שבוע טוב

[candy77091]

הלוואי עליי שסבתא שלי תשתנה.

 

[בונבוני שלי]

וואלה, חשבתי שרק אני משונה ומשו לא

בסדר איתי.. אני פשוט לא מתקשרת איתה טוב כשאנחנו נפגשות כן, עם חברתי הטובה וזה פשוט מעצבן כי עד שאני מוצאת זמן פנוי מבנותי לצאת איתה לקפה או סתם משו אחר אני חוזרת ומרגישה שמשו לא זרם.. לא יודעת מוזר. לא?

 

[בוחליצינה]

ועוד איך!!! ועוד יותר מזה:

מה שמוזר פה הכי, זה שבתור בחורות היינו צמודות אחת לשניה, יכולנו לשבת על הספסל, לטייל בשכונה וה-כ-ל במשך שעות!!! אבל הנישואים פשוט שינו לנו ת'קשר... ואני כבר כ"כ הרבה פעמים התבאסתי מהמפגשים המשותפים שלנו, שהפסקתי להפגש איתה ונראה לי שגם היא...חחח

 

[בונבוני שלי]

זהו אז שבמצב שלנו כשהייתי רווקה היה

אחלה אבל אחרי החתונה משו השתנה אני הייתי הנשואה והיא רווקה ואולי בגלל זה? אני מקוה.. כי זהו ממש אתמול היא התחתנה ב`ה היתה כלה מדהימה וחתונה מקסימה!!

 

[בחור כארזים]

הייתה שבת נפלאה ביותר

השבת אצלינו מוקדשת לילדים, כך שאין מצב לנוח.. לגבי שאלתך.. לפני הנישואין אשת סודי הייתה אחותי הגדולה ממני בשנה. כיום, אבאל`ה שבשמים.. ורעייתי זו שאיתי תמיד בטוב ובמוטב..

 

[שני של עידו]

הייתה לי שבת נפלאה,

עם כל שבת שעוברת אני מרגישה יותר כמה קל לי לשמור את השבתות, הילדים שיהיו בריאים כל כך נהנו, אנחנו משתדלים לטייל קצת ולא רק לישון ולאכול כל השבת .

 

[בשורות טובות!]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

ממש התרגשתי לקרוא את ההודעה שלך

 

[candy77091]

שאלה קשה שאלת.

השבת אני רתחתי בגלל סבתא שלי שהוציאה אותי מדעתי.ובכיתי שהיה לי קר ולמה לא הדליקו מזגן על חום. איש סוד-רוב הדברים אני מספרת לבעלי,יש דברים שאני מתייעצת עם אישתו של בן דוד של בעלי-אנחנו בקשר מאוד קרוב איתם. אבל יש דברים שאני לא מספרת לאף אחד וטוב שכך.אני לא מרגישה שומרת בבטן, יש דברים שאף אחד לא מבין או יבין.

 

[בוחליצינה]

לאיזה סוג דברים את מתכוונת?

דברים שקרו לך בעבר או מחשבות שאינך מעזה להעלות על דל שפתיך? למרות שבעצם גם מחשבות הן לפעמים על דברים שקרו- ז"א סיוטים, שזה אני מאד מבינה אותך, אם אינך מספרת עליהם לאף אחד, כי גם לי, עד היום יש תחום עמוק מאד ומסייט שאינני מסוגלת כ"כ לדבר אודותיו, ז"א: אני יכולה לדבר על זה מלמעלה אבל כשיש לי מיזה סיוטים, אני לא יכולה בשום אופן לדבר עליהם, זה כאילו משהו כזה שנצמד אלי וגורם לי לחלומות מסייטים שכל פעם כשאני מתעוררת מהם אני נושמת לרווחה שזה לא קרה באמת הרגע. טוב הסתבכתי קשות, בטח לא הבנת אף מילה... כי זה דבר שא"א להבין, כמו שחלומות קשה לספר...

 

[בשורות טובות!]

../images/Emo201.gif

אם מותר לשאול- הסיוטים הם מדברים שקרו או מדברים שאת חוששת שיקרו? את גם חווה התקפי-חרדה?

 

[בוחליצינה]

אל נא תיבהלי../images/Emo13.gif

סתם הייתי מקודם בכזה מין מצב רוח פסיכוטי...חחח

אני מטבעי לא פחדנית בכלל, אבל יש לי כל מיני חוויות בתת מודע שלפעמים הופכות אצלי בחלומות הליליים לחוויות מבעיטות שקורות לי באותו זמן בוואריאציות שמתאימות לאותו זמן, ז"א, זה לא שחוזר לי איזה מראה מסוים שוב ושוב מהעבר כאלו זה קורה לי עכשו אלא דברים שעברתי בעבר משדרגים ת'עצמם בחלום למשהו שקורה לי שוב בוואריאציה שונה- בהווה.- בנת? וזה מבעית...ברררר

והתקפי חרדה יש לי מידי פעם- בעיקר בהריון... עכשו זה נורא מצחיק אותי להזכר באחד מהם, אבל כשזה קרה, זאת היתה בשבילי חרדת מוות!!!!- לא פחות! אין לי סבלנות לכתוב את כל הספור אבל אני אנסה בקצרה: זה היה בהריון הראשון שלי, בעלי כבר יצא לעבודה מזמן, אני ישנתי לי שנת בקר ערבה כמו שאני נוהגת לעשות בכל זמן שאני יכולה, זאת היתה תקופה של תחילת אינטיפדת אל-עקצא והיה אפשר למשש את המתח שהיה כל העת באוויר...

פתאם, אל תוך שנתי השלווה, חודר קול נוראי של אזעקה

אווווווווווווווווווווווווווואוווווווווווווווווווווווווואווווווווווווווווווווווווווווווווו אני קופצת מהמיטה כנשוכת נחש, ופשוט נכנסת להסטריה שלא מהעולם הזה, אני מדליקה דבר ראשון ת'רדיו כדי לראות אם אני לא חולמת, וגם ברדיו הצפירה נשמעת בעוצמה, זה נמשך אולי דקה אבל הדקה הזאת היתה בשבילי נצח!!!!! אני בורחת עם כותונת קצרה לעורי מהבית, כשכל הגוף שלי רועד מפחד ואני מנסה לחשב איפה נמצא המקלט הכי קרוב לבנין שלנו... ואני מגיעה למסקנה שאצטרך לרוץ מרחק של כמה בנינים למקלט הציבורי והאזעקה עדין נמשכת- צפירה מחרידה ומאיימת---- אני כבר מדמיינת בעיני רוחי את הערבים פורצים עם נשק אוטומטי לרחוב שלי ויורים לכל עבר, והחרדה שלי מעמיקה---- אבל משהו נראה לי מוזר! איך זה שאף אחד מלבדי לא רץ למקלט? איפה משפחת צדקא עם כל ילדיהם? הם גרים קומה מעלי, למה הם לא יורדים? ואז אני נזכרת שאפילו לא לקחתי איתי פלאפון, אז אני רצה חזרה הביתה, בריצה מטורפת וחוטפת את הפלאפון ביד אחת ומעיל ארוך בידי השניה, הרדיו עדין פועל בעצמה ובאותה שניה דוממת הצפירה וקולו של הקרין התורן נשמע מהמקלט, רשמי ורב טקסיות. זה היה יום הזכרון לחללי צה"ל------------- באותו רגע אני פורצת בבכי שמטלטל את כל גופי ובבת אחת משתחרר ממני כל המתח הנורא שהייתי בו, אני מתקשרת לבעלי, ובין יפחה ליפחה מנסה לספר לו מה קרה לי, אני עוד כולי נסערת ממה שעברתי ובעלי המסכן, שנמצא במרחק עשרות קילומטרים ממני מנסה בחוסר הצלחה להרגיע אותי דרך הסלולרי.... לקח לי איזה חצי יום להרגע לגמרי ממה שעבר עלי, ועוד כמה ימים בשביל להצליח לצחוק מזה.... טוב... כמו שכתבתי , אני לא נקראת פחדנית, אבל כשתוקפת אותי החרדה, זה מגיע בעוצמה לא רגילה ובלתי נשלטת

 

[candy77091]

יש לך דימיון מפותח יש לציין.

אחרת לא היית חווה את החרדות הללו.

 

[בוחליצינה]

את שמה לב שלא התקפתי אותך ולא קינטרתי אותך

אפילו לא הגבתי אליך ובכל זאת את מגיבה בקנטרנות וביהירות?! אם הייתי רוצה, הייתי עונה לך באותה מטבע, אבל אני לא אעשה זאת, אני אתאפק אבל חבל באמת חבל שכ"כ קשה לתקשר איתך..

 

[בשורות טובות!]

סליחה שאני מתערבת....

אבל הקנטרנות והיהירות היא בעיני הקורא(ת) בלבד. דמיון מפותח לכשעצמו אינו דבר שלילי.

 

[candy77091]

אני חושבת שזה בעיני המסתכל..

דמיון מפותח זה רע? אני רק ציינתי עובדות.. דמיון מפותח==מדמיינים דברים שלא בהכרח קורים במציאות==חרדות

 

[בשורות טובות!]

../images/Emo24.gif

בוחלי, אני חולה על השיתוף שלך ועל היכולת להכניס את הקורא ממש לתחושה שהוא חווה את החוויה

 

[candy77091]

כל מיני.יש מהכל.

אבל כעיקרון הבנ"א שיודע עליי הכי הרבה הוא בעליי.

 

[שרונס21]

בראש ובראשונה, האיש שלי!

הוא בחיים לא אכזב... תמיד זמין, שומע ומיעץ. לפני שהוא הגיע לחיי (והרבה פעמים גם היום, בנוסף לבעל) אחותי הגדולה, הבכורה והחכמה. לגבי שבת, היינו אצל חמותי עבר וטוב שעבר...

 

[candy77091]

אני חושבת שמישהתשובה שלה היא "האיש שלי"

יש לה הרבה מה להיות גאה בו ובעצמה. כי חישבו סה"כ מה זה אומר?שיש לנו בעל טוב מקשיב,סובלני,מבין...

 

[שרונס21]

אמת.

ובעיקר איש שמתאים לה...