מאמר טוב של גדעון לוי../images/Emo26.gif
הממזרים לא שינו את הכללים מאת גדעון לוי אין התחסדות גדולה יותר מהתנערותו של הרמטכ"ל, משה יעלון, מפעולת השייטת ללוחמי השייטת נגרם עוול משווע. הם יצאו לעוד פעולת חיסול שגרתית, דומה לעשרות פעולות חיסול אחרות, השלימו את משימתם על הצד הטוב ביותר - פצעו, חיסלו והסתלקו בלא פגע; ופתאום קמה עליהם סערה ציבורית שכזאת, ועוד בניצוחו של הפיקוד הבכיר של צה"ל. הממזרים שינו לכאורה את הכללים - ולא טרחו להודיע ללוחמים. למעשה הממזרים לא שינו כלום. אין התחסדות גדולה יותר מהתנערותו של הרמטכ"ל, משה יעלון, מפעולת השייטת. הדיבורים על הצורך ברענון הפקודות ובשינון הוראות הפתיחה באש - שמא, כפי שהכריז הרמטכ"ל, הועברו לחיילים מסרים כפולים - מגוחכים. לוחמי השייטת נהגו על פי הפקודות והמדיניות, שמעולם לא העבירו מסרים כפולים, אלא מסר חד-משמעי: לחסל. מי שהוציא את פקודת החיסול הראשונה, בבית לחם, אחראי גם לווידוא ההריגה בכפר ראבא. מי שהקים מחסום בין בית איבא לשכם אחראי לכל מעשי ההתעללות בתושבים הנתקעים בו - עם כינור או בלעדיו. בשבועות האחרונים אין יום בלי פרשה: הילדה איימן אל-המאס ברפיח, הכינור בבית איבא, ההתעללות בגופה, פעולת השייטת. פתאום התברר שצה"ל מתנהג לא יפה בשטחים וכולם מזועזעים. העיסוק המוגבר הזה בהתנהגותו המוסרית של צה"ל בשטחים נועד להוליך שולל. הרמטכ"ל שם עצמו מזועזע פתאום, אך ורק כי אמצעי התקשורת הפופולריים, שמעלו כל השנים בתפקידם, שינו לרגע את טעמם והחליטו לדווח בהבלטה על מה שהיה ידוע להם מזמן. תגובת הפיקוד הבכיר נועדה לעורר את הרושם שמטרתו לעקור את הנורמות הפסולות מן השורש, ולפיכך הוא מציג מצג שווא כאילו מדובר בתופעות חדשות או חריגות. לא חדש ולא חריג. מאז הונהגה שיטת הכיבוש הנוכחית, הכוללת חיסולים ומחסומים, לא היתה לפיקוד של צה"ל כל כוונה לתקן את העיוותים המוסריים. מי שמתרגש מהפרשות האחרונות, נותן ידו לתעתוע. וכי איזה הבדל מוסרי יש בין חיסול עם וידוא הריגה לבין חיסול בלעדיו? לוחמי השייטת, דובדבן, מסתערבי מג"ב או טייסי חיל האוויר כבר חיסלו בפעולות דומות לפעולה בכפר ראבא 208 פלשתינאים מתחילת האינתיפאדה - על פי נתוני הקבוצה הפלשתינית לשמירה על זכויות האדם (PHRMG). הלוא מדובר בשגרת יום אצל היחידות הללו. זה ארבע שנים שצה"ל מחסל בממדים מבעיתים, הורג ילדים, מוודא הריגה ומתעלל במחסומים, ופתאום מתעוררת סערה. החיילים לא נשחקו - תמיד היו כאלה שנהגו כך; וצה"ל לא הידרדר - הוא כזה כבר זמן רב. יחידות עלית ויחידות תחתית. הצבא נגוע בשיכרון כוח. גם העיסוק במספר ה"חפים מפשע" שצה"ל הרג נועד להסיט את הדיון מהעיקר. בין שמדובר ב-29 "חפים מפשע" שנהרגו ב-2004, כמניין צה"ל, או ב-111, כמניין ארגון בצלם - הספירה הזאת מכשירה את כל מקרי ההרג של מי שלא מוגדרים "חפים מפשע". כך לא עולה השאלה האומנם כל מיידה אבנים, כל זורק בקבוק תבערה, אפילו כל חמוש, ראויים להוצאה להורג בלא משפט, בלא מעצר? כולם בני מוות? ועל פי איזו אמת מידה מוסרית פלשתינאי עם רובה, שנלחם על עניין צודק, נחשב למי שאינו חף מפשע, ואילו ישראלי עם רובה הוא חף מכל פשע? מהיום שבו החלה מדיניות החיסולים היה ברור שהמדרון חלקלק וההידרדרות בו מהירה. החיסולים נהפכו למובנים מעליהם וצה"ל החל להפעיל יחידות חיסול, אין דרך אחרת לתאר את פעילותן. אופן הריגתו של מחמוד כמיל בכפר ראבא מזכיר את העדויות על חיסולו של איברהים מחמוד בג'נין, כחודש וחצי לפני כן. לפי עדי ראייה, בעט מסתערב של מג"ב באיברהים הפצוע, ששכב מדמם על רצפת המוסך שאליו נמלט, ואז ירה צרור בראשו (צה"ל מסר אז בתגובה, כי מתחקיר ראשוני לא מוכרת לו טענה על וידוא הריגה וכי ימשיך לחקור). איברהים לא היה מבוקש אלא עובר אורח שנקלע לפעולת חיסול של פאדי זכארנה. ההבדל היחיד בין שני החיסולים נובע כנראה מהעובדה שבג'נין החיסול אירע מוקדם מדי, לפני שהתקשורת והרמטכ"ל החלו להזדעזע. טוב שלוחמי השייטת הוחזרו בסוף השבוע לשטחים. עכשיו הם יוכלו להמשיך בשגרת החיסולים באין מפריע, מצוידים בפקודות המרועננות. הרמטכ"ל, מצדו, יוכל להמשיך להתחרות בראש הממשלה, בשר הביטחון ובאלוף פיקוד המרכז מי אומר יותר פעמים "הצבא הכי מוסרי בעולם". עד הפעם הבאה, כששוב המצלמה תהיה במקום הלא נכון ברגע הלא נכון, ושוב תפרוץ סערה-לרגע בגלל עוד חריג מזעזע. אחר כך שוב ירועננו הפקודות והכל ישוב למסלולו: המחסלים יחסלו, המתעללים יתעללו והרמטכ"ל יצקצק בלשונו.
הממזרים לא שינו את הכללים מאת גדעון לוי אין התחסדות גדולה יותר מהתנערותו של הרמטכ"ל, משה יעלון, מפעולת השייטת ללוחמי השייטת נגרם עוול משווע. הם יצאו לעוד פעולת חיסול שגרתית, דומה לעשרות פעולות חיסול אחרות, השלימו את משימתם על הצד הטוב ביותר - פצעו, חיסלו והסתלקו בלא פגע; ופתאום קמה עליהם סערה ציבורית שכזאת, ועוד בניצוחו של הפיקוד הבכיר של צה"ל. הממזרים שינו לכאורה את הכללים - ולא טרחו להודיע ללוחמים. למעשה הממזרים לא שינו כלום. אין התחסדות גדולה יותר מהתנערותו של הרמטכ"ל, משה יעלון, מפעולת השייטת. הדיבורים על הצורך ברענון הפקודות ובשינון הוראות הפתיחה באש - שמא, כפי שהכריז הרמטכ"ל, הועברו לחיילים מסרים כפולים - מגוחכים. לוחמי השייטת נהגו על פי הפקודות והמדיניות, שמעולם לא העבירו מסרים כפולים, אלא מסר חד-משמעי: לחסל. מי שהוציא את פקודת החיסול הראשונה, בבית לחם, אחראי גם לווידוא ההריגה בכפר ראבא. מי שהקים מחסום בין בית איבא לשכם אחראי לכל מעשי ההתעללות בתושבים הנתקעים בו - עם כינור או בלעדיו. בשבועות האחרונים אין יום בלי פרשה: הילדה איימן אל-המאס ברפיח, הכינור בבית איבא, ההתעללות בגופה, פעולת השייטת. פתאום התברר שצה"ל מתנהג לא יפה בשטחים וכולם מזועזעים. העיסוק המוגבר הזה בהתנהגותו המוסרית של צה"ל בשטחים נועד להוליך שולל. הרמטכ"ל שם עצמו מזועזע פתאום, אך ורק כי אמצעי התקשורת הפופולריים, שמעלו כל השנים בתפקידם, שינו לרגע את טעמם והחליטו לדווח בהבלטה על מה שהיה ידוע להם מזמן. תגובת הפיקוד הבכיר נועדה לעורר את הרושם שמטרתו לעקור את הנורמות הפסולות מן השורש, ולפיכך הוא מציג מצג שווא כאילו מדובר בתופעות חדשות או חריגות. לא חדש ולא חריג. מאז הונהגה שיטת הכיבוש הנוכחית, הכוללת חיסולים ומחסומים, לא היתה לפיקוד של צה"ל כל כוונה לתקן את העיוותים המוסריים. מי שמתרגש מהפרשות האחרונות, נותן ידו לתעתוע. וכי איזה הבדל מוסרי יש בין חיסול עם וידוא הריגה לבין חיסול בלעדיו? לוחמי השייטת, דובדבן, מסתערבי מג"ב או טייסי חיל האוויר כבר חיסלו בפעולות דומות לפעולה בכפר ראבא 208 פלשתינאים מתחילת האינתיפאדה - על פי נתוני הקבוצה הפלשתינית לשמירה על זכויות האדם (PHRMG). הלוא מדובר בשגרת יום אצל היחידות הללו. זה ארבע שנים שצה"ל מחסל בממדים מבעיתים, הורג ילדים, מוודא הריגה ומתעלל במחסומים, ופתאום מתעוררת סערה. החיילים לא נשחקו - תמיד היו כאלה שנהגו כך; וצה"ל לא הידרדר - הוא כזה כבר זמן רב. יחידות עלית ויחידות תחתית. הצבא נגוע בשיכרון כוח. גם העיסוק במספר ה"חפים מפשע" שצה"ל הרג נועד להסיט את הדיון מהעיקר. בין שמדובר ב-29 "חפים מפשע" שנהרגו ב-2004, כמניין צה"ל, או ב-111, כמניין ארגון בצלם - הספירה הזאת מכשירה את כל מקרי ההרג של מי שלא מוגדרים "חפים מפשע". כך לא עולה השאלה האומנם כל מיידה אבנים, כל זורק בקבוק תבערה, אפילו כל חמוש, ראויים להוצאה להורג בלא משפט, בלא מעצר? כולם בני מוות? ועל פי איזו אמת מידה מוסרית פלשתינאי עם רובה, שנלחם על עניין צודק, נחשב למי שאינו חף מפשע, ואילו ישראלי עם רובה הוא חף מכל פשע? מהיום שבו החלה מדיניות החיסולים היה ברור שהמדרון חלקלק וההידרדרות בו מהירה. החיסולים נהפכו למובנים מעליהם וצה"ל החל להפעיל יחידות חיסול, אין דרך אחרת לתאר את פעילותן. אופן הריגתו של מחמוד כמיל בכפר ראבא מזכיר את העדויות על חיסולו של איברהים מחמוד בג'נין, כחודש וחצי לפני כן. לפי עדי ראייה, בעט מסתערב של מג"ב באיברהים הפצוע, ששכב מדמם על רצפת המוסך שאליו נמלט, ואז ירה צרור בראשו (צה"ל מסר אז בתגובה, כי מתחקיר ראשוני לא מוכרת לו טענה על וידוא הריגה וכי ימשיך לחקור). איברהים לא היה מבוקש אלא עובר אורח שנקלע לפעולת חיסול של פאדי זכארנה. ההבדל היחיד בין שני החיסולים נובע כנראה מהעובדה שבג'נין החיסול אירע מוקדם מדי, לפני שהתקשורת והרמטכ"ל החלו להזדעזע. טוב שלוחמי השייטת הוחזרו בסוף השבוע לשטחים. עכשיו הם יוכלו להמשיך בשגרת החיסולים באין מפריע, מצוידים בפקודות המרועננות. הרמטכ"ל, מצדו, יוכל להמשיך להתחרות בראש הממשלה, בשר הביטחון ובאלוף פיקוד המרכז מי אומר יותר פעמים "הצבא הכי מוסרי בעולם". עד הפעם הבאה, כששוב המצלמה תהיה במקום הלא נכון ברגע הלא נכון, ושוב תפרוץ סערה-לרגע בגלל עוד חריג מזעזע. אחר כך שוב ירועננו הפקודות והכל ישוב למסלולו: המחסלים יחסלו, המתעללים יתעללו והרמטכ"ל יצקצק בלשונו.
