../images/Emo41.gifעדכון לאחר שבועיים בעבודה../images/Emo41.gif
זוכרות שבכיתי פה ביום הראשון לעבודה? על כך שהשארתי פספוס בן 3 חודשים בבית התינוקות? אז הנה עדכון לאחר שבועיים בעבודה: קודם כל, נכנסתי לעבודה בזמן שיש המממוווןןן עבודה במשרד שלי ואי אפשר לחפף, אבל מצד שני, אני אוהבת אקשן... מה קשה?
לא לראות את אדר כל היום עד 16:00.
לקום כל בוקר עם שעון, בין אם ישנתי (מושג יחסי ממילא) בלילה או לא
ואז אני הרבה הרבה יותר עייפה בצהריים ובערב.
אדר מגיב די קשה לשינויים
מהרגע שאני מגיעה לקחת אותו הוא או בוכה, או ישן, או על הציצי (כל שעה וחצי, לא אופייני לו) ומתקשה ללכת לישון בלילה. מה טוב?
להתעסק בעניינים של מבוגרים לשם שינוי.
העניין בעבודה, האקשן התמידי. אני מתה על זה!
להתגעגע לאדר וככה להיות הרבה יותר מאושרת איתו אחר הצהריים. לסיכום: כל יום זה משתפר. אני נכנסת לעניינים בעבודה ויש ימים שאני אפילו חושבת פחות על "מה הוא עושה עכשיו?" וכו'. זהו, רק רציתי לעדכן. יום טוב ושבוע נפלא לכולן!