../images/Emo20.gifחדשה כאן, ברוכות הנמצאות
לפני חודשיים ושבוע נולדה הפשושה בניתוח קיסרי. למרות השמחה הגדולה ושהיא חמודה אמיתית, המון דברים לא קרו לפי מה שציפיתי. חיכיתי ללידה רגילה, ולא יצא, התינוקת נולדה עם סוכר נמוך והיתה זקוקה להאכלות דחופות, לכן הוסיפו לה מטרנה כבר מן היום הראשון, כל ההנקה התחרבשה. שאבתי המון זמן עד לפני שבוע וניסיתי להניק מדי פעם אבל הקטנה לא הסכימה לינוק. נוסף להכל , היא מקיאה לפעמים ואוכלת נורא לאט. אני כל כך עסוקה בהאכלות, גרפסים וכל מיני, כול כולי בתוך זה. בינתיים, הבעל שמאוד מעורב בטיפול בילדה, משדר כל מיני דברים. הוא טוען שאני עסוקה מדי בהאכלה ושבעצם ההקאות קשורות לזה. נורא נעלבתי ממה שהוא אמר וגם ברור לי שזה לא נכון, כיון שהיא מקיאה גם לו. אבל אני מנסה להקשיב מעבר למה שהוא אומר ואני חושבת שאולי משהוא שאני משדרת , הטוטאליות של העיסוק בתינוקת ובהאכלה, קשה לו. התינוקת עכשיו ישנה ואני מנסה לחשוב מה לעשות. אני נכנסת לפורומים של יעוץ להורים, נו באמת יש לי הרבה שאלות לשאול, אבל מה חוץ מזה? לפני שנה וקצת, מיד לאחר הנישואין שלנו פוטרתי מן העבודה, פנימייה שסובלת מקשיים אירגוניים מתמשכים. הפיטורין נורא כאבו לי , כי נתתי למקום המון. מהר מאוד נכנסתי להריון , חיפשתי עבודה כמה חודשים ואחר כך הפסקתי, כי במקצוע טיפולי אי אפשר לבוא לעבוד כמה חודשים ולעשות הפסקה גדולה. ומה עכשיו, זו לא חופשת לידה שנגמרת תקופה וחוזרים למקום מוכר. יש ריק גדול. אומרים לי אנשים להנות מן החופשה וגידול הילדה, ואני חושבת שיש בזה הרבה. אני מאמינה שזה טוב לילדה, אבל מה עם הנישואים שלי- מאז הנישואים אני בעצם תלויה כלכלית בבעלי, זה לא מצב בריא כל כך. זהו, סיכום המצב, לרגע זה. אני מקווה למצוא כאן אוזן קשבת ומקום להתלבט בו על המשך הדרך. מקום בשבילי.
לפני חודשיים ושבוע נולדה הפשושה בניתוח קיסרי. למרות השמחה הגדולה ושהיא חמודה אמיתית, המון דברים לא קרו לפי מה שציפיתי. חיכיתי ללידה רגילה, ולא יצא, התינוקת נולדה עם סוכר נמוך והיתה זקוקה להאכלות דחופות, לכן הוסיפו לה מטרנה כבר מן היום הראשון, כל ההנקה התחרבשה. שאבתי המון זמן עד לפני שבוע וניסיתי להניק מדי פעם אבל הקטנה לא הסכימה לינוק. נוסף להכל , היא מקיאה לפעמים ואוכלת נורא לאט. אני כל כך עסוקה בהאכלות, גרפסים וכל מיני, כול כולי בתוך זה. בינתיים, הבעל שמאוד מעורב בטיפול בילדה, משדר כל מיני דברים. הוא טוען שאני עסוקה מדי בהאכלה ושבעצם ההקאות קשורות לזה. נורא נעלבתי ממה שהוא אמר וגם ברור לי שזה לא נכון, כיון שהיא מקיאה גם לו. אבל אני מנסה להקשיב מעבר למה שהוא אומר ואני חושבת שאולי משהוא שאני משדרת , הטוטאליות של העיסוק בתינוקת ובהאכלה, קשה לו. התינוקת עכשיו ישנה ואני מנסה לחשוב מה לעשות. אני נכנסת לפורומים של יעוץ להורים, נו באמת יש לי הרבה שאלות לשאול, אבל מה חוץ מזה? לפני שנה וקצת, מיד לאחר הנישואין שלנו פוטרתי מן העבודה, פנימייה שסובלת מקשיים אירגוניים מתמשכים. הפיטורין נורא כאבו לי , כי נתתי למקום המון. מהר מאוד נכנסתי להריון , חיפשתי עבודה כמה חודשים ואחר כך הפסקתי, כי במקצוע טיפולי אי אפשר לבוא לעבוד כמה חודשים ולעשות הפסקה גדולה. ומה עכשיו, זו לא חופשת לידה שנגמרת תקופה וחוזרים למקום מוכר. יש ריק גדול. אומרים לי אנשים להנות מן החופשה וגידול הילדה, ואני חושבת שיש בזה הרבה. אני מאמינה שזה טוב לילדה, אבל מה עם הנישואים שלי- מאז הנישואים אני בעצם תלויה כלכלית בבעלי, זה לא מצב בריא כל כך. זהו, סיכום המצב, לרגע זה. אני מקווה למצוא כאן אוזן קשבת ומקום להתלבט בו על המשך הדרך. מקום בשבילי.
