Meddle - חלק א'

[ציףציף1000]

../images/Emo168.gif Meddle - חלק א' ../images/Emo168.gif

ח"ח לכל המשתתפים בפרוייקט השירים בשבוע שעבר, בו דנו באלבום AHM (אפשר להוסיף עוד התייחסויות לאלבום, גם כעת, כמובן). אני שמחה (וגאה) לראות שבפורום שלנו יש אוהבי מוסיקה רציניים, המסוגלים לחלוק מהנאתם את המוסיקה ומרעיונותיהם, וכתוצאה מכך הדיונים כאן הם ברמה גבוהה מאוד, יחסית.

השבוע מגיע פרוייקט השירים לדיון באלבום Meddle, שאני מניחה שהוא מוכר לרובכם. לשם נוחות, אני מציעה שנחלק את הדיון לשניים: עד יום רביעי נדון בשלושת הקטעים הראשונים - One of These Days, Pillow of Winds, Fearless - ולאחר מכן בשלושת הקטעים האחרונים באלבום. (פרטי האלבום ורשימת השירים מצויים ב-FAQ). אנא השתדלו לשרשר ביקורות למקום המתאים, ע"מ להקל על הקוראים את הניווט (ולהקל עלי את מלאכת ההעתקה ל"מאמרים", אחר כך). שאלות מנחות לפרוייקט מצויות בטאגליינס + בשאלות שצרפתי לדיון על AHM. אני מבטיחה להעלות בקרוב את כל הביקורות שהועלו עד עתה, לאלבומים הקודמים. מדובר בעבודה מסובכת יחסית, אבל אני אשתלט עליה.

 

[itaikuskus]

בילבלת אותי

איפה אני אמור בדיוק לכתוב את הביקורת??

 

[ציףציף1000]

כאן

במידה ואנשים מתייחסים לכל שיר בנפרד, היה רצוי שירשרו את הביקורת שלהם לביקורות אחרות על אותו שיר. לכך היתה כוונתי. ונצל"ש: רייט פוטר מהפלויד בזמן הקלטות "החומה", לא בזמן סיבוב ההופעות. הוא הושאר לסיבוב כשכיר, וקיבל משכורת. כך יצא, אגב, שהוא היה היחיד שהרוויח מסיבוב ההופעות הזה: ההופעות יצאו בהפסד, בגלל העלות העצומה של התפאורה, וכך לאחרים לא היו רווחים להתחלק בהם, והם מימנו את הסיבוב בעצם, מכיסם. הדברים נכתבו בשרשורים קודמים בפורום; אני ממליצה לך לקרוא גם אותם.

 

[itaikuskus]

טוב האמת חשבתי על זה

אם בהקלטות עצמן או במסע הופעות... לא משנה... הקטע הוא שהוא פוטר...

 

[נימרודל]

אך... מדל מדל...

אני זוכרת שבפעם הראשונה ששמעתי את הדיסק, (שזה קרה בכלל כשהינו בטיול עם המשפחה ואך שלי בדיוק קנה אותו ושם אותו באוטו), אז השורה הראשונה שלמדתי היא מfearless "you'll pick the place and i'll choose the time" וזהו... אחרי הטיול יכולתי לשמוע את הדיסק עם כל ההקשבה הראויה, ונדהמתי... זה ריגש אותי מאד. pillow במיוחד. בגל האווירה השקטה של השחר, הדממה המופרת על ידי הגשם. הינשוף, הברבור. והבדידות. כל העצב והבדידות שהשיר הזה מביע... התרגשתי מאד.

 

[itaikuskus]

ו....ל...מדל

יש דברים שהצנזורה אוסרת...יש דברים שאסור לחלוק אז אני לא אחלוק איתכם את חוויותי עם one of these days...מטעמי צנזורה.. מה שכן...השימוש בבס כפול והכניסה של רייט והגיטרות של גילמור.. פשוט יצירה מבריקה... וממשיכים לpillow יצירה שקטה ונחמדת...אין לי יותר מדי מה להגיד עליה מפני שהיא לא אחת האהובות עלי... וfearless ששומעים שם את אוהדי ליברפול שרים משום מה...גם יצירה דיי שגרתית,לא היה שם מוטיב מיוחד מלבד עוד שיר לשם פזמון,מזכיר במשהו את סאמר68 רק פחות נסיוני... אני מבין שאנחנו מדברים על ה3 טראקים הראשונים עליהם דיברתי באמת בתמצות,אני בטוח שאחרים יוכלו לשתף יותר אני פשוט מאוד אוהב את החלק השני...אבל זה כבר לפעם אחרת

 

[emmily plays]

meddle

אחד האלבומים האהובים עלי אם לא הכי אהוב. הוא מאורגן ככה שהוא מתחיל בצורה אנרגתית, יורד באנרגיות ומטפס חזרה עד שמגיע לאקוס שהוא השיא, שגם הוא מתחיל רגוע והולך ומתגבר. אלבום שבו פינק פלויד ירדו מהחלל טצללו מתחת למים. אלבום של אווירה עם צלילים של רוח, מים, שחפים. בניגוד לחברי מלמעלה ^ אני מאוד אוהבת את pillow of winds, fearless 'san tropez &seamus השיר:כרית של רוחות כל כך מרגיע ונותן תחושה חלומית , המתאימה בדיוק למילות השיר. גילמור בשירה חלומית ונהדרת . שימוש בשפה גבוה שמתאימה יותר לפואטיקה מלשיר רוקנרול eiderdown למשל שפרושה שמיכה, זו מילה שלא הכרתי למרות שאני דוברת אנגלית מצויינת מילדותי. אם זאת, יתכן שזו פשוט מילה "אנגלית" ולא "אמריקאית" שזו השפה השגורה יותר בפי רוב הישראלים דוברי האנגלית. (למרות שהיוםאני בהחלט מעדיפה את האנגלית ה"אנגלית") השיר הזה, כרית של רוחות, כל כך משרה אוירה של שינה ורוגע.. בעיני אחד מהשירים הטובים מבחינהה מילולית של ווטרס, אבל אפילו פחות טוב מבחינה מילולית מ"חסר פחד". מילוליתבית הראשון לדעתי מדבר על כך שבארט "מאתגר" את ווטרס. u say the hills too steep to climb, climbing/ ,you say you'd like to see me try climbing you pick the place and i'll choose the time' and i'll climb the hill in my own way. כלומר בארט מאתגר את ווטרס(בראשו של ווטרס, כמובן,) ל"טפס על הגבעה," כלומר לעשות את המאמץ של להיות מנהיג הלהקה. ווטרס אומר"תבחר את המקום ואני אבחר את הזמן" מילים הלקוחות מעולם ה"דו קרב" של המערבונים או של תקופות עתיקות. ווטרס כנראה חש, כי הוא בתחרות עם בארט. ואז אומר לו" אני אטפס על הגבעה בדרכי שלי" כלומר לא ילך בהכרח בדרכו של בארט. ורק יחכה לזמן המתאים just wait a while for the right day and as i rise above the tree line and the clouds i look down hearing the sound of the things you said today כלומר כשווטרס יעלה למעלהב מעל כולם, כלומר יצליח, הוא תמיד יזכור את מה שבארט אמר לו. זהו שיר שמדבר, כנראה על סיד בארט ומדבר על הפחד שלו מתגובות הקהל, על הקהל כשופא אכזרי וחמור סבר / fearlessly the idiot faced the croud, smiling. mersyless the magistrate turns round' frouning/ and who's the fool who wears the crown" ה"אידיוט"- סיד, שהוא גם כינוי ל"ליצן החצר" פונה לקהל ומחייךץ אך הקהל, המדומה כאן לשופט, פונה הלאה ממנו, ומזעיף פנים. ה"שוטה"- מילה נוספת לליצן החצר, לובש את הכתר. כלומר הקהל אמביבלנטי ופעם מכתיר את בארט כמלכו ופעם פונה ממנו והלאה בפנים זועפות. וכשבארט מתעלה מעל כולם וגם מעל "קווי הפחד" בפניו של השופט- הקהל הוא מסתכל למטה ושומע את קולות הקהל המריע. ואז נכנסת ההברקה של השיר- הסאמפל מהקלטות של אוהדי ליברפול בבחינת:"תראו איך קהל יכול להשמע"

 

[אמיר מאיר]

לא הייתי כותב את זה יותר טוב!!!

אני פשוט מסכים כמעט עם כל מילה שכתבת!!! אני אפילו לא יכתוב תגובה משלי כי אני פשוט מסכים איתך! רק תוספת אחת- השימוש בשפה של פואטיקה הוא השפעה ישירה של סיד שהושפע ממשוררים בריטים עתיקים (scream thy last scream).

 

[itaikuskus]

ידעתי שיש מה ללמוד על החלק הזה

ההתייחסות לבארט..הנה אני לומד להתייחס לשיר בפרספקטיבה אחרת...

 

[N a V e]

Meddle

אלבום נפלא,אחד הנפלאים ביותר של פינק פלויד,שמכיל בתוכו השפעות מעניינות ומגוונות-החל מרוקנרול ועד מוזיקה אקוסטית. איך שלא תסתכלו על זה,הסאונד של הדיסק פשוט מאתגר את המוח..הסליידים בגיטרה,אורגן ההאמונד,והטקסטים השנונים.תענוג לאוזן,ובפרט לאוזן הפסיכודלית. One of these days-אחד מהקטעים האינסטרומנטליים הטובים ביותר של פינק פלויד.ביחס לרבים מקטעי הנגינה-הקטע הזה פחות מורכב,אך יוצר טעם של עוד כבר מפתיחתו..הרוח,המצילות שמכות כל כמה שניות,הבאסים החזקים,הקלידים שקופצים וצועקים ודיוויד גילמור שמתעלל במקובעות של נגני הגיטרה ופשוט מפליא להשתמש בה...הכל נועד לכוון לעבר הצרחה המעוותת של מייסון ("one od these days i am going to cut you into little pieces") שאחריה בעצם מסתיימת ההקדמה ומתחיל הקטע עצמו.הקטע מונוטוני ונחרט היטב בזיכרון.לפני כן בולט השימוש המדהים בסינטיסייזר בו ווטרס בונה את הצליל ונותן לשיר מימד אלקטרוני חזק.יצירה אדירה. A Pillow of Winds-שיר דיי אקוסטי,אופייני לתחילת הסיקטיז ומזכיר אומנים רבים שהיו פשוט יושבים מול קהל עם גיטרה אקוסטית ומקסימים בה את הקהל. שיר אומנם לא אופייני,גם לא ממש קליט,אבל ללא ספק-שיר טוב. Fearless-עוד שיר לא מייצג,אך כולו תענוג צרוף.מלא ריפים מעניינים שיוצרים רושם מעניין ומטביעים היטב את חותמם.

 

[ציףציף1000]

ניתוח יפה ../images/Emo140.gif

אני קוראת את Fearless קצת שונה: זה לא בארט שמאתגר את ווטרס, אלא ההפך. כתבתי על זה פעם כאן: מילות השיר הן בעצם גירסה מוקדמת של Shine On You Crazy Diamond. "פירלס" אמנם מדבר על הפחד מהקהל השופט, האכזרי, כשסיד הוא ה"אידיוט", ליצן החצר, אך כמו ב-SOYCD, ווטרס (וגילמור, שהיה שותף לכתיבה) מאתגרים את בארט לעלות מעל ההמון הלועג, לקחת את מקומו הראוי, ולזכות באהדהם (ומכאן ההקלטה של אוהדי ליברפול). אני מסכימה גם עם זה שיש כאן אלמנט של התחרות בין השניים, אבל לדעתי זו אינה תחרות על הנהגת הלהקה, אלא המאמץ להשאר שפויים, ולהמשיך ליצור. לא להרים ידיים, לא להפסיק, כזכור, זה נהיה פחדו הגדול של ווטרס, לאחר מה שקרה לבארט. Fearless הוא שיר מעניין מבחינה זו; מבחינה מוסיקלית הוא רק "בסדר".

 

[ציףציף1000]

Pillow of Winds

Meddle הוא אלבום מגוון, ויש בו הרבה "מצבי רוח" שונים ואפילו הפוכים זה מזה, החל מ-One of these Days האלים ("One of these days i'm gonna cut you into little pieces") כפי שהבטיח ווטרס לשדרן עלום אחד, ומיד אחריו Pillow of Winds השקט והעדין, כפי שכתבת: אווירה של שחר, דממה וצלילי טבע. למרות ש-Fearless הוא לדעתי המרשים מבין שלושת השירים הראשונים, POW הוא שיר יפה המשתלב טוב בין השירים הפסטורליים של הפלויד מהתקופה הזו. אגב, המילה Eiderdown פרושה 'שמיכת פוך', היינו, שמיכת נוצות. היא מופיעה לראשונה אצל הפלויד בשיר Flaming של בארט, מ-Piper. זה לא מיקרי שהמילה מופיעה גם כאן: שני השירים מנסים ליצור אווירה של רוך ועדינות וחום, בדיוק כמו שמיכת פוך...

 

[דור(2?)]

את יכולה לפרט יותר בקשר למשפט?

("One of these days i'm gonna cut you into little pieces")

 

[ציףציף1000]

המילים אמנם נאמרות ע"י מייסון

אבל המשפט נכתב ע"י ווטרס, וכוונו כלפי שדרן רדיו של ה-BBC בשם ג'ימי יאנג. כמדומני שהדבר לא היה ידוע שנים רבות, כי הסיפור לא הופיע אצל שאפנר, אלא רק בספר של קליף ג'ונס, בסוף שנות התשעים. אני מודה שעד לפני רגע לא ידעתי את הפרטים במלואם, ורק חיפוש בגוגל העלה את כל הסיפור העגום, כפי שהופיע אצל ג'ונס: ליאנג היתה תכנית של 'ד"ש עם שיר' כזה, תכנית לכל המשפחה, שלא מרגיזה אף אחד לכאורה. ווטרס, על פי סיפרו של קליף ג'ונס, הכין קולאז' של קטעים מתכניתו של יאנג, לשימוש כאפקטים בהופעות של הפלויד, תוך חיתוך והדבקה של הקטעים באופן רנדומלי כך שהתוצאה היתה סוריאליסטית, מצחיקה ומפחידה בוזמנית. מה שעיצבן, ככל הנראה, את ווטרס היה סגנונו הרדוד והסנטימנטלי של השדרן, שבעיניו של ווטרס ייצג את כל מה שרקוב בממלכה המאוחדת. בעצם, המשפט הוא לא רק איום בעלמא, אלא איום שמומש: ווטרס אכן חתך את יאנג לחתיכות קטנות - הקטעים מהם הרכיב את הקולאז'!.

 

[ציףציף1000]

במחשבה שניה..

מעניין אם מישהו בארץ יאמץ את הרעיון בהופעות: קולאז' של מילים ומשפטים רנדומליים מהקלטות של דן כנר, נניח, או יוסי סיאס... יש בזה פוטנציאל לא מועט..

 

[דור(2?)]

מעניין...

הוא שילב קטעים מהתוכנית גם באלבומים של הפלויד, או רק בהופעות?

 

[ציףציף1000]

רק הופעות

על פי המקור שקראתי. אני מניחה שזה גם היה יותר מסובך לשלב את זה באלבומים, מבחינת זכויות יוצרים וכו' - היה צריך לקבל את הסכמתו של יאנג מראש, ולא ברור אם הוא היה נותן אותה, לאור ההקשר...

 

[ציףציף1000]

../images/Emo168.gif Meddle חלק ב' ../images/Emo168.gif

לאלו שעוד לא כתבו, ולאלו שרוצים להוסיף עוד... San Tropez

Seamus

Echoes

 

[itaikuskus]

ok

i'm not going to write about the meaning of the floyds for these pieces...i'm sure that there are enohgh people here who can do that and even teach me a thing or two about the backround of the songs mentioned... i want to talk about the meaning of the songs to me... san tropez i belive was my first EVER pink floyd that was downloaded from the net... i was a young boy who heard another brick in the wall here and there and wanted to find out more...so for some reason this light piece of acustic guitar and piano,a soft and nice piece made me search for more...and i'm gratefull for the day i d/l this piece. now about seamus-seamus is a blues actually...with the crying dog at the background...and the soft singing (waters? gilmour?) and when i heard it i loved the crying dog motive and than i saw LIVE AT POMPEII and the point that gilmour played the harmonica and the dog cried...i took my harmonica...sat near my dog and started to impovize...and she started crying just like that dog...and i thaught...wow....that's TOO cool...but i don't bug her that much...with the harmonica and everything.. and now..echoes...i think one of the best songs that PF ever made...starting with the high-tonned piano...and slowly the guitar takes place...and the wonderfull melodic singing of gilmour and wright...and gilmour using the slide style of playing (after that i went and bought my own slide)...this song is too good to describe in words....especially in english which is not my strong language so i'll just shut up now and let you guys wise me....

 

[OzzzzzY]

Echoes

מה לא נאמר על היצירה המבריקה הזאת...צריך להיות ממש יצירתי כדי להגיד משהו שכבר לא אמרו...וגם כל מה שאגיד כלל לא יבטא את מה שאני מרגיש כלפי השיר...לכן אני מוותר על המשימה הקשה

אבל אני חייב לציין שאני נורא מתגעגע לחווית השמיעה הראשונה של השיר הזה (וגם השמיעות שאחרי)...פשוט חוויה בלתי נשכחת...נורא קשה לתאר במילים את ההרגשה. זה מסוג השירים שבהם חווית השמיעה הראשונה היא חזקה ביותר , עמוסה ברגשות ומחשבות

ד"א...מי שעוד לא ראה את הDVD מפומפיי , שיעשה זאת בהקדם , כי החבר'ה מבצעים את השיר בצורה מעניינת ומרשימה ביותר (יש שני חלקים לשיר) בהחלט מומלץ