Meddle - חלק א'

[trancelover]

נכון

 

[Shakty]

אגב פומפי

פעם בימים שהטלויזיה החינוכית הייתה חינוכית ולפני החדשות היו שמים את ריף הגיטרה מ HEY YOU, היו משדרים את לייב אין פומפי (נא לקראו במבטא המתאים) פעם אולי...פעמיים בחודש. אני זוכר את עצמי בגיל 13 פשוט דבוק לטלויזיה עם חיוך דבילי מחכה לבית השלישי : Cloudless everyday you fall Upon my waking eyes, Inviting and inciting me To rise. And through the window in the wall Come streaming in on sunlight wings A million bright ambassadors of morning. עם ההרמוניה הקולית של גילמור ורייט ביחד - העולם נראה כל כך יפה... CRAWL TO YOU ACROSS THE SKY... זה והקטע של ווטרס שמשתולל על הגונג ב SAUCEFULL היו מבחינתי רגעי השיא של ההופעה. הייתי מוכן לוותר על כל האוסף דיסקים שלי (משהו כמו 1200 פריטים) על מנת לשמוע את הפתיחה של אסטרונומי דומינה בפעם הראשונה שוב פעם ....

 

[נימרודל]

מממ

חיוך דבילי??? האמנם? אנא הדגם.

 

[Shakty]

חיוך דבילי = זה כשאת מאושרת...

ולא יודעת בדיוק למה או ממה... ככה הייתי כששמעתי את פומפי בטלויזיה בגיל 13... עוד לא ממש הבנתי מי נגד מי אבל ידעתי כבר אז שבס טלאקאסטר עם חיפוי מתכת כמו שיש לווטרס שם - אני פשוט חייב להשיג. "בגלל" ווטרס ניגנתי בבאס (למרות שדי מהר עברתי לג'אז - בנגינה - פשוט אין מה להשוות את יכולת הביטוי של באס בג'אז לרוק... )

 

[נימרודל]

אהההמ...

הבנתי... כן הבאס היא גיטרה שממעיטים בערכה... "גיטרת שוליים"

 

[trancelover]

חיוכים דבילים חחחחחחחח

זה בא בדרךכלל אחרי מריחואאנה

 

[ציףציף1000]

לאו דווקא

אני מכירה את החיוכים הדביליים האלו.. ואין להם שום קשר לסמים. אני זוכרת חיוך כזה, למשל, בעקבות הופעות טובות בהן זכיתי לצפות. מאידך, מריחואנה כנראה פוגמת בכושר האיות של המשתמשים. לכאורה.

 

[Miss CB]

../images/Emo6.gif אהבתי ../images/Emo8.gif

 

[ציףציף1000]

תנקססס ../images/Emo20.gif

 

[trancelover]

אולי זה אותם חיוכים ../images/Emo20.gif פרח יפה

 

[פינוקיו שמי]

../images/Emo3.gif

 

[פינוקיו שמי]

האמת היא שאני, ברוב עוונותי,

לא אהבתי את אקוס כששמעתי אותו בפעם הראשונה. אבל אין דאגה, אחרי 3 פעמים הבנתי למה כולם אומרים עליה את מה שהם אומרים. זה פשוט גאוני.

 

[ציףציף1000]

Echoes - המילים

חבר'ס, אם אתם רוצים להכנס לפתנאון המאמרים של פרוייקט השירים, אתם צריכים להתאמץ.. גם אם זה קשה. אחרת, מה נכניס לשם?

אני מעתיקה כאן את הניתוח שעשיתי פעם למילות השיר (ללא ציטוט של מילות השיר במלואן, מפאת זכויות היוצרים). בנפרד אתם את התרשמותי מהמוסיקה, וכן את ההסטוריה של העבודה על השיר - אלא אם מישהם יקדימו אותי. ווטרס ניסה בשיר לתאר בשיר את תהליך האבולוציה האנושית: החל מיצורים תת-מימיים עד ליצורים אנושיים, החיים על היבשה, ומנהלים חיי חברה. תהליך זה מתואר, במרבית בתי השיר, מנקודת מבט אתאיסטית דווקא. היינו: החיים על פני כדור הארץ לא היו מכוונים על-ידי גורם על-אנושי כלשהו. אלא מה, הוא לא מצליח להחזיק בתפישה האתאיסטית הזו עד הסוף. ואני אדגים: בבית הראשון ניתן תאור של נוף פרה-היסטורי. אלבטרוס היא ציפור המזכירה יצורים מעופפים פרה-היסטוריים (שאת שמותיהם אני לא זוכרת). האנושות התחילה את דרכה, על פי ווטרס, מתחת למים: "עמוק מתחת לגלים המתגלגלים, במעמקי מערות אלמוגים... הד לזמנים רחוקים... הכל ירוק ותת-מימי". די ברור. And no one called us to the land And no one knows the where's or why's. Something stirs and something tries Starts to climb toward the light. תהליך האבולוציה לא היה מכוון מלמעלה: "אף אחד לא קרא לנו אל היבשה / אף אחד אינו יודע את המקומות או הסיבות / משהו זז ומשהו מנסה / מתחיל לטפס לעבר האור". היצורים התת-מימיים מתחילים לנוע למעלה, אל האוויר והאור, והם עושים זאת ממניעים פנימיים, בלתי מוסברים. Strangers passing in the street By chance two separate glances meet And I am you and what I see is me. And do I take you by the hand And lead you through the land And help me understand The best I can. זהו בית שווטרס מצטט גם ביחס לשירים שהוא כותב כיום: זוהי לדבריו (בראיונות מהשנים האחרונות) תפישת העולם הבסיסית שלו. לא הייתי לוקחת גם דברים אלו כפשוטם; ווטרס כתב דברים די שליליים לגבי האנושות ברבים משיריו והתפישה האופטימית המבוטאת פה אינה בהכרח התפישה שהיתה נפוצה במרבית כתיבתו. בבית זה אומר ווטרס שכל בני האדם קשורים זה לזה, גם אם אינם יודעים זאת, גם אם הם חושבים שהם זרים זה לזה: "ואני אתה ומה שאני רואה [בך] זה אותי". כל ההשגים האנושיים נובעים מקשרים אלו בין בני האדם. שיתוף הפעולה ביניהם הוא הבסיס להבנה וליצירה. בהמשך, יש חזרה על תפישתו האתאיסטית: "אף אחד לא קרא לנו אל האדמה". מצד שני, בני האדם מוגבלים, אולי מגבילים עצמם: "אף אחד אינו מדבר ואף אחד אינו מנסה ואף אחד אינו עף מסביב לשמש". [השמש, כמובן, היא מוטיב חוזר בשיריו בשנים 1968-1975, כמו גם הירח, ויש למוטיבים אלו משמעות חשובה אצלו]. Almost everyday you fall Upon my waking eyes, Inviting and inciting me To rise. And through the window in the wall Come streaming in on sunlight wings A million bright ambassadors of morning. בשני הבתים האחרונים ווטרס נסוג, במידה מסויימת, מהתפישה האתאיסטית שלו, ומוצא משמעות מיסטית, או רוחנית, לחיים האנושיים. כך, בניגוד לבית הראשון, כאן "כל יום את/ה נופל על עיני המקיצות / מזמין ומדיח אותי לקום" [יש כאן התכתבות ברורה עם Across the Universe של הביטלס. תשוו את המילים]. החיים הם לא רעים בכלל, ומלאים אופטימיות [וזה מרוג'ר ווטרס!]: "ודרך החלום בקיר [בחומה??] / מגיעים זורמים על כנפי אור השמש / מיליון שגרירים בוהקים של הבוקר". זהו תאור נפלא של אור השמש בבוקר, והאופטימיות שהוא מביא. הבית האחרון הוא אולי ה"רוחני" מבין בתי השיר, והאופטימי שבהם: "ואף אחד אינו שר לי שירי ערש / ואף אחד אינו עוצם את עיני / אז אני פותח את החלונות לרווחה / וקורא לך מעבר לשמיים". And no one sings me lulabyes And no one makes me close my eyes So I throw the windows wide And call to you across the sky....

 

[emmily plays]

המשפט הוא

cloudless every day you fall ולא almost

 

[אמיר מאיר]

משהו שמישהו כתב פה פעם

מצטער שאני לא זוכר מי: כשהעולם יחרב ולא יישאר כלום, צלילי הפתיחה של Echoes יהדהדו בריק עד קץ הימים. (הוספתי קצת אווירה

)

 

[N a V e]

אחד המשפטים היותר חכמים שנאמרו../images/Emo13.gif

Echoes אחת היצירות המוזיקליות הגדולות ביותר שנכתבו לדעתי,מייצגת את פינק פלויד בשיאם.סוף עידן הניסיונות,תחילת עידן ווטרס ותחילת יציאת האלבומים הגדולים ביותר של הפלויד. איזה שיר.איזו יצירה.פשוט מדהים.טקסט מהפנט,משתלב היטב עם צלילי הפתיחה המסחררים,וריף הגיטרה בסוף כל בית פשוט מצמרר אותי.ריצ'רד רייט, מתגלה גם כזמר מצויין,וגילמור שולט באפקטים ובגיטרה בצורה מוחלטת. השיר הזה מתגלה בפאן עוד יותר מדהים בהופעה בפומפיי,בה גילמור מפליא לנגן ויותר ממנו,מייסון נותן הצגת דאבל באס ומצילות.יוצא מן הכלל. תענוג מושלם,לא רק לחובבי פינק פלויד והמוזיקה הפסיכודלית.הסולו המדהים עם המעבר בקלידים(מתוך ההופעה בפומפיי) יתחבר לא רק לחובבי הלהקה אלא לכל חובב יצירה אוונגרדית וסאונד רוקנרול חופשי.

 

[trancelover]

זמר הוא דווקא לא משהו

אבל הקול שלו משתלב ממש סבבה עם הקול של גילמור בטון הגבוה יותר משתלב באופן מושלם לטרק מושלם אני אוהב תגיטרה לקראת הסיום זה קטע כלכך שונה

 

[ציףציף1000]

והנה...

המקור.

 

[o d Ed]

את בטוחה בזה?

 

[N a V e]

זמר "לא משהו" זה נתון לוויכוח ולטעם

בעיני הוא שר ממש טוב,בצורה עדינה ונעימה.