק השבות. ומה יהיה מעמדו של אדם שהציל יהודים בשואה? האם לא נקבלו כאזרח מדינת ישראל? ומה יהיה מעמדו של מי שאביו גוי ואימו יהודיה ו"רואה את עצמו כיהודי"? ומה יהיה מעמדו של העובר גיור רפורמי או קונסרבטיבי? בעקבות זאת, שלח בן גוריון את שאלו המפורסמת לארבעים וששה הוגי דעות יהודים מכל רחבי העולם. רוב המשיבים צידדו בהמשך המצב הקיים (יהודי ע"פ ההלכה היהודית המקורית). הדברים נכתבו ע"פ הספר "למה הם שונים - החרדים והחברה בישראל" של הרב מרדכי נויגרשל (בפרק "מיהו יהודי?")
, לא חשוב עכשיו אם הוא " דתי לאומי " או " חרדי " ....................
