../images/Emo175.gif../images/Emo120.gif../images/Emo125.gif../images/Emo220.gif../images/Emo65.gif
מסיבות
אתמול הייתי במסיבה, שגרמה לי להתפכחות... חח, לא בדיוק אבל כן להרהורים. אני אתחיל בוידוי. אני לא אחת ששותה הרבה. עד לפני כמה זמן בכלל לא נגעתי באלכוהול, אבל בהשפעת חברות שלי ניסיתי בקטנה קצת בירות, מרגריטה וכו' (וראיתי שזה לא ממש כוס התה שלי
) ולכן גם לא הגעתי אף פעם ממש למצב שהשתכרי ולא הייתי מודעת לעצמי. מצידי סתם לשתות מים או דיאט קולה להרוות את הצמא
במסיבות אתה רואה מלא אנשים שמגיעים למצב נוראי. -היו שניים שכמעט עשו את זה על יד הרחבה (היא היתה מסטולה ממש, הוא נראה די מודע למה שקורה :\) -אנשים מקיאים -אנשים שמתחילים לרקוד בצורה ממש מפחידה וכו' לי אישית ההשתכרות מפריעה בקטע של אתה לא שולט בעצמך, מישהו יכול לבוא לנצל את זה, אתה לא יודע מה אתה עושה ויכול להתחרט על זה (אפילו בקטע של למה התנשקתי עם המכוער הזה
) (כתבתי בזכר, מתייחס ל2 המינים) אבל... היה אחד שדי השתכר, ואני מכירה אותו ממש קצת, אבל כבר איזה כמה זמן ממקודם, והוא התחיל לרקוד איתי, ולמרות המצב שלו דווקא נהנתי מהריקודים איתו. כאילו, היה כיף לרקוד עם מישהו, קרוב, שמחזיק לי כזה ת'יד, מסובב אותי, הוא אפילו היה ג'נטלמני ונתן לי נשיקה על כף היד... היה לי כיף הקרבה הזאת.. הוא אמר לי כמה פעמים שהוא רוצה לנשק אותי אבל אני אמרתי לו שלא כי זה כבר סתם דבילי כי הוא שיכור, והוא לא באמת מתכוון. כאילו תכל'ס אם הייתי רוצה הייתי יכולה לפתח את זה אבל הרגשתי שזה ניצול וזה דוחה. וזאת לא אני. מעניין אותי כשהוא יראה אותי פיכח האם הוא יהיה באותה גישה ועדיין יהיה לו סוג של אכפת לי (ואני מנחשת/אומרת לעצמי שהתשובה היא>> לא) אז השאלה היא האם האלכוהול הוא לא טעות בעצם? ו- מה אתם הייתם עושים במקומי? שומרים את זה על אש קטנה או מנצלים את הרגע?
תעשי מה טוב לך.. ``קרפה דיאם``....
