וסיפור לחג השבועות
בראשית א' פסוק 29: "ויאמר השם הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ, ואת כל העץ אשר בו פרי העץ זורע זרע יהיה לכם לאוכלה" - הוכחה שהאדם נצטווה להיות צמחוני. אבל אני אוהבת בשר, ועופות, על האש. ואם כבר עופות- אז ארוע משעשע מלפני כמה ימים: ליה ואני על ספסל קסום במעלה שד' הצבי. על האורנים לידינו מקפצים חמישה עורבים, תוך קריאות קרע-קרע נלהבות. ליה מתבוננת בעורב הצעקן ביותר ומצביעה עליו. "עורב" אני אומרת. "רֵב!" ליה חוזרת אחרי כהד. שוב קריאות "קרַע-קרַע", שוב אצבע קטנטונת מושטת לעבר העורב הקולני. "עורב", אני אומרת. "רֵב!" עונה בתי. "עורב" אני אומרת. -"רֵב!" "עורב!" הפעם אני מדגישה את ה"עו" של העורב... שקט. ליה חושבת, ואז מחייכת, מצביעה אל העורב ואומרת בהחלטיות: "עוׁף". ושאני אתווכח עם האמת הביולוגית הזו? העורב הוא אכן עוף. " את צודקת ליה, העורב הוא עוף" אני אומרת לה ושתינו צוחקות לנו ביחד על הספסל במעלה שדרות הצבי.