Sweet 16
Sweet 16
- פותח הנושא RinRan
- פורסם בתאריך
שרון המתוקה12
New member
קארינושייית../images/Emo70.gif תודה חמודה../images/Emo70.gif
÷•»netta y benja«•÷
New member
../images/Emo42.gif../images/Emo41.gif../images/Emo26.gifקאריןןן!!!
קבלי ח"ח!! אני לא אומרת שזה יאפה כי אני לא יכולה לקרוא את זה.. זה עושה לי הכל הפוך ומבולגן.. אבל אני בטוחה שזה יאפה
ועוד פעם! ח"ח ענקיייייייי על ההשקעה!!
קבלי ח"ח!! אני לא אומרת שזה יאפה כי אני לא יכולה לקרוא את זה.. זה עושה לי הכל הפוך ומבולגן.. אבל אני בטוחה שזה יאפה
../images/Emo185.gif../images/Emo42.gif
נטע, אני מקווה שתביני הכל כי יש שם גם דברים שכתובים בנטייה... 16 מתוק Sweet 16 ספר 1: אף פעם לא התנשקה 1st book: Never Been Kissed פרק 1 "אשלי? את כבר מוכנה?" קראתי, בקושי מצליחה להחביא את ההתרגשות בקולי. "רק תני לי 2 דקות!" אחותי, אשלי, ענתה מחדר ההלבשה שליד שלי. הסתכלתי על עצמי במראה. חדר ההלבשה בחנות היה לגמרי מלא בבגדים, אבל מצאתי את התלבושת המושלמת סוף סוף. לא יכולתי להפסיק לחייך. "אני נראית נפלא, או מה?" שאלתי את עצמי. התשובה הייתה כן. החולצה הסרוגה שבחרתי הבליטה את עיני הכחולות ונראתה הורסת עם מכנס הג'ינס הקצר. זה היה מושלם למסיבת 16 המתוק שלנו. "אשלי, תמהרי!" קראתי. "אני מתה לראות מה את חושבת על התלבושת הזו!" "יש לי רק עוד כמה שמלות לנסות," אשלי קראה בחזרה. גלגלתי את עיני וישבתי לחכות על ספסל קטן בחדר ההלבשה שלי, כאשר אני דוחפת את ערמת הבגדים הצידה. המסיבה שלנו תהיה כל ככככך נפלאה, חשבתי. נתתי למחשבתי לנדוד... כל החברות שלנו מבלות על החוף וזה יום בהיר ואוורירי. יש די.ג'יי שמנגן בחול כאשר קבוצה של אנשים רוקדים לצלילי הלהיטים הכי חמים. כמה אנשים שוחים בגלים. שאר החבורה מתבוננים בזמן שאשלי ואני מנצחות בטורניר כדור-עף. אבא מטפל בברביקיו כאשר אימא מצלמת תמונות של החברים שלנו. אנחנו מבלים על החוף עד שהכוכבים יוצאים, רוקדים לצלילי הלהיטים האהובים עלינו ליד מדורה גדולה. העוגה שלנו ענקית ויש עליה מלא נרות. כל החברים שלנו מתכנסים כדי לשיר לנו. כולם מסכימים שזוהי מסיבת 16 המתוק הפנטסטית ביותר שהיו בה. וכמובן, יש ערמה ענקית של מתנות שמחכה לנו כשכל זה נגמר. אי אפשר לשכוח את המתנות... "כמעט מוכנה, מרי קייט." קולה של אשלי הוציא אותי ממחשבותיי. החוף והמסיבה נעלמו. "רק תני לי עוד שתי דקות." "אין בעיה," אמרתי לה, מחייכת לבבואתי במראה שבחדר ההלבשה. אחרי הכל, יכולתי לבזבז עוד חצי שעה רק בחלימה בהקיץ על המתנות! ●●● טוב, אשלי, אמרתי לעצמי, שמרת את השמלה הכי טובה לסוף. זמן ללכת על זה. תליתי את כל התלבושות שכבר מדדתי. אז הסתובבתי ולקחתי את השמלה האחרונה מהמתלה שעל הדלת. הייתה לי הרגשה שזו עמדה להיות האחת. החלקתי את שמלת התכלת הארוכה מעל ראשי, והיא נפלה בצורה מושלמת על מבנה הגוף שלי. השמלה נראתה כאילו היא נתפרה במיוחד בשבילי – היא הייתה בדיוק באורך הנכון, התאימה בצורה מושלמת מסביב למותניי, והרצועות הדקות היו לגמרי מחמיאות. וגם היא נצנצה כאשר האור פגע בה בדיוק. מרי קייט הולכת לאהוב את זה כל כך, חשבתי. היא עומדת לרצות לרכוש את אותה שמלה בדיוק! אספתי את שיערי הארוך, גלי ובלונדיני לתוך קליפס וחיזקתי בעזרת סיכה. אז עמדתי על קצות אצבעותיי וגיחכתי לעבר בבואתי. מצאתי אותה! התלבושת המושלמת למסיבת 16 המתוק שלנו... מרי קייט ואני נכנסות לתוך אולם ריקודים ענק מלא באנשים הלבושים בשמלות נשף וחליפות. מלצרים הלבושים באלגנטיות מקיפים את החדר, נושאים מגשים מלאים באוכל וכוסות שמפניה גבוהות מלאות במיץ תפוחים נוצץ. ריח הפרחים ממלא את האוויר, וישנם ורדים על כל שולחן. מאות נרות נותנים לחדר זוהר רומנטי. רחבת הריקודים בוהקת, ושני בחורים חמודים מבקשים ממני וממרי קייט לרקוד. אימא ואבא עומדים לכיוון הקיר, מתבוננים בנו עם חיוכים גאים. אחד המלצרים מגלגל החוצה עוגה ענקית, וכולם שרים לנו. כשאנו מכבות את הנרות בנשיפה, כל החדר פורץ במחיאות כפיים. זוהי המסיבה הכי מדהימה שמישהו אי פעם היה נוכח בה. ניערתי את עצמי מהחלום בהקיץ וחייכתי לעבר בבואתי שוב. הכל התרחש ביחד. יום ההולדת ה-16 שלנו מתקיים בעוד פחות מחודשיים, חשבתי, ועכשיו מצאתי את השמלה המושלמת – שמלה אלגנטית שמראה שאני כבר לא ילדה. "אשלי!" אחותי גנחה. "טוב, אני מוכנה!" עמדתי ויישרתי את השמלה עוד פעם אחת. "בואי נצא שתינו בספירה לשלוש." "כן," מרי קייט אמרה. "הנה זה בא. אחת..." "שתיים..." הצטרפתי. "שלוש!" שתינו יצאנו מחדרי ההלבשה שלנו, תפסנו מבט אחד אחת על השניה ופרצנו בצחוק. "אמממ... אני חושבת שיש לנו פה בעיה," אמרתי, בודקת את מכנסיה הקצרים וחולצתה. "ספרי לי ל זה, סינדרלה," היא צחקה. "שמלה נחמדה, בכל זאת." "תודה, והמכנסיים הקצרים האלה נהדרים. אבל..." גררתי את רגלי לחדר ההלבשה שלה והצצתי פנימה, בודקת את הערמה של בגדים נוחים. לא הייתה אפילו שמלה אחת. "מרי קייט, מה חשבת לעצמך?" "מסיבת חוף, כמובן!" היא ענתה. "אבל... אנחנו גרות במאליבו, קליפורניה," אמרתי. "אנחנו הולכות לחוף כל הזמן." "בדיוק," היא אמרה. "מה הנקודה בלגור פה אם את לא מנצלת את זה?" בדקתי את מכנסיה הקצרים וחולצתה שוב. כאשר זה הגיע למסיבת יום הולדתנו, בהחלט לא היינו על אותה פלנטה. "אולי אנחנו צריכות ללכת לאן-שהוא ולהתחיל לדבר על המסיבה הזו," הצעתי. ●●● אשלי ואני נרגענו בפינה הנוחה בסטארבאקס עם הקפה שלנו. "אנחנו חייבות להיות רציניות בקשר למסיבת 16 המתוק הזו," היא אמרה. "אני יודעת שאת אוהבת להיות ספונטנית, אבל-" "היי," מחיתי. "אפילו אני יודעת שמסיבות טובות צריכות תכנון. תני לי קצת קרדיט, גברת ארגון." היא הוציאה מחברת סגולה מבריקה ועט תואם. "אני לא יותר מאורגנת מהאדם הממוצע," היא התעקשה. (המשך בהודעה הבאה)
נטע, אני מקווה שתביני הכל כי יש שם גם דברים שכתובים בנטייה... 16 מתוק Sweet 16 ספר 1: אף פעם לא התנשקה 1st book: Never Been Kissed פרק 1 "אשלי? את כבר מוכנה?" קראתי, בקושי מצליחה להחביא את ההתרגשות בקולי. "רק תני לי 2 דקות!" אחותי, אשלי, ענתה מחדר ההלבשה שליד שלי. הסתכלתי על עצמי במראה. חדר ההלבשה בחנות היה לגמרי מלא בבגדים, אבל מצאתי את התלבושת המושלמת סוף סוף. לא יכולתי להפסיק לחייך. "אני נראית נפלא, או מה?" שאלתי את עצמי. התשובה הייתה כן. החולצה הסרוגה שבחרתי הבליטה את עיני הכחולות ונראתה הורסת עם מכנס הג'ינס הקצר. זה היה מושלם למסיבת 16 המתוק שלנו. "אשלי, תמהרי!" קראתי. "אני מתה לראות מה את חושבת על התלבושת הזו!" "יש לי רק עוד כמה שמלות לנסות," אשלי קראה בחזרה. גלגלתי את עיני וישבתי לחכות על ספסל קטן בחדר ההלבשה שלי, כאשר אני דוחפת את ערמת הבגדים הצידה. המסיבה שלנו תהיה כל ככככך נפלאה, חשבתי. נתתי למחשבתי לנדוד... כל החברות שלנו מבלות על החוף וזה יום בהיר ואוורירי. יש די.ג'יי שמנגן בחול כאשר קבוצה של אנשים רוקדים לצלילי הלהיטים הכי חמים. כמה אנשים שוחים בגלים. שאר החבורה מתבוננים בזמן שאשלי ואני מנצחות בטורניר כדור-עף. אבא מטפל בברביקיו כאשר אימא מצלמת תמונות של החברים שלנו. אנחנו מבלים על החוף עד שהכוכבים יוצאים, רוקדים לצלילי הלהיטים האהובים עלינו ליד מדורה גדולה. העוגה שלנו ענקית ויש עליה מלא נרות. כל החברים שלנו מתכנסים כדי לשיר לנו. כולם מסכימים שזוהי מסיבת 16 המתוק הפנטסטית ביותר שהיו בה. וכמובן, יש ערמה ענקית של מתנות שמחכה לנו כשכל זה נגמר. אי אפשר לשכוח את המתנות... "כמעט מוכנה, מרי קייט." קולה של אשלי הוציא אותי ממחשבותיי. החוף והמסיבה נעלמו. "רק תני לי עוד שתי דקות." "אין בעיה," אמרתי לה, מחייכת לבבואתי במראה שבחדר ההלבשה. אחרי הכל, יכולתי לבזבז עוד חצי שעה רק בחלימה בהקיץ על המתנות! ●●● טוב, אשלי, אמרתי לעצמי, שמרת את השמלה הכי טובה לסוף. זמן ללכת על זה. תליתי את כל התלבושות שכבר מדדתי. אז הסתובבתי ולקחתי את השמלה האחרונה מהמתלה שעל הדלת. הייתה לי הרגשה שזו עמדה להיות האחת. החלקתי את שמלת התכלת הארוכה מעל ראשי, והיא נפלה בצורה מושלמת על מבנה הגוף שלי. השמלה נראתה כאילו היא נתפרה במיוחד בשבילי – היא הייתה בדיוק באורך הנכון, התאימה בצורה מושלמת מסביב למותניי, והרצועות הדקות היו לגמרי מחמיאות. וגם היא נצנצה כאשר האור פגע בה בדיוק. מרי קייט הולכת לאהוב את זה כל כך, חשבתי. היא עומדת לרצות לרכוש את אותה שמלה בדיוק! אספתי את שיערי הארוך, גלי ובלונדיני לתוך קליפס וחיזקתי בעזרת סיכה. אז עמדתי על קצות אצבעותיי וגיחכתי לעבר בבואתי. מצאתי אותה! התלבושת המושלמת למסיבת 16 המתוק שלנו... מרי קייט ואני נכנסות לתוך אולם ריקודים ענק מלא באנשים הלבושים בשמלות נשף וחליפות. מלצרים הלבושים באלגנטיות מקיפים את החדר, נושאים מגשים מלאים באוכל וכוסות שמפניה גבוהות מלאות במיץ תפוחים נוצץ. ריח הפרחים ממלא את האוויר, וישנם ורדים על כל שולחן. מאות נרות נותנים לחדר זוהר רומנטי. רחבת הריקודים בוהקת, ושני בחורים חמודים מבקשים ממני וממרי קייט לרקוד. אימא ואבא עומדים לכיוון הקיר, מתבוננים בנו עם חיוכים גאים. אחד המלצרים מגלגל החוצה עוגה ענקית, וכולם שרים לנו. כשאנו מכבות את הנרות בנשיפה, כל החדר פורץ במחיאות כפיים. זוהי המסיבה הכי מדהימה שמישהו אי פעם היה נוכח בה. ניערתי את עצמי מהחלום בהקיץ וחייכתי לעבר בבואתי שוב. הכל התרחש ביחד. יום ההולדת ה-16 שלנו מתקיים בעוד פחות מחודשיים, חשבתי, ועכשיו מצאתי את השמלה המושלמת – שמלה אלגנטית שמראה שאני כבר לא ילדה. "אשלי!" אחותי גנחה. "טוב, אני מוכנה!" עמדתי ויישרתי את השמלה עוד פעם אחת. "בואי נצא שתינו בספירה לשלוש." "כן," מרי קייט אמרה. "הנה זה בא. אחת..." "שתיים..." הצטרפתי. "שלוש!" שתינו יצאנו מחדרי ההלבשה שלנו, תפסנו מבט אחד אחת על השניה ופרצנו בצחוק. "אמממ... אני חושבת שיש לנו פה בעיה," אמרתי, בודקת את מכנסיה הקצרים וחולצתה. "ספרי לי ל זה, סינדרלה," היא צחקה. "שמלה נחמדה, בכל זאת." "תודה, והמכנסיים הקצרים האלה נהדרים. אבל..." גררתי את רגלי לחדר ההלבשה שלה והצצתי פנימה, בודקת את הערמה של בגדים נוחים. לא הייתה אפילו שמלה אחת. "מרי קייט, מה חשבת לעצמך?" "מסיבת חוף, כמובן!" היא ענתה. "אבל... אנחנו גרות במאליבו, קליפורניה," אמרתי. "אנחנו הולכות לחוף כל הזמן." "בדיוק," היא אמרה. "מה הנקודה בלגור פה אם את לא מנצלת את זה?" בדקתי את מכנסיה הקצרים וחולצתה שוב. כאשר זה הגיע למסיבת יום הולדתנו, בהחלט לא היינו על אותה פלנטה. "אולי אנחנו צריכות ללכת לאן-שהוא ולהתחיל לדבר על המסיבה הזו," הצעתי. ●●● אשלי ואני נרגענו בפינה הנוחה בסטארבאקס עם הקפה שלנו. "אנחנו חייבות להיות רציניות בקשר למסיבת 16 המתוק הזו," היא אמרה. "אני יודעת שאת אוהבת להיות ספונטנית, אבל-" "היי," מחיתי. "אפילו אני יודעת שמסיבות טובות צריכות תכנון. תני לי קצת קרדיט, גברת ארגון." היא הוציאה מחברת סגולה מבריקה ועט תואם. "אני לא יותר מאורגנת מהאדם הממוצע," היא התעקשה. (המשך בהודעה הבאה)
../images/Emo185.gif../images/Emo42.gif
"האדם הממוצע מסדר לפי האלף-בית את כל ספריו בחדרו?" שאלתי. "האגם הממוצע שומר את כל מגירותיו בצבעים מתואמים? אני לא חושבת." "בסדר," היא אמרה, מעקמת את חוטמה. "אז אני מעל הממוצע. אני פשוט לא יכולה לחיות בתוהו ובוהו – כמו אנשים מסוימים שאני מכירה." "היי," מחיתי. "אני לא חיה בתוהו ובוהו. אני פשוט... הולכת עם הזרם." למרות שאני חייבת להודות שרצפת חדרי מלאה בנעליים ואני תמיד מועדת מעליהן. "שיהיה." היא הקישה עם העט הסגול שלה, מוכנה לעבוד. "חזרה למסיבה. איפה אנחנו מתחילות?" סגרתי את הריצ'ראצ' של הז'קט הכחול שלי והשענתי את מרפקיי על השולחן. "כבר היינו בהרבה מסיבות 16 מתוק. זוכרת את השקיות מהמסיבה של שֵׁרַה סִינְטְרוֹן? עם הדיסקים והמצלמות החד-פעמיות? זה היה מגניב." "כן! זה היה רעיון טוב," אשלי הסכימה, רושמת הערה. "אנחנו יכולות לתת שקיות גם – משו שהולך עם הנושא שלנו." "נושא?" נפלתי בחבטה, נשענת על הספה הקטיפתית. "איך אנחנו אמורות למצוא נושא שבו את תוכלי ללבוש שמלת נשף ואני אוכל ללבוש מכנסיים קצרים וחולצה?" "טוב, אל תיבהלי," אשלי אמרה. "פשוט נצטרך להתפשר איכשהו." "אני יודעת." בחשתי את הפְרַאפּוּצִ'ינוֹ שלי עם הקש שלי. "הלוואי שפשוט לא היינו נולדות כל כך מאוחר בשנה. זה כאילו יש את כל הלחץ הזה לארגן את המסיבה הכי טובה מכל המסיבות שהיו לפני שלנו." אשלי חייכה בביטחון. "היי, זו המסיבה שלנו," היא אמרה. "היא תפוצץ את כל האחרות." היא העיפה מבט במחברת שלה. "את מי נזמין?" "חשבתי על זה המון," אמרתי, יושבת זקוף שוב. "אני חושבת שזו צריכה להיות מסיבת בנות." "באמת?" אשלי שאלה. "כן. לאף אחת מהחברות שלנו אין חבר רציני," הדגשתי. "ואני חושבת שכולם ייהנו הרבה יותר אם הן לא יהיו צריכות להיות מודאגות בקשר ל-להיראות מגניבה בפני הבנים." אשלי זעפה. "אני מבינה את הנקודה שלך. אבל אנחנו הופכות להיות בנות 16. זה לא יהיה די... אני לא יודעת... לא מתוחכם לעשות מסיבת בנות?" "להביא לשם בנים לא יגרום לזה להיות יותר מתוחכם," אמרתי. "רוב הידידים שלנו עדיין חושבים שלעשות גרפסים זה מגניב." אשלי צחקקה, ואז תזוזה ליד הדלת תפסה את עינה. "היי, הנה לורן ובריטני!" שתי חברותינו הטובות ביותר עשו את דרכן לשולחן שלנו. לורן ובריטני לא היו יכולות להיות יותר שונות גם אם ניסו. לורן גבוהה עם שיער חום גלי, עור בהיר, וטונות של נמשים. היא תמיד מתוקה לכולם ויש לה מראה תמידי של עליזות. בריטני, לעומת זאת, יכולה להיות עוקצנית על הכל – מקורנפלקס לארוחת בוקר עד לשיעור ביולוגיה. היא אפרו-אמריקנית ויש לה עיניים חומות כהות וצמות הדוקות שחורות שהיא אף פעם לא נותנת להן לצמוח אחרי תנוכי האוזניים שלה. בריטני נופפה לנו. "מרי קייט ואשלי – בסטארבאקס? כמה מזעזע!" "היי, אני לא זו עם כרטיס לקוח-קבוע," יריתי בחזרה. לורן הציצה במחברת של אשלי. "שקיות מתנה?" היא קראה. "בשביל מה?" "אנחנו מנסות לתכנן את מסיבת 16 המתוק שלנו." אשלי נאנחה. "למרבה הצער לא הגענו כל כך רחוק." "אשלי חושבת על נשף מלכותי בזמן שאני חושבת על מסיבת חוף," הסברתי. "אני בחרתי מכנסיים קצרים והיא בחרה שמלה... והיא רוצה להזמין את הבנים ואני חושבת שזה צריך לכלול רק בנות." בריטני צחקה ונענעה את ראשה, עגיליה הנתלים מצלצלים. "עוד זעזוע!" היא צחקה. "כל אחד שמכיר את שתיכן ידע שזה יבוא." "אנחנו עד כדי כך צפויות?" אשלי שאלה. "די – בדרך חיובית," לורן אמרה. "אבל מה שלא תחליטו לעשות, אני בטוחה שזו תהיה המסיבה הכי טובה אי-פעם. כולם כבר מצפים לזה. שמעתי במקרה את רייצ'ל ואלכס מדברות על זה אתמול. הן לא יכולות לחכות לראות מה תעשו." "בלי לחץ או משהו," בריטני הצליפה. לחץ? לא הייתי מודאגת. גל של רוגע שטף אותי. כאשר נעבוד ביחד, אשלי ואני נתכנן מסיבת 16 מתוק שתסיים את כל מסיבות 16 המתוק – הרגשתי בטוחה בזה. "היי, אנחנו אוהבות לחץ," הכרזתי, נשענת אחורה לתוך הספה. "אנחנו חיות בשביל לחץ." "טוב, בואו נדבר על נושאים." אשלי הפכה דף חדש במחברת שלה. "איזה נושאים היו טובים במסיבות שהלכנו אליהן?" עיניה הכחולות של לורן נאורו. "אהבתי את הנושא של פריס במסיבה של מלאני האן, עם ההעתק המדויק של מגדל אייפל וכל האורות הנוצצים." "בסדר, אז משהו אינטרנציונלי יהיה טוב," אשלי אמרה, רושמת הערה. "מה עוד?" "היי! מה עם נושא של ברודוויי?" בריטני הציעה. "אשלי אוהבת לשחק, ואתן יכולות לעשות קו-אופק של עיר ומודעות הצגות ודברים כאלה." "אחד טוב!" "או שנוכל לעשות נושא הוליווד," הוספתי, כאשר רעיונות מתחילים לחלוף בראשי. "נוכל לעשות העתק מדויק של השלט של הוליווד, שטיח אדום–" "או מה עם נושא של הוואי!" אשלי הצטרפה. "חצאיות הולה, זרי פרחים לצוואר, קוקוסים, חול..." "או שנוכל לעשות נושא של מוסיקה–" "או מארדי גראס–" "בנות!" בריטני קראה, מרימה את ידיה. כולנו עצרנו את הפטפוט שלנו. "תראו מי נכנס כרגע," היא לחשה. הסתכלתי למעלה, ונשימתי נתפסה בגרוני. ג'ייק אִימְפֵּנַה הלך לכיוון דוכן הקפה. ג'ייק הוא חמוד בן 17 שרק עבר למאליבו לפני כמה חודשים. שיערו החום ובעל הקוצים הוחבא מתחת לכובע בייסבול, והוא לבש חולצה אפורה שהתאימה לעיניו המדהימות. ג'ייק היה חלק מקבוצות הבייסבול והכדורסל בבית הספר שלנו, תיכון בֵּיְיסַיְיד, וכולם ראו אותו כספורטאי מושלם. אבל הוא היה גם בשיעור כתיבה יצירתית שלי, ויכולתי להבחין מסיפוריו שיש לו צד רגיש ורציני. הייתה לי התאהבות רצינית בו, וחברותיי ידעו זאת. הרגשתי את עיניהן עלי בזמן שהתבוננתי בו. "את מתכוונת לדבר אתו?" בריטני שאלה. הסמקתי. "אני לא ברוח של לעשות מעצמי אידיוטית היום." בריטני הרימה את גבותיה. "ממתי יש לך בעיה לדבר עם מישהו?" "ממתי שג'ייק נכנס לחדר," עניתי. "אני צריכה לפחות חצי שעה להתאמן לפני שאני אפילו יכולה להגיד לו שלום." "טוב, אז תתחילי להתכונן," אשלי אמרה. לבי פעם ופי נהיה יבש. ג'ייק נפנף עם הקפה שלו... והלך ישר לכיוון השולחן שלנו! זהו.
"האדם הממוצע מסדר לפי האלף-בית את כל ספריו בחדרו?" שאלתי. "האגם הממוצע שומר את כל מגירותיו בצבעים מתואמים? אני לא חושבת." "בסדר," היא אמרה, מעקמת את חוטמה. "אז אני מעל הממוצע. אני פשוט לא יכולה לחיות בתוהו ובוהו – כמו אנשים מסוימים שאני מכירה." "היי," מחיתי. "אני לא חיה בתוהו ובוהו. אני פשוט... הולכת עם הזרם." למרות שאני חייבת להודות שרצפת חדרי מלאה בנעליים ואני תמיד מועדת מעליהן. "שיהיה." היא הקישה עם העט הסגול שלה, מוכנה לעבוד. "חזרה למסיבה. איפה אנחנו מתחילות?" סגרתי את הריצ'ראצ' של הז'קט הכחול שלי והשענתי את מרפקיי על השולחן. "כבר היינו בהרבה מסיבות 16 מתוק. זוכרת את השקיות מהמסיבה של שֵׁרַה סִינְטְרוֹן? עם הדיסקים והמצלמות החד-פעמיות? זה היה מגניב." "כן! זה היה רעיון טוב," אשלי הסכימה, רושמת הערה. "אנחנו יכולות לתת שקיות גם – משו שהולך עם הנושא שלנו." "נושא?" נפלתי בחבטה, נשענת על הספה הקטיפתית. "איך אנחנו אמורות למצוא נושא שבו את תוכלי ללבוש שמלת נשף ואני אוכל ללבוש מכנסיים קצרים וחולצה?" "טוב, אל תיבהלי," אשלי אמרה. "פשוט נצטרך להתפשר איכשהו." "אני יודעת." בחשתי את הפְרַאפּוּצִ'ינוֹ שלי עם הקש שלי. "הלוואי שפשוט לא היינו נולדות כל כך מאוחר בשנה. זה כאילו יש את כל הלחץ הזה לארגן את המסיבה הכי טובה מכל המסיבות שהיו לפני שלנו." אשלי חייכה בביטחון. "היי, זו המסיבה שלנו," היא אמרה. "היא תפוצץ את כל האחרות." היא העיפה מבט במחברת שלה. "את מי נזמין?" "חשבתי על זה המון," אמרתי, יושבת זקוף שוב. "אני חושבת שזו צריכה להיות מסיבת בנות." "באמת?" אשלי שאלה. "כן. לאף אחת מהחברות שלנו אין חבר רציני," הדגשתי. "ואני חושבת שכולם ייהנו הרבה יותר אם הן לא יהיו צריכות להיות מודאגות בקשר ל-להיראות מגניבה בפני הבנים." אשלי זעפה. "אני מבינה את הנקודה שלך. אבל אנחנו הופכות להיות בנות 16. זה לא יהיה די... אני לא יודעת... לא מתוחכם לעשות מסיבת בנות?" "להביא לשם בנים לא יגרום לזה להיות יותר מתוחכם," אמרתי. "רוב הידידים שלנו עדיין חושבים שלעשות גרפסים זה מגניב." אשלי צחקקה, ואז תזוזה ליד הדלת תפסה את עינה. "היי, הנה לורן ובריטני!" שתי חברותינו הטובות ביותר עשו את דרכן לשולחן שלנו. לורן ובריטני לא היו יכולות להיות יותר שונות גם אם ניסו. לורן גבוהה עם שיער חום גלי, עור בהיר, וטונות של נמשים. היא תמיד מתוקה לכולם ויש לה מראה תמידי של עליזות. בריטני, לעומת זאת, יכולה להיות עוקצנית על הכל – מקורנפלקס לארוחת בוקר עד לשיעור ביולוגיה. היא אפרו-אמריקנית ויש לה עיניים חומות כהות וצמות הדוקות שחורות שהיא אף פעם לא נותנת להן לצמוח אחרי תנוכי האוזניים שלה. בריטני נופפה לנו. "מרי קייט ואשלי – בסטארבאקס? כמה מזעזע!" "היי, אני לא זו עם כרטיס לקוח-קבוע," יריתי בחזרה. לורן הציצה במחברת של אשלי. "שקיות מתנה?" היא קראה. "בשביל מה?" "אנחנו מנסות לתכנן את מסיבת 16 המתוק שלנו." אשלי נאנחה. "למרבה הצער לא הגענו כל כך רחוק." "אשלי חושבת על נשף מלכותי בזמן שאני חושבת על מסיבת חוף," הסברתי. "אני בחרתי מכנסיים קצרים והיא בחרה שמלה... והיא רוצה להזמין את הבנים ואני חושבת שזה צריך לכלול רק בנות." בריטני צחקה ונענעה את ראשה, עגיליה הנתלים מצלצלים. "עוד זעזוע!" היא צחקה. "כל אחד שמכיר את שתיכן ידע שזה יבוא." "אנחנו עד כדי כך צפויות?" אשלי שאלה. "די – בדרך חיובית," לורן אמרה. "אבל מה שלא תחליטו לעשות, אני בטוחה שזו תהיה המסיבה הכי טובה אי-פעם. כולם כבר מצפים לזה. שמעתי במקרה את רייצ'ל ואלכס מדברות על זה אתמול. הן לא יכולות לחכות לראות מה תעשו." "בלי לחץ או משהו," בריטני הצליפה. לחץ? לא הייתי מודאגת. גל של רוגע שטף אותי. כאשר נעבוד ביחד, אשלי ואני נתכנן מסיבת 16 מתוק שתסיים את כל מסיבות 16 המתוק – הרגשתי בטוחה בזה. "היי, אנחנו אוהבות לחץ," הכרזתי, נשענת אחורה לתוך הספה. "אנחנו חיות בשביל לחץ." "טוב, בואו נדבר על נושאים." אשלי הפכה דף חדש במחברת שלה. "איזה נושאים היו טובים במסיבות שהלכנו אליהן?" עיניה הכחולות של לורן נאורו. "אהבתי את הנושא של פריס במסיבה של מלאני האן, עם ההעתק המדויק של מגדל אייפל וכל האורות הנוצצים." "בסדר, אז משהו אינטרנציונלי יהיה טוב," אשלי אמרה, רושמת הערה. "מה עוד?" "היי! מה עם נושא של ברודוויי?" בריטני הציעה. "אשלי אוהבת לשחק, ואתן יכולות לעשות קו-אופק של עיר ומודעות הצגות ודברים כאלה." "אחד טוב!" "או שנוכל לעשות נושא הוליווד," הוספתי, כאשר רעיונות מתחילים לחלוף בראשי. "נוכל לעשות העתק מדויק של השלט של הוליווד, שטיח אדום–" "או מה עם נושא של הוואי!" אשלי הצטרפה. "חצאיות הולה, זרי פרחים לצוואר, קוקוסים, חול..." "או שנוכל לעשות נושא של מוסיקה–" "או מארדי גראס–" "בנות!" בריטני קראה, מרימה את ידיה. כולנו עצרנו את הפטפוט שלנו. "תראו מי נכנס כרגע," היא לחשה. הסתכלתי למעלה, ונשימתי נתפסה בגרוני. ג'ייק אִימְפֵּנַה הלך לכיוון דוכן הקפה. ג'ייק הוא חמוד בן 17 שרק עבר למאליבו לפני כמה חודשים. שיערו החום ובעל הקוצים הוחבא מתחת לכובע בייסבול, והוא לבש חולצה אפורה שהתאימה לעיניו המדהימות. ג'ייק היה חלק מקבוצות הבייסבול והכדורסל בבית הספר שלנו, תיכון בֵּיְיסַיְיד, וכולם ראו אותו כספורטאי מושלם. אבל הוא היה גם בשיעור כתיבה יצירתית שלי, ויכולתי להבחין מסיפוריו שיש לו צד רגיש ורציני. הייתה לי התאהבות רצינית בו, וחברותיי ידעו זאת. הרגשתי את עיניהן עלי בזמן שהתבוננתי בו. "את מתכוונת לדבר אתו?" בריטני שאלה. הסמקתי. "אני לא ברוח של לעשות מעצמי אידיוטית היום." בריטני הרימה את גבותיה. "ממתי יש לך בעיה לדבר עם מישהו?" "ממתי שג'ייק נכנס לחדר," עניתי. "אני צריכה לפחות חצי שעה להתאמן לפני שאני אפילו יכולה להגיד לו שלום." "טוב, אז תתחילי להתכונן," אשלי אמרה. לבי פעם ופי נהיה יבש. ג'ייק נפנף עם הקפה שלו... והלך ישר לכיוון השולחן שלנו! זהו.
÷•»netta y benja«•÷
New member
../images/Emo42.gif../images/Emo41.gif../images/Emo26.gifקארין!!!!!!!
טודעע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! טודע!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה מזה יאאפה!!!! טודע!!! קבלי ח"ח ע=נ=ק=י אפילו יותר מקודם!!! לאבב
י'אא!!
טודעע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! טודע!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה מזה יאאפה!!!! טודע!!! קבלי ח"ח ע=נ=ק=י אפילו יותר מקודם!!! לאבב
÷•»netta y benja«•÷
New member
../images/Emo42.gif../images/Emo41.gif../images/Emo26.gif איי נוו!
אבל עכשיו כשקראתי תסיפור אני כותבת לך שזה 'יאאפה' וכל זה.. וגם כתבתי לך 'קבלתי ח"ח ע=נ=ק=י אפילו יותר מקודם' כי- עכשיו כאילו רואים שהשקעת הרבהההה יותר!! זה מלא לתרגם!!!!
אבל עכשיו כשקראתי תסיפור אני כותבת לך שזה 'יאאפה' וכל זה.. וגם כתבתי לך 'קבלתי ח"ח ע=נ=ק=י אפילו יותר מקודם' כי- עכשיו כאילו רואים שהשקעת הרבהההה יותר!! זה מלא לתרגם!!!!
÷•»netta y benja«•÷
New member
../images/Emo42.gif../images/Emo41.gif../images/Emo26.gifקבלתי=קבלי
שיוש החמודה
New member
../images/Emo186.gif../images/Emo182.gif../images/Emo9.gif
ממש יאפה!!!!!
+
+
קבלי ח"ח
ממש יאפה!!!!!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.