האירוח של נילי אברמסקי ממשיך

מור שלז

New member
../images/Emo20.gifארוח בפורום - נילי אברמסקי

נילי אברמסקי, הרצה למרחקים, שקטפה אין ספור תארים ואליפויות, ואף ייצגה אותנו באולימפיאדה, תתארח בפורום נשים בספורט ותענה על שאלות הגולשות. בראיון המקדים לאירוח, מספרת נילי עם הרבה כנות ופתיחות על השילוב של ריצה מקצוענית, עם אמהות, על חד הוריות ועל נשיות: פשוט אוהבת לרוץ - ראיון עם נילי אברמסקי ביום חמישי 10.9.09 בשעה 19:00 תתארח נילי בפורום נשים בספורט, אתן מוזמנות לשרשר שאלות כאן כבר מעכשיו.
 

dganitm

New member
שאלת תזונה שממש מעניינת אותי ../images/Emo13.gif

היי נילי ראשית, תודה על האירוח כאן בפורום נשים בספורט
יש לי כמה שאלות בענייני אוכל...
רציתי לשאול כיצד אוכלת ספורטאית סיבולת ברמתך, מה את אוכלת לפני אימון, אחרי אימון, מה ההמלצות שלך להתאוששות בין האימונים? האם את לוקחת תוספים כלשהם? בתקופות הפגרה בהם מורידים את עצימות וכמות האימונים, איך את מסתדרת עם התזונה? מיליון תודות
דגנית
 

zzebra

New member
זה בדיוק מה שהתכוונתי לשאול, עם תוספת קטנה

במה שונה התזונה לפני, תוך כדי ואחרי אימון ארוך במיוחד לעומת אימונים באורכים קצרים יחסית.. תודה! קרן.
 
תשובה לקרן: תזונה באימונים ארוכים וקצרים

אימון ארוך אצלי זה הריצות הארוכות לקראת מרתון זה סוג אימון שבו אני הכי מקפידה על התזונה: לפני, תוך כדי ואחרי אני מקפידה לאכול מעט לפני ולפעמים אפילו ללא רווח של זמן לצורך העניין "שני תמרים ובננה במינימום" ומשקה איזוטוני תוך כדי ריצה אני מאוד מקפידה על שתייה מרובה של מים ומעט משקה איזוטוני אישית בג'לים אני לא מסוגלת לגעת וכמובן בסוף האימון אני מאוד מקפידה על אכילה של חלבונים ההבדל לדעתי בין אימון ארוך לאימונים הקצרים יותר הוא שאם לא מספקים לגוף תזונה מספקת יכולת ההתאוששות תפגע, וההתאוששות תהיה ארוכה יותר והאימון הקשה שיבוא אחר כך יהיה ברמה נמוכה יותר ממה שיכול היה להיות
 

efratramati

New member
מצטרפת לסוזי - למה ריצה קשה יותר?

ואיך אפשר לשפר? הנקודה הראשונה שמציקה לי, כשאני מפסיקה לרוץ - אפילו לשבוע, ההרגשה שלי שהסיבולת לב ריאה ירדה באופן משמעותי. (למרות שהארגומטריה השנה יותר טובה מזו של שנה שעברה) הנקודה השניה שמציקה לי, אני מרגישה שמתאמצת נורא בריצה ולא זזה... מניחה שקשה עד בלתי אפשרי לעזור או ליעץ בלי להכיר אותי, אבל בכל זאת מעלה אותן פה. תודה!
 
תשובה לאפרת: למה ריצה קשה יותר

סיבולת לב ריאה מבחינת ריצה באמת יורדת באופן משמעותי אצל כולם שבוע שלם של מנוחה מוריד את רמת הכושר בחודש חודשיים בקלות מאוד מתסכל, אבל זו המציאות כמובן שכאשר חוזרים אחרי שבוע שבועיים של פגרה הכושר מאוד ירוד אך הגוף הרבה יותר מהר חוזר לכושרו הקודם בכל זאת יש איזו שהיא בנייה משנה לשנה לא מאבדים הכל בפגרה תרגילי קואורדינציה בין פעם לפעמיים בשבוע ומתגברות שלוש עד ארבע פעמים בשבוע בסוף הריצה יכולים מאוד לסייע להעלות את רמת הכושר ולשפר את תחושת הכבדות חוץ מריצות קלות, בכל שאר האימונים שאני עושה אני עושה חימום יסודי ואפילו חימום לקראת ריצה ארוכה לפני כל ריצה ארוכה, אני רצה 10 דקות ג'וגינג עושה מתיחות 3-4 דקות ורק אז מתחילה את הריצה הארוכה לפני אימוני מסלול, אינטרוולים או פארטלק החימום שלי ארוך יותר 3-4 ק"מ של ריצה עם גמישות ומתגברות מתיחות לפני תחילת אימון יכולות מאוד לעזור בתחושת הכבדות לפעמים אפילו באמצע ריצה אני עוצרת עושה דקה-שתיים של מתיחות ואז ממשיכה וכמובן בסוף כל אימון קשה – שחרור
 

efratramati

New member
נילי תודה על התשובה המפורטת והמושקעת

אני אוודא שאני לוקחת את הנושא של החימום ברצינות וגם אבדוק איך מתגברות משפיעות עלי. ושוב תודה !
 
תשובה לדגנית: תזונה

מאז ומעולם אני אוהבת לאכול אוכל פשוט בלי כל רטבים ותוספות והיות שאני פשוט שונאת לבשל זה מאוד מתאים כמובן שאם אני במסיבה או במסעדה אז אני מאוד נהנית מכל האוכל על כל המגוון אך ביום יום אני אוכלת מאוד מאוד פשוט פסטה מכל סוג וצורה עם מעט שמן זית חזה עוף מטוגן ללא ציפוי וסלט ירקות עם כף שמן זית אורז ופסטה מלאים אני שונאת אך בלחמים אני אוכלת רק לחם מלא כל מוצר שמריח ממנו מוצר דיאט – לא נכנס אלי הביתה לתחושתי ודעתי כל מוצר בעל 0 אחוז שומן או 0 קלוריות הוא רעל לכל דבר עדיף לאכול מוצרים בעלי ערך קלורי בינוני מאשר את כל מוצרי הדיאט אני חושבת שהגוף שלנו יודע להתמודד יותר טוב עם מוצרים טבעיים מאשר סינתטיים. לפני אימונים: כמובן שתלוי בשעת אימון אם האימון נערך בבוקר מוקדם אני אוכלת שני תמרים או בננה ושותה חצי ליטר של משקה איזוטוני אם האימון נערך יותר משעה אחרי הקימה אני אוכל גם פרוסת לחם אבל לרוב אני יוצאת לאימון כ-20 דקות אחרי שאני מתעוררת אחרי אימון: אני תמיד משתדלת לקחת איתי בתיק כריך עם פסטרמה או ביצה קשה או לפחות אגוזי מלך, קצת פירות וכמובן משקה איזוטוני לגבי התאוששות בין אימונים: ההמלצה הכי טובה שלי להתאוששות מהירה בין האימונים היא לדאוג אחרי כל אימון קשה לאכול את כמות החלבונים המתאימה כמה שיותר קרוב למועד סיום האימון ובשאר הזמן לדאוג לאכול במשך היום אוכל בריא ומזין לא משנה מבחינת התזמון העיקר שבסוף היום נדע שאכלנו מכל המגוון של הפירות והירקות, הפחמימות והחלבונים לגבי תוספים: ספורטאי עלית שונים מאוד מכל שאר הספורטאים כמות תוספי המזון שאנחנו לוקחים היא מעל ומעבר בצורה מוגזמת ממה שספורטאי רגיל צריך לקחת בזמן ההכנות שלי למרתון אני לוקחת קלציום, מגנזיום, מולטי ויטמין, אנטי אוקסידנט, ברזל, Q 10. לפני ואחרי אימונים קשים אני לוקחת BCAA ואני שותה משקה של אלקטרוליטים ואחרי ריצות ארוכות גם אל-גלוטמין בתקופת הפגרה: במהלך הקריירה שלי לא היו תקופות פגרה מאוד ארוכות כך שאני ממשיכה לאכול כמה שהגוף שלי רוצה ומרגיש שהוא צריך לשמחתי כשאני מורידה כמות של אימונים אחרי מספר ימים גם הגוף רוצה לאכול פחות מאשר בדרך כלל
 
../images/Emo210.gifכל כך נהנתי לקרוא את תובנותייך על תזונה

זה סוג החיזוק שהייתי ממש זקוקה לו. שומעת מכל כיוון שחייבים ג'לים. עכשיו קיבלתי ממך אישור לשמוע לבטן שלי ולחברתי הנטורופתית ולאכול תמרים (עושה את זה גם היום) ובננות כשתגיע העונה.
 

omaopa

New member
נילי המדהימה!

קודם כל מיליוני תודות על זה שבאת ביום חמישי!!!! החבר'ה לא מפסיקים לדבר על השיחה איתנו. נתת לנו עצות שלא יסולאו בפז וחלקן התחלתי כבר ליישם. לדוגמא היום באימון איכות האטתי קצת את האינטרוול אבל קיצרתי את המנוחות ודאגתי להמשיך לרוץ גם במנוחות ולא לעבור ממש לג'יגוג. ממש נתת לי ולנו השראה אז תודה לך!! והשאלות - 1. האם קשה לשמור על מתח אימונים גבוה לאורך כל כך הרבה שנים? הרי האימונים דורשים המון גם ברמה הפיזית וגם ברמה הנפשית, איך את מתמודדת את זה מבלי להתעייף ולהישחק? 2. האם את תמיד מרוצה בתחרויות או שיש תחרויות שאת מסיימת אותן עם הרגשה של אכזבה או תסכול או כעס שלא ביצעת את הריצה כמו שציפית או רצית? 3. בגלל הקצבים שלך ובגלל שיש רק קומץ נשים ברמתך, את בוודאי התאמנת בעיקר עם גברים לאורך השנים? האם הרגשת נחותה אליהם או שהרגשת אישזהו תיסכול מריצה לצד גברים? אני שואלת כי אני רצה בעיקר עם גברים וזה תמיד מתסכל אותי שהם משיגים הרבה יותר והרבה יותר מהר ממה שאני עומלת קשה ולאורך שנים כדי להשיג. מקווה שזה לא יותר מדי.... אם לא, אז יש לי עוד.....
 

hartzitzit

New member
מצטרפת לשאלות וגם

1. כאם חד הורית, איך מסתדרים טכנית עם זמינות לילדים? 2. בודאי היו פציעות במהלך הקריירה הארוכה. איך חוזרים לתוכנית אימונים מלאה אחרי פציעה ארוכה? אני מניחה שברמתך המקצועית. הציפיות הן אחרות. 3. איך את שומרת על "הגחלת" - בלי להשתעמם, אחרי כלכך הרבה שנים? 4. האם את מרגישה שעוד ניצבים מולך אתגרים? מהם?
 
תשובות לחרציצית

1. זמינות לילדים למזלי אני אם חד הורית עם המון תמיכה מהמשפחה. זכיתי להיות רצה מקצוענית שמרויחה מספיק מריצה נטו ולא זקוקה לעבודה נוספת כך שעד כה מבחינת זמן יכולתי תמיד להיות זמינה לבתי. מנסיון למדתי לקחת את ליאל איתי לכל ארוע כך שגם בכל מחנות האימונים והתחרויות היא היתה נוכחת אמנם בתחרויות אין לי הרבה זמן להקדיש לה אבל אנחנו בכל זאת ביחד לפני ואחרי אני רצה המון על המסילה בבית כך שהרבה מהאימונים אני חולקת את אותם 4 קירות עם ליאל גם אימון, וגם ביחד עם הילדה בתור אמא אני לא אוהבת לשבת על הרצפה ולשחק איתה אבל אנחנו אוהבות להיות אחת עם השנייה כשכל אחת בענייניה ליאל משחקת שעות לבד, ואני בענייני, והנוכחות שלנו אחת עם השנייה היא הכיף של שנינו 2. חזרה אחרי פציעה למזלי הרב, לאורך כל הקריירה הארוכה שלי כמעט ולא נפצעתי בתחילת דרכי לא סומנתי ככוכב נולד כך שהמאמן שלי עבד איתי לאט מאוד וביסודיות מה שבנה לי בסיס רחב שמנע פציעות בעתיד לצערי בשנים האחרונות אני סוחבת פציעה כרונית טורדנית שכנראה תלווה אותי עד לסוף הקריירה לאט לאט לומדים לחיות עם פציעה הדרך הכי טובה כמובן היא להמנע מפציעות וזאת על ידי חימום טוב לפני ושחרור אחרי אימונים חזקים ותזונה ומנוחה מספיקות כמובן כשחוזרים אחרי פציעה שמשביתה למשך זמן רב הדרך למעלה נראית בלתי נגמרת התחושה היא של תחתית הבור כשאי אפשר לראות את הקצה אבל בסבלנות רבה זוחלים במעלה ההר מחדש ולפעמים נופלים מחדש ואז קמים שוב עקשנות וסבלנות זה המפתח 3. שמירה על הגחלת ושעמום אני אוהבת לרוץ, ריצה מעולם לא שעממה אותי כך היה לפני 25 שנה וכך גם היום אין לי מושג איך, אבל אני פשוט אוהבת את זה הדרך הטובה ביותר לא להשתעמם היא יצירתיות וגיוון אמנם אני גרה 39 שנה באותה עיר ומתוכן 25 שנה אני רצה אבל מעולם לא רצתי באותם מסלולי ריצה שנה אחרי שנה אני כל הזמן מוצאת מקומות חדשים לרוץ בהם ואפילו אם זה באותו אזור תמיד אפשר ליצור שבילים חדשים אפילו לעשות את אותו המסלול בכיוון שונה תמיד צריך לשמור על יצירתיות גם כשמוגבלים באיזור האימונים פרטנרים לריצה גם עוזרים להפיג את השעמום והקושי אין דבר שמוציא אותך יותר טוב מהבית לריצה כשקבעת לרוץ עם מישהו 4. אתגרים כן, אני רוצה להכנס להריון
מסתבר שזה אתגר בגודל הר האברסט כשאכבוש את האברסט של הריון ולידה אני רוצה להתמודד מחדש עם קריטריון אולימפי, או לפחות קריטריון לאליפות עולם.
 
תשובות לרונה

היי רונה, גם אני מאוד נהניתי ביום חמישי תודה רבה על ההזמנה קודם כל לגבי המנוחות באימון אינטרוולים, הכוונה היתה כמובן לאימון פארטלק שבו הריצה מתבצעת בקצבים שונים. אימון אינטרוולים (מסלול) דורש ומחייב ג'יגוג. יש הבדל מאוד גדול בין אימון אינטרוולים לפארטלק 1. מתח אימונים גבוה יש לי את הזכות המדהימה לרוץ במשך 25 השנה האחרונות, וברמה מקצוענית גבוהה כ-15 שנים. להיות רצה מקצוענית מלווה בהרבה הרבה יתרונות אך גם תשלום מאוד גבוה ברמה הפיזית והמנטלית לאורך כל השנים התחריתי די הרבה בארץ כשדווקא ריבוי התחרויות עזר לי לשמור על רמת מתח אימונים גבוהה כשידעתי שיש לי כמעט כל חודש או שבוע תחרות אין זמן לנוח ולהתעייף אבל כמובן אחרי 25 שנה בוקר אחד קמתי וגיליתי שאני שחוקה עד עפר כך שגם לי אין את כל התשובות ולפעמים צריך לקחת פסק זמן כשמרגישים שחוקים ולמצוא מטרות אחרות 2. תחושות בסיום תחרות יש יותר תחרויות ואימונים מתסכלים ומעצבנים מאשר הצלחות וחייבים לדעת להתמודד עם אימונים שלא מצליחים ועם תחרויות מאכזבות אבל דוקא מהתחרויות המאכזבות למדתי הרבה במשך השנים והרבה פעמים זה היה מנוף לשיפור עדיף לא להרגיש נקיפות מצפון אם לא עושים אימון, או לא עומדים במה שציפינו כי אז משלמים מחיר כפול למדתי במהלך החיים לדעת אחרי כל אימון לא טוב או תחרות גרועה להיות מאוכזבת, מתוסכלת ועצבנית למשך שעה לפחות ואז פשוט לשכוח מזה וזו הדרך הכי טובה: להוציא את כל הרגשות החוצה ואחרי שעה לשכוח מזה ולהמשיך הלאה הדבר הטוב ביותר בריצה שתמיד יש עוד אימון ועוד תחרות זה אף פעם לא סוף הדרך 3. ריצה עם גברים לאורך כל השנים כמעט תמיד התאמנתי רק עם גברים מצד אחד זה מתסכל אבל לפעמים אימון עם נשים יכול לגרום ליותר מתחים נכון שזה מתסכל לראות גבר שעושה חצי ממה שאני עושה והתוצאות שלו יותר טובות אבל זה ההבדל בין גברים לנשים ותמיד אני קמה בבוקר ואומרת: "ברוך שעשני אישה" לכל דבר יש יתרונות וחסרונות לאורך כל השנים רצתי עם המון פרטנרים בהרבה תחרויות ואימונים אני נעזרת בפרטנרים ובלעדיהם לא הייתי מסוגלת לעשות חצי ממה שעשיתי אמנם גברים יכולים להשיג הרבה יותר בקלות אבל כשרצים ביחד בקבוצה הם תומכים ומגוננים עלינו הנשים זה כיף גדול בתחרות לזנק ובלי לשים לב ובלי לתכנן לראות שאני נמצאת בחברת גברים שמנסים לסייע ולעזור לי (בעיקר במרתונים בינלאומיים בחו"ל) בארץ בעיקר אני נעזרת בפרטנרים כשאני דואגת לבקש מראש שאנשים יבואו ויעזרו לי במשיכה תלמדי להעזר בגברים שסביבך ושההתקדמות שלהם לא תתסכל אותך
 

dganitm

New member
../images/Emo9.gif יש לי עוד שאלה

האם במהלך ההריון המשכת לרוץ? איך והאם שילבת בין הריון ופעילות גופנית? יש לך טיפים בעניין? תודה דגנית
 
תשובה לדגנית: הריון ופעילות גופנית

מייד כשנכנסתי להריון התייעצתי עם דוקטור נעמה קונסטנטיני ההמלצה שלה היתה בשלושת החודשים הראשונים להמשיך לרוץ כרגיל כמובן שלא מדובר על אימונים לקראת מרתון כל עוד לא רצים יותר משעה/שעה ורבע גם בעצימות גבוהה אין שום סכנה למהלך ההריון כמובן בהריון רגיל לשמחתי במהלך ההריון שלי עם ליאל יכולתי לרוץ בתחילתו ברמה מאוד גבוהה ולקבוע מספר שיאים ישראליים (5000 מטר, 10000 מטר) במהלך החודש השני של ההריון גם באליפות אירופה ב-10000 רצתי אך שם הלחץ הנפשי הכריע אותי עוד לפני התחרות והפחד שמא יקרה משהו גרמו לי להיות חולה כך שהתוצאה היתה בהתאם החל מהשבוע ה-12 ועד ה-18 המשכתי לרוץ אבל בעצימות שהלכה ופחתה והחל מהשבוע ה-18 הפכתי לבטטה מוצהרת
זכיתי לארבעה וחצי חודשים של אימונים באכילה אובססיבית והנאה צרופה בכלל לגבי כל ההריון היה תשעה חודשים של שכרון חושים וכשההריון נגמר התלוננתי שעדיין לא הספקתי לאכול עוד כמה עוגות שוקולד
אני שונאת ללכת או לשחות והיות שהייתי אחרי מספר שנים מאוד אינטנסיביות ומתישות הרשיתי לעצמי חמישה חודשים לנוח מכל פעילות רציתי להנות מההריון כמה שיותר חופשת הלידה שלי בעצם היתה במהלך ההריון התחושה שלי היא שלפחות בחודשיים האחרונים צריך מאוד מאוד להרפות מאימונים ולהנות מההריון היות שאני ספורטאית מקצוענית התחושה לגבי הצורך באימונים היא שונה מאשר רצה רגילה הטיפ הכי חשוב שלי בענייני הריון ואימונים הוא לדעת להקשיב לגוף ולהקשיב לעובר שבפנים במהלך ההריון הייתי מאוד קשובה לליאל, ניהלנו שיחות ארוכות שבהן כל אחת הציגה את עמדתה הקשר בינינו נבנה עוד במהלך ההריון לא קורה שום דבר אם מאיטים פעילות במהלך הריון לפי דעתי זה אפילו גורם ליכולת חזרה לאימונים טובה יותר כשנחים בחודשים האחרונים של ההריון מאשר כשנמצאים בחדר כושר עוד ביום הלידה
 
חזרה אחרי לידה

כיוון שאת חופשת הלידה שלי ביליתי לי במהלך 4 החודשים האחרונים של ההריון מהר מאוד חזרתי לרוץ עברתי ניתוח קיסרי (נו טוב, מבנה האגן שלי מבחינה אבולוציונית הוא של ציידת, ולכן אין מצב חוץ מגורי כלבים שמשהו יצא משם) אחרי הניתוח חייבים לנוח 4 שבועות ביום שקיבלתי אישור מהרופאה, יצאתי אחר הצהריים לרוץ 20 דקות קצב קל ריצה מדהימה, התעלות והתרגשות וכמובן תחושה של פרה שמנסה כוחה בריצה לא האמנתי שאי פעם אחסור לכושר בשבוע הראשון הייתי בטוחה שכל מי שאומר שאין בעיה לחזור לכושר אחרי ההריון פשוט משקר חשבתי שזו קונספירציה אחרי שבועיים של כ-30 ק"מ לשבוע חטפתי את האמ-אמא של דלקות בברכיים ובכתפיים ואז הבנתי שמלהיות בטטה אי אפשר מייד להתחיל לרוץ את השבועיים הבאים ביליתי באקווה ג'וגינג, במכשיר אליפטי בחדר כושר והכי חשוב חיזוק של כל השרירים שאיבדו כוח ואיזון כללי של כל הגוף לאחר מכן, המשכתי את התרגילים ובהדרגה חזרתי לרוץ כאשר ליאל היתה בת 3 חודשים טסתי איתה ועם אמא שלי לבלגיה לחודש מחנה אימונים ואז כמעט חודשיים בגובה בפירניאים כאשר ליאל היתה בת חצי שנה הגעתי שוב לשיא הכושר שלי
 

susieada

New member
נילי - אנו זוכות בנוכחותך בפורום! ../images/Emo13.gif

כמו שמור כתבה בראיון הנפלא איתך - את מושיטה יד לעזרה בכל מצב. לא נשכח את התמונה שאת סוחבת בקבוקי שתייה בטריאתלון נשים האחרון. כל פעם שאת בארץ, את מתייצבת כשי לעודד אותנו! תודה! וכמה שאלות: * כשיש פציעות המונעות ממך לרוץ, איך את שומרת על כושר? איך את מתמודדת עם חוסר הפעילות שהגוף רגיל אליה? (נקודה קשה בשבילי) * את אוהבת לרוץ. ריצה זאת אהבתך מגיל צעיר. את נושמת ריצה ומרגישה שזו מדיטציה בשבילך. האם, ואיך, מטפחים הקלילות הזאת, האהבה הזאת? אני, למשל, מרגישה (לפעמים) כדולפין במים כשאני שוחה (כייף לי!), אך לדאבוני, גם מרגישה כדולפין כשאני רצה (דג על האדמה, מאבק לנשום וזוז!) כטריאתלטית אני חייבת - ורוצה לרוץ, ומחפשת דרכים להגיע לרמת ההנאה. אני יודעת שיותר זמן "על הרגליים" (עם הדרכה) עוזרת. יש לך עוד טיפים? * אנטיביוטיקה וריצה: אחרי מחלה, אם את נוטלת אנטיביוטיקה, האם את מתאמנת? יש אלה שסבורים שזה בסדר. יש אלה שסבורים שאסור. מה דעתך? מה את עושה? * כשליאל היתה תינוקת (דרך אגב היא חמודה. חמה ונחמדה - היה כייף לפגוש אותה במירוץ גלעד), האם לקחת אותה איתך לריצות בעגלת "בייבי ג'וגר?" אם לא, לולא העזרה של ההורים שלך, היית נעזרת בעגלה הזאת? האם אפשר ריצה איכותית עם "בייבי ג'וגר?" שמחתי ונהניתי מהכנות שלך בכל נושא בראיון עם מור, ומאחלת לך שתשיגי את כ ל חלומותיך - כולל עוד ילד/ה ועוד אולימפיאדה! תודה וחיבוק! סוזי
 
תשובות לסוזי

היי סוזי אחרי שנים רבות שלא יכולתי להגיע לטריאתלון נשים, היות ואני לא נמצאת בארץ בתקופה זו, היתה לי הזכות והעונג לבוא ולסייע. אז תודה! 1. שמירה על כושר במהלך פציעות אני מאוד גרועה בלעשות פעילות אלטרנטיבית כשאני פצועה. אני שונאת קרוס טריינינג, כך שאני לא דוגמא טובה. כמובן שמי שמסוגלת לשלב שחייה או אקווה ג'וגינג או חדר כושר תוכל לשמור על רמת כושר יותר טובה. למזלי לא נעדרתי בגלל פציעות לתקופה של יותר ממספר ימים. כמובן שטיפול פיזיותרפיה צמוד מסייע מאוד בהתאוששות מפציעה היות שאני מסתייעת באיגוד האתלטיקה ובספורט ההישגי אנו זוכים לליווי צמוד של פיזיותרפיה ומסאז/ רפואי, כך שגם כשאני לא פצועה אני דואגת להגיע לפיזיותרפיסט ומסאז'יסט באופן שבועי כדי למנוע פציעות. 2. אהבה לריצה – אפשר לטפח את זה? כפי שעניתי לאפרת יצירתיות היא דבר שמאוד יכול לסייע כאן. אם את רצה עם אנשים נוספים, דבר שיכול מאוד לעזור הוא להתרכז בהם, ולא לחשוב על כמה שאת כבדה. הרבה פעמים אני מסתכלת על אנשים סביבי, מתרכזת בהם, ולא חושבת על כמה כואב לי וכמה זה קשה גם באימונים וגם בתחרויות. וחשוב לדעת גם לא להילחם כנגד הגוף. אם הרבה יותר זמן על הרגליים יגרום לך לשנוא את הריצה – לא השגת דבר לפעמים להוריד קצת, זה יותר טוב, מאשר לגרום לסלידה מריצה. הרבה פעמים אני רצה פעמיים ביום, גם מרחקים שניתן לרוץ בפעם אחת, כדי לא להשתעמם, ולא להיות זמן רב על הרגליים. 3. אנטיביוטיקה וריצה עד כמה שידוע לי, ניתן לרוץ כשלוקחים אנטיביוטיקה כל עוד אין חום. ברגע שהחום יורד מתחת ל-37 מעלות, אין שום מניעה לרוץ. מנסיוני זה עובד, וגם מנסיוני האישי כשרצים עם חום מעל 37 מעלות, זה רק עושה דברים רעים. ולא מומלץ לנסות את זה, בדרך כלל זה לא נגמר טוב, ובדיעבד התשלום הוא כפול. עדיף להפסיד אימון אחד, מאשר לעגל פינות כשחולים. 4. ריצה עם בייבי ג'וגר לגבי עגלת בייבי ג'וגר – מעולם לא רצתי עם ליאל בעגלה. אני שונאת לרוץ עם משהו שמגביל אותי אפילו מפתח כבד לי מדי. גם כשלא הייתה לי עזרה העדפתי לקחת אותה לאצטדיון, ולרוץ בסיבובים 10 ק"מ ולא לרוץ איתה בעגלה. אין ספק שאפשר לרוץ עם בייבי ג'וגר, ריצה קלה אך לא איכותית. אבל כמובן שאם אין ברירה אחרת, עדיף ריצה כזו, מאשר כלום. התסכול כשלא רצים בכלל הוא גדול יותר, מאשר אם רצים לאט יותר.
 
למעלה