The Wall
בחרתי ב-החומה משום שהוא אלבום רדוד יחסית לאחרים. הנושא/הקונספט (התבגרותו של נער יתום ותלאותיו) לא מקורי והוצג ע"י המי באלבום טומי וע"י ג'נסיס בכבש (עם שינוי קל למהגר מתבגר). גם באלבומים ההם הנושא לא היה מקורי אלא וריאציה כלשיא על אלבום קומי של הפריטי פייס או להקה אחרת איני זוכר את השם המדויק ומי שיודע(ת) מוזמנ(ת) לתקן אותי. וואטרס שלט בלהקה והאומנות היא בעיקר שלו. כמצופה מאלבום של מלחין בסיסט האלבום חזק וכבד יחסית. יש בו לא מעט קטעים מעניינים, אבל, בנגוד לאלבומים של בטיסטים אחרים כמו fish out of water של קריס סקוור בו ניתן דרור לקלידן מוראז להפגין את יכולתו ואת הוירטואוזיות שלו, בהחומה החברים בלהקה די מוגבלים. קל וחומר בהשוואה לאלבומים אחרים שבהם התרומה של החברים האחרים היתה משמעותית. לסיכום: יותר מידי וואטרס, פחות מידי פינק פלויד והקונספט לא מקורי כמו באלבומים אחרים.