בשיר הזה
התקשורת בינהם היא במצב גרוע במיוחד - הגבר "כל הזמן מצוברח קבוע והוא אפילו לא אומר מדוע", ואז הוא שולח לה פרחים בעילום שם, כך שהיא מרגישה לא מחוזרת מצד בעלה, וכן מחוזרת ע"י אנונימי. לי אישית להיות מחוזרת ע"י אנונימי נראה מלחיץ, אבל כנראה שזה ממלא לה איזה צורך נפשי שלא ממולא ביחסים היומיומיים שלה. כשאני חושבת על המצב הזה, שבו מישהי מרגישה כל כך לבד בזוגיות, שהיא נתלית ב"מעריץ אלמוני", זה נראה לי הרגשה מחורבנת מן הסתם, הרגשה של - לא הייתי רוצה להיות במקומה. אני לא יודעת אם הייתי נשארת במערכת יחסים כזו.
התקשורת בינהם היא במצב גרוע במיוחד - הגבר "כל הזמן מצוברח קבוע והוא אפילו לא אומר מדוע", ואז הוא שולח לה פרחים בעילום שם, כך שהיא מרגישה לא מחוזרת מצד בעלה, וכן מחוזרת ע"י אנונימי. לי אישית להיות מחוזרת ע"י אנונימי נראה מלחיץ, אבל כנראה שזה ממלא לה איזה צורך נפשי שלא ממולא ביחסים היומיומיים שלה. כשאני חושבת על המצב הזה, שבו מישהי מרגישה כל כך לבד בזוגיות, שהיא נתלית ב"מעריץ אלמוני", זה נראה לי הרגשה מחורבנת מן הסתם, הרגשה של - לא הייתי רוצה להיות במקומה. אני לא יודעת אם הייתי נשארת במערכת יחסים כזו.