חוגים ופעילויות לקטנטנים

../images/Emo168.gifחוגים ופעילויות לקטנטנים../images/Emo79.gif

בעקבות הודעתה של רוני שממליצה על חוג מוסיקה לקטנטנים, חשבתי לפצוח בשרשור בנושא. לאיזה חוגים הולכים הקטנים שלכם? מאיזה גילאים? על מה אתם ממליצים (ובמקרה שלי עם עניין מיוחד לפצפונים)? אם יש לכם רעיונות, קישורים, או מידע, זה המקום.
 

שליז

New member
רעיון מצוין! אם מישהו יודע על איזה

חוג לתינוקות גם בנורבגיה (אני מחפשת משהו כגון הג'ימבורי ... ושאינו חוג שחיה - קר מדי לטעמי!), אני אשמח מאד לשמוע. הייתי היום בטיפת חלב הנורבגית, ונאמר לי שהחוג היחידי שיש להם זה חוג מוסיקה - לא ממש מה שחיפשתי.
 
אני הייתי בכמה חוגי מוסיקה

עם הפשוש וזה ממש תענוג. ילדים ממש אוהבית מוסיקה. ובדרך כלל מוסיקה לקטנים זה לא לשבת ולשיר אלא תנועה ומוסיקה. הם רוקדים שרים והרבה פעמים מתנסים עם כלי מוסיקה. יותם וגם הילדים האחרים שהיו איתו בחוג (אנחנו הינו בחוג בארץ בויצו ופה יותם נמצא בגן מוסיקה) וזה ממש תענוג.
 

ronnieyuval

New member
שווה לבדוק חוג מוסיקה!

הילדים כל כך נהנים! ולפחות אצלנו בחוג מה שעושים זה לא ללמד את הילד לנגן על כלים אלא שרים שירים חמודים, רוקדים, יש תנועות עם הידיים והגוף שעושים, וגם מתנסים בכל מיני כלים שמתאימים לילדים קטנים (לא פסנתרים וכינורות, אלא כלי הקשה וקשקשנים וכל מיני תופים...) זה כיף אדיר! יש לנו באוטו את הדיסק של החוג ואנחנו שרים ויובל מאחורה יושבת, הפספוסה הזאת, ושרה ועושה את התנועות...
 

ronnieyuval

New member
אין, פשוט אין על החוג הזה!

דרך אגב ענת, לגמרי במקרה הכינותי מראש... זוג הורים שגרים בציריך. SO ANYTHING YOU NEED, רק תגידי
 
הבדלים בין מדינות

בשוויץ רעיון של חוג לתינוקות פשוט לא קיים! תינוקות צרכים לאכול לישון ולהיות בשקט. בגן של יותם לא היה ג'מבורי ולא מוסיקה לא היה להם מושג על מה אני מדברת. הדבר היחידי שמצאנו זה משחקיה שפתוחה כמה פעמים בשבוע. עד שמצאנו אחד ויחיד מרכז מוסיקה לילדים והוא פועל כגן ויותם שם היום (גם לא חוג...). ילדים הם בפירוש לא מרכז כאן. רוב גני הילדים פועלים רק חצי יום כי הרי האמהות שלהם ישארו איתם בבית... משכורת של אשה משלמת אחוז מס מאד גבוה כי זאת משכורת שניה ומנסים ל"עודד" נשים לא לעבוד. אם אני אומרת כאן שאני המפרנסת במשפחה שלנו אני נראת כמו סטיה של הטבע! בארץ זה פשוט אחרת.. נשים עובדות זה נורמה וילדים הם המרכז של ההורים שלהם. ויש לי תחושה שבארה"ב זה גם כך. עיפתי מהארופיים. ענת
 
מסכימה מאד

אמיר (בן שנה) ואני הולכים לחוג מוזיקה פעם בשבוע - זה יותר טוב מכלום אבל אני לא 100% מרוצה. אנחנו עושים שירי אצבעות וקצת ריקודים, וגם מנגנים קצת בכלי נגינה, אבל הכל כל כך מובנה ולא זורם (וזה לא בגלל המפעילה, זה בגלל ה"בריטיות" הטבועה בכל) שזה מוציא את כל הכיף מהענין. ולגבי הילדים כמרכז - הוצאת לי את המילים מהפה.
 
אני לא מסכים, יש הבדל בין...

"מרכז החיים" ובין "בראש סדר העדיפויות". הילדים הם הדבר הכי חשוב, אבל לא צריך לבנות את החיים סביבם. זה לא טוב לא להורים ולא לילדים.
 
לא הבנתי...

"הילדים הם הדבר הכי חשוב, אבל לא צריך לבנות את החיים סביבם" זה נשמע לי קצת סותר. אפשר הסבר?
 
כי זה לא בריא לילד

שההורים יבנו את החיים שלהם סביבו. זה גם לא בריא להורים (בדרך כלל האמא). כל אחד צריך שיהיה לו גם עולם משלו. את צריכה את החיים שלך, בעלך צריך את החיים שלו, וגם הילדים שלך צריכים חיים משלהם. ברור - את צריכה לספק להם את הצרכים הבסיסיים - אוכל, סביבה מוגנת וכד', את הצרכים הרגשיים - חום, אהבה - וצרכים נוספים, אבל זו לא סיבה להורים - ביחוד האמהות - לבטל את חייהם. אני רואה היום משפחות שכל הבילויים והסדר יום נקבע "בשביל הילדים" והמשפט "אנחנו עושים X כי הילדים נורא אוהבים את זה" כבר יצא לי מהאף. הרבה מההורים של היום כל כך ABSORBED בילדים שלהם שזה על גבול החנק. תנו לילדים לנשום. תנו לעצמכן לנשום.
 
אתה לו ממש מבין הבנת

יש לי את הקרירה שלי ולא ויתרתי עליה (אני המפרנסת ולא נשארתי בבית עם הילד שלי) יש לי את תחומי הענין שלי, אני עדיין כאמא קוראת כ 3 ספרים בשבוע ולבעלי אותו כנ"ל. אבל יותם הוא הדבר הכי חשוב בשבילנו אם טובתו היתה מחייבת ויתורים היינו מותרים. העונג שלו הוא העונג שלנו. חיוך שלו עושה לי את היום ולכן להיות במקום שהוא נהנה בו זה תענוג (כמובן בתנאי שגם לנו יש ענין). הבעיה פה היא לא שההורים דואגים לבילויים שלהם ולא לילדים. אלא שילד הוא פר הגדרה מבוגר קטן מימדים. מצפים ממנו להתנהג בצורה בוגרת - שזה בגדול לשתוק ולא להפריע לאמא ואבא. לדוגמא עם הילד שלי עושה בוכה ההסבר אבל הוא ילד לא מקובל. באופן דומה פעילויות מיוחדות לילדים הם לא דבר שצריך להשקיע בו. והרבה פעמים אנשי חינוך חסרים אהבה ורגישות והכל יותר מדי - צריך לעמוד בלוח הזמנים. בגן הקודם של יותם הילדים ישבו בצד עד שהגגנת אמרה להם עכשיו אתם יכולים לשחק הם היו בני פחות משנה! או הגננת אמרה לי בהפתעה שהיא אמרה ליותם לא להכנס לשלולית והוא נכנס... הבעיה לדעתי היא שמספר הילדים הממוצע בשוויץ הוא 1.3. חוויה הורית כאן היא לא ממש חוויה. לא אגיד שאין כאן כלום לילדים אבל הגישה הבסיסית היא לא בעד הילד והנגישות נמוכה. אני מסיכמה איתך אם אין לאדם חיים מלבד הילד שלו יש לילד הורה מתוסכל שלא ממש שווה שיהיה לו. הורה צריך הגשמה עצמית אבל אל תזלזל בהנאה של הורה במשחק ביחד ושמחה של הילד.
 
הכל היה טוב ויפה

עד שקראתי את המשפט האחרון, השגוי והמעליב "אל תזלזל בהנאה של הורה במשחק ביחד".
 
סליחה

רציתי לתקן את התזלזל אבל כבר לחצתי על שלח... התכוונתי על תשלול את ההנה הזאת. ענת
 
סלחתי, אבל עדין נראה שלא הבנת אותי

אני לא מזלזל ולא שולל הנאה של הורים מהילדים. חבל שקיבלת את הרושם הזה. מה שעצוב לי זה הורים שמבטלים את הרצונות, הקריירות, המאוויים, החלומות, הזוגיות... "הכל בשביל הילדים". בסוף כולם מפסידים.
 
אז אם זה כך אנחנו מסכימים

לדעתי אדם שמוותר על השאיפות שלו הרצונות והחלומות שלו - המ נשאר? כהורים צריך לתת הרבה מעצמך אבל אם בטילת את עצמך אין מה לתת !! עד לפה אנחנו מסכימים. מה שהיה לי חשוב להדגיש (אולי כי אני חווה את זה על בשרי עכשיו) שלפעמים לילד שלך יש צרכים מיוחדים שחייבים לגרום לך לעשות ויתורים משמעותיים ולעכב תוכניות. אני לא מדברת על תוכניות לסוף שבוע אלא באופן קבוע להשקיע שעות בילד למרות שאתה מקבל מעט מתמורה כי זה מה שהילד צריך. הילד שלי פיתח בעיית תקשורת בגלל המעבר - חיוך שלו חיבוק נשיקה לא רק עושים לי את היום אלא את החודש. והיום אני עושה המון ויתורים על זמני הפרטי כדי לתת לילד כל מה שהוא צריך. מה שאני מנסה להגיד זה שגישת הילד במרכז לא צריכה לבטל את ההורים אלא לאפשר להם לתת לילד בלי לותר על עצמם - כי החברה מספקת את ההזדמניות לפעילות משותפת. רציתי לומר גם שאני לא מנסה לפגוע או לכעוס אבל כשכותבים לפעמים דברים נשמעים חמורים ורצניים. אז אני שמחה שסלחת. אני לא חושבת שאתה מזלזל או שולל רק שמה שכתבת נתן תחושה שההנות המשותפות עם הילד הם לא משהו שצריך לחפש כל הזמן ואני ניסתי להראות לך למה אני מחשפת אותם (חיוך וכו).
 

ronnieyuval

New member
"משכורת של אשה"????

משלמת מס גבוה יותר ממשכורת של גבר? מה זו האפליה המגעילה הזאת?
ואם האשה לא נשואה ואין לה ילדים? רק בגלל שהיא אשה היא משלמת מס גבוה יותר? אני די בשוק. מה שכן, כשביקרתי בשוייץ בנובמבר האחרון ראיתי שהם מתייחסים לילדים שלהם כמו אל קישוטים. כל חנות שנכנסנו יובל היתה מתחילה להתרוצץ ולחקור, והילדים שלהם יושבים בעגלה כמו בובות עם מוצץ תקוע בפה, חנוטים בשקי שינה האלה של העגלות ולא מסוגלים לזוז גם אם היו רוצים. שלא נדבר על המחירים...
 
אשה נשואה

אני נשואה עם ילד לכן משכורת שניה. רק בסוף השנה יכולתי להגיש תביעה למס הכנסה - ולבקש להיות ראש המשפחה. כמובן רק לגבי השנה שחלפה - אולי בשנה הבאה נהיה נורמליים... אנחנו נקבל חזרה משכורת שלמה...
 
אירלנד - תזמינו תור שהתינוק בבט:-ן

כדי שילד יכנס רק לתינוקיה ההורים מזמינים את המקום שהילד בבטן - בחיי. המחירים פה נוסקים לשמיים בצורה מזעזעת ולכן ארז איתי בבית. רציתי לרשום את מעין לחוג בלט - חודש וחצי אני רודפת אחרי המורה, משאירה הודעות וכלום. בסוף שהיא חזרה אלי עם הודעה בסגנון אני נמצאת רק איזה שעה פנויה בבוקר. התייאשתי. בגן הקודם היא היתה מקבלת חוג בלט, שחיה, דרמה, מוזיקה והיה אחלה. בבית ספר יש לה חוג ריקוד או מוסיקה וזהו. אולי בקרוב אני אמצע איזה חוג קראטה מהמכון כושר אבל ככה זה כמו למצוא מחט בערמת שחת. סיוט !
 
למעלה