חוגים ופעילויות לקטנטנים

[עדי בשמיים]

אני מקפיצה כי בעצם

לא ממש היו כאן רעיונות מלבד חוגי המוסיקה שרוני המליצה... נו, אז יש רעיונות?

 

[ישראלית בגולה]

ועוד משהו...שכחתי

אני לא יודעת איך במקומות אחרים, אבל באיזור שלנו כמעט בכל מוזיאון כולל מוזיאון האמנות יש ימים ושעות מסוימות שבהן מארגנים פעילויות לילדים. למשל במוזיאון התגליות לילדים יש כמה פעמים בשבוע אפשרות להגיע לשעת פעילות יצירה או משחק מודרך או שעת סיפור או אפילו תיאטרון בובות. זה כמובן בדרך כלל מיועד למי ששילם את מחיר הכניסה למוזיאון או שמנוי במוזיאון. אז נסו לבדוק בתכניות של המוזיאונים באזור מגוריכם. לפעמים יש דברים נחמדים. בפעם האחרונה שהיינו במוזיאון התגליות אחרי שגמרנו לשחק במתקנים שונים היתה פעילות יצירה. ישבתי עם ביתי והדבקנו הדבקות שונות - נכון אפשר לעשות את זה גם בבית אבל מה רע בשינוי מקום ואוירה? אחר כך היתה סדנא לגזירה במספריים אז ישבנו וגזרנו. היה נחמד. בקיצור העיצה שלי - להסתכל בתכניות החדשיות של המוזיאונים השונים, בעיקר אם יש מוזיאונים שמכוונים לילדים. כמו מוזיאון המדע לילדים או מוזיאון האמנות לילדים וכו...

 

[ישראלית בגולה]

חוגים

באיזור שלנו יש המון חוגים לילדים (עמק הסיליקון-קליפורניה) זה פשוט לא יאומן. פעם חשבתי שהישראלים אלופי החוגים לפעוטות אבל האמריקאים עברו אותנו בגדול. אפשר למצוא כאן הכל: חוג מוסיקה לתינוקות מגיל אפס, חוג התעמלות (כן כן התעמלות ממש כולל גילגולים, עמידת ידיים והליכה על קורה), חוג ג'ימבורי (אלא מה? הם הרי אלו שהמציאו את השיטה), חוגי אמנות ואפילו חוגי בלט, סטפס, וריקודי שנות השישים לפעוטות. אני לוקחת את ביתי הקטנה (2.5) להתעמלות לגימבורי ולמוסיקה ואנו נהנות מכל רגע. הייתי לוקחת אותה גם לשעת סיפור - יש כאן המון בכל הסיפריות והמוזיאונים למינהם - אבל היא עדיין לא מבינה אנגלית. לדעתי כל אחד ואחד מן החוגים האלו-אם הוא מתאים לילד ומדבר אליו, תורם משהו גם לילד וגם לקשר בין ההורה לילד ושווה כל טיפת זמן וכסף המושקעים בו. אבל צריך תמיד לשים לב אם הילד נהנה ואם הוא מקבל משהו מהחוג ואף פעם לא להכריח אותם כי אז...התפספס המומנטום לא? אני פשוט מכירה מישהי שמכריחה את ביתה ללכת לחוג בלט והתוצאה שהילדה פשוט סובלת אז מה היא עשתה בזה? שיהיה לכולכם בילוי נעים ובהצלחה עם החוגים

 

[אחת שמצאה]

גם בעניין חוגים צריך להיזהר.

החוגים לגיל הרך הם משהו שהתפתח בשנים האחרונות עם הזיהוי של יזמים שהורים רבים נמצאים במצוקה, חלקם כי אין להם מושג מה לעשות עם הילדים (בעקבות התפתחות המושג "זמן איכות"), ואחרים כי הם פוחדים שהילדים יפסידו משהו במירוץ החיים המטורף אם לא ישלחו אותם לחוגים בגיל חודש... כל המחקרים שנערכו בשנים האחרונות על החוגים האלה מצביעים על תוצאה אחת: החוגים האלה למעשה די מיותרים מבחינת התרומה שלהם להתפתחות הילד. אם ההורים משקיעים את אותה כמות הזמן במשחק עם הילדים, החוגים התופכים למיותרים. ג'מבורי הוא דוגמא מצויינת. מבחינת הצרכים ההתפתחותיים (מוטוריקה גסה) של ילד בילוי שעה בגן שעשועים הוא בעל ערך רב יותר מכל מה שהוא יכול לקבל בחוג ג'מבורי. אני לא אומרת להפסיק מייד ללכת לחוגים. חלק גדול מאיתנו, ההורים, די נהנים מהחוגים האלה וזו סיבה מספיק טובה ללכת אליהם. יש ילדים שיש להם נקודת תורפה שחוג כזה יכול לחזק (למשל, ילד שלא פעיל פיזית ירוויח הרבה מאוד מחוג ג'מבורי, וכד') אבל, לא צריך לרשום ילדים לכל החוגים הקיימים. כדאי לבחור אחד שבו ההורה גם ייהנה ואז זה אחלה. ועוד אבל, חשוב מאוד אם יש רק שעה פנויה ביום לבלות עם הילד, לא לבזבז אותה על חוג. חשוב יותר לבלות את השעה הזו עם הילד בצורה חופשית יותר. הרווח לילד יהיה רב יותר משעה חופשית אחד על אחד עם ההורה.

 

[ישראלית בגולה]

נכון - אני מסכימה איתך אבל...

קחי בחשבון - יש ילדים שלא אוהבים לשחק בגן שעשועים בו יש ילדים גדולים מהם שרצים וקופצים לכל הכיוונים ומפחידים אותם - לילדים כאלו יש יתרון עצום בהליכה לג'ימבורי שם קבוצות הפעילות פחות או יותר הומוגניות. ביתי הקטנה כזו. בחורף - אי אפשר ללכת לגן משחקים והגימבורי פותר גם את הבעיה הזו. ו- כן, מה לעשות יש הורים שלא יודעים להפעיל את הילדים לבד. אני כזו. כמו-כן, יש הורים שמבלים עם הילדים שלהם הרבה הרבה יותר משעה ביום, נמאס להם ללכת כל יום לגן המשחקים או לחצר או לטייל ברחוב או לקרוא ספרים ומחפשים גיוון בפעילויות ובמיקום. אני כזו. כשעבדתי והיה לי פחות זמן עם הבנות היה לי הרבה יותר קל למלא את הזמן הזה. ולהעסיק אותן בלי להשתעמם בעצמי. החוגים גם מהווים מקום מפגש עם הורים אחרים להם ילדים באותו גיל. חוג ההתעמלות (לא הג'ימבורי) שאני לוקחת אליו את ביתי מצוין בשבילה כי היא מאוד מגושמת ושם אנו עושות יחד תרגילים וגילגולים שלא הייתי חושבת כלל עליהם וגם לא יודעת כיצד להנחות אותה לעשות אותם ללא הנחיה מקצועית. אני יכולה להמשיך ולהמשיך, אבל אני מניחה שהבהרתי את עצמי מספיק. כל הורה יחליט אם הוא רוצה לקחת את ילדיו לחוגים ולאילו חוגים ואם זה מתאים לו. וכמובן מה התועלת שהוא מפיק מהם. גם סתם הנאה צרופה ובילוי של שעה יחד זו תועלת. אני מרגישה שאני מפיקה את מירב התועלת מהחוגים שרשמתי אליהם את ביתי. לא הייתי רושמת אותה למשל לבאלט או לנגינה על פסנתר בגיל שנתיים וחצי אבל בחוג המוסיקה אנו מבלות יחד שעה של הנאה צרופה וגם אם אכן הוא לא ממש הכרחי ולא מלמד אותה כלום - אז מה, העיקר שאנו נהנות ממנו. כנ"ל הגימבורי. וההתעמלות...הייתי לוקחת אותה לשם פעמיים בשבוע.

 

[אחת שמצאה]

אין בינינו ויכוח. ../images/Emo13.gif

מה שניסיתי לכתוב זה שלא מוכרחים ללכת עם הילד לחוג כדי להיות הורים "טובים". מה שמטריד אותי הוא איזוהוא לחץ שנוצר על הורים בתקופה שלנו, שכולל רשימה של דברים שאנחנו כביכול חייבים לעשות כדי להיות בסדר. חוגים היא דוגמא אחת. דוגמא אחרת היא הרשימות ליולדת. כשאני ילדתי את בתי הגדולה, לפני עשר שנים, חילקו בחנויות רשימה של חפצים שחייבים לרכוש לפני שהילד נולד. המסר היה שבכדי להיות הורה טוב אתה חייב לרכוש את כל מרכיבי הרשימה, וכולם חייבים להיות יד ראשונה. אני עדיין זוכרת מישהו שלמד איתי ושביטא בעיני את התוצאה הברורה ביותר של הלחץ הזה. כשנפגשנו אחרי הלידה (לשנינו נולד ילד ראשון בערך באותו חודש), הוא שאל אותי כמה כסף הוצאנו. האמת היתה שלא הרבה, מכיוון שלא ממש טרחנו לרכוש את כל הרשימה (התייעצנו עם בעלי נסיון שעזרו לנו למיין את הנחוץ והמיותר, ושמחנו לקבל דברים יד שניה). התגובה שלו היתה: "אנחנו הוצאנו 5,000 שקל (זה היה הון)... בשביל להיות הורה טוב אתה חייב להוציא לפחות ארבעת אלפים שקל". מי שמייצר את הלחץ הזה של הורים שרוצים לעשות את הטוב ביותר לילדיהם הוא חברות ויזמים שעולים כל פעם על רעיון חדש ומשווקים אותו כמרכיב הכרחי בהורות טובה. ומה שניסיתי להגיד זה שצריך להיות זהירים, לא להרגיש שחייבים לעשות כל דבר שנמצא כרגע באופנה. דרך אגב, אני גם הלכתי עם בנותי לחוג התעמלות. זה התחיל מזה שבתי הגדולה לא היתה פעילה פיזית ומצאנו מורה מומחית שסייעה לה בדיוק בתחום הזה שהיה חלש יחסית אצלה, והמשיך גם עם השניה מכיוון שנורא נהנינו. אז זה לא שאני נגד חוגים, כמו שאולי הצטייר מההודעה שלי. אני נגד לחץ גורף בעניין. זה הכל.

 

[ronnieyuval]

אין ספק שלא צריך להגזים. אבל....

הליכה לחוג (ולא משנה איזה) כאילו מכריחה את ההורים לבלות עם הילד, ולא לעשות כביסה, נקיונות, בישולים, כלים, טלפון עם המשרד, וכו'. בבית הפיתוי גדול יותר. בשבילנו הליכה לגן שעשועים היא נהדרת, אבל נסי לצאת מהבית בטמפרטורות הצוננות של ניו ג'רזי... מה גם שאם היית אמיצה ויצאת רוב הסיכויים שכל המתקנים רטובים/מלאים בשלג. ועוד דבר - אל תגידי "תבחרו אחד וזהו" או תגידי לאנשים איך לבלות את זמנם הפנוי. כל אחד בוחר לו מה שטוב לו. אם טוב לי ללכת כל יום עם הילדה שלי לחוג אחר, וגם לה טוב, מה רע בזה? זה רק גורם לזה שהיא תעשה משהו עם אמא שלה במקום להתקע מול הטלויזיה בבית.