הכל הרגל..
אני גם חושב שהכל זה ענין של הרגל. אני כאברך חסידי לכל דבר (כלפי חוץ), גם חשבתי בהתחלה, אני בטח לא יחלל שבת אף פעם, ותפילין מאן דכר שמיה (לא להניח)... והיום עובר עלי שבתות שלמים שאני מחלל בצנעה (ל"ע), מלא ימים שאני לא מתפלל לא שחרית ולא מנחה מעריב (רח"ל), וכמובן פוגם בברית קודש שלי עם נכרייה (סקסית)... שותה איתה יין נסך... וכו' וכמובן השמיים לא נפלו!!! בהתחלה זה קשה כי אנחנו הורגלנו מקטנות כמה הדברים חמורים.. אבל אחרי פעם פעמיים כבר לא מבינים איך חיינו לפני זה..