אני לא חושבת שיש אנשים שזה לגמרי,
לגמרי, לא מזיז להם. בשום צורה כלשהי. או שהם בוכים, או שהם שמחים אך כואבים, או שהם סתם מסתכלים בטלויזיה ומוזר להם שזה קורה... וזה גם התייחסות... אני באמת חושבת שכל אדם במדינה הזאת מודע לזה ומתייחס לזה וזה נוגע לו. אני לא חושבת שיש אנשים שנשארים
לגמרי אדישים לגבי זה... ובנוגע לזה שאמרת שאנחנו לא היינו צריכים להיות שם מתכתחילה... על הקטע אם זה שטח שלנו או לא אפשר להתווכח שנים על גבי שנים... אבל להזכירך מי שם אותנו שם מההתחלה
מי העביר לגוש קטיף את מפוני ימית
אריאל שרון. אז שלא ידבר בולשיט ויגיד שכל ההתיישבות שם הייתה שטות. כי הוא היה המעודד הראשי של כל העניין הזה מלכתחילה. חבר הכי טוב של ההורים שלי [עמוס ספראי, אם זה מעניין אתכם] היה איתו בג'יפ באחת המלחמות שכחתי כבר איזה... והוא סיפר לנו איך הוא דיבר על ההתיישבות בהתלהבות ומרץ... כמה שהשחיתות והכבוד יכולים להרוס בנאדם... וזה קצת שונה כשגרים באמצע ת"א או בגוש דן או בחיפה או בכל מקום מרכזי אחר, מאשר כשגרים איפה שאני גרה - שאני יודעת שאני אהיה הבאה בתור. אז המאבק הוא לא רק על גוש קטיף של עכשיו. הוא על הבית שלי שהממשלה המושחתת הזאת כבר עכשיו מדברת על לפנות אותו. זה הבית שלי שעוד 15 שנה הממשלה מקווה שיהיה של הערבים. זה קהילות שלמות שמתפרקות, משפחות שהיו חברים טובים שנים נפרדים. אני אישית לא חושבת שכל אחד צריך לבכות. זה טבעי שיש אנשים שזה נוגע להם יותר ויש שפחות. אבל מה זאת אומרת לא מבינה עד הסוף
אני אסביר לך הכל אם את רוצה. כי אני חושבת שזה דבר שחשוב שכולם יבינו וידעו. אייסי 249855309 מסנג'ר
[email protected] אימייל
[email protected] וכל אחד אחר שרוצה לדעת משהו שקשור לזה מוזמן לפנות אליי. כי זה חשוב לי שתבינו... לא חשוב מה הדעה שלכם ולא חשוב אם אתם באים בגישה שאולי תשנו אותה או שאתם באים בגישה שלא תקבלו מה שאני אומרת. שלכם לאה