תגובה
ראשית, לצורך הגילוי הנאות, אומר שהגעתי לפורום הזה די במקרה. אין לי שום קשר לתנועת הנוער העובד והלומד. בימי נעורי (שהיו לפני זמן לא רב. אני בן 24), הייתי שנתיים בצופים. לטעמי, חברות בתנועת נוער היא דבר טוב וראוי. כל תנועות הנוער מחנכות את החניכים לערכים חיוביים של ציונות ואהבת הארץ, התנהגות אנושית ומוסר אנושי מינימלי. כולן מדברות על הצורך לדאוג לחלשים ולאיכות הסביבה. בנוסף לכך, לכל תנועה יש הדגש שלה או הייחוד שלה. ברור שמי שהוא חניך בתנועה פוליטית אידיאולוגית, כמו הנוער העובד והלומד, בייחוד אם הוא מדריך בה, יראה בתנועה שלו ובערכים האידיאולוגיים שהיא מחנכת לאורם, את האמת האחת והיחידה. ואילו מי שמתחנך בתנועה אחרת, וגדל בסביבה אחרת, יחשוב שדרך הישר היא דווקא הדרך שלו. יש כאלה שחושבים שהדמוקרטיה (הליברלית, בנוסח השמאל, או בכלל) היא לא ערך עליון, ורואים בליברליזם הקיצוני התייפיפות נפש, או שמאמינים באלוהים וחושבים שהדת מעל לכול. אין מה לעשות, הדת היא דבר טבעי, שעונה על צרכים נפשיים טבעיים של האדם, והיא לא תיעלם בקרוב. גם לא החילוניות. יש להשלים עם כך, גם אם אינני מסכים עם תפיסת עולם כזאת או אחרת. אגב, גם אתם, אם אתם ציונים, תומכים בהיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, ונותנים העדפה מסויעמת ליהדות על-פני הדמוקרטיה. כמו כן, יש כאלה שחושבים שהקפיטליזם היא השיטה הכלכלית הנכונה לניהול חברה תקינה ושוויונית. הם מאמינים בלב שלם שכך יוכלו האנשים ליהנות ממשטר כלכלי ראוי והוגן, בלי להיות "טפילים" שמקבלים את הכול מהמדינה, ששולטת בכול, ומבזבזת את רוב הכסף על בירוקרטיה שמנה ומושחתת. לסיום, אינני יכול שלא להגיב על הטענה נגד חינוך לאי קבלת האחר. אם לשפוט את חניכי הנוער העובד והלומד על-פי מה שראיתי כאן בפורום, תפיסת עולמם לוקה בכך ובגדול. חוסר הנכונות להכיר בזכותו של האחר לחשוב אחרת ממך, כל עוד לא מדובר בגזענות קיצונית ברמה נאצית וכדומה, היא אי-קבלת השונה בעליל. חוסר הנכונות שלכם להתעלות על חילוקי הדעות וליצור דו-שיח והזדהות ואחווה עם חברי הנוער העובד והלומד, תוקעים מקלות בגלגלי הציונות, לא פחות. מימוש הציונות מחייב אחוות אחים עם כל יהודי בשל היותנו בני אותו עם, ומציאת המשותף לנו כיהודים-ציונים. כאשר לא מתעלים על המחלוקות, יש ניכור ואין ציונות הססמה "כוחנו באחדותנו" היא הכרח, אף כי אחדות אין פירושה אחידות.