../images/Emo20.gif"ערב זה הוא ערב חג..."../images/Emo20.gif

"הכל הגיעו עד לפה וסובבים את השולחן ואם אתה רוצה לבוא יש לך כיסא מוכן..." נציין שוב שיש לנו שמונה סינגלים סך הכל, לשתי התחרויות.
מנקודת המבט שלכם-על מי נכתב ערב חג? (לא גלעד שליט, אלא אדם קרוב אליכם)
ניתן לשרשר סיפורים עד יום שלישי 21/10/08 בשעה 18:00.
 
../images/Emo10.gifזו שאלה קשה עם הרבה תשובות

צפו לחפירה
זו סבתא שלי דימנטינה שכולנו קראנו לה טינה ואני קרויה בעקיפין על שמה (עדי = תכשיט ופירוש שמה הוא שרשרת או משהו בסגנון) היא היתה הסבתא שהייתי הכי קרובה אליה |סליחה מסבא שלי שיבדל לחיים ארוכים וסבתא השניה ז"ל | סבתא שלי ז" ל נפטרה ביום הראשון של מלחמת המפרץ היא היתה לבדה בביתה היא לא הסכימה לעבור לגור איתנו באותה תקופה היא נפטרה מהתקף לב ומהעובדה שמהלחץ של האזעקה היא לא הורידה את השסתום המקולל של המסיכת אב"כ אני לא אשכח איך אני, בת 11 בערך, קמה בבוקר לזעקות , לצעקות, לאובדן אני לא אשכח את מראה של אימי שבורה לקבלת הבשורה על מות אימה ואבי הוא זה שפרץ לביתה של סבתי וגילה אותה הוא מאז לא דיבר וסיפר מה ראה בדיוק היא מאז ומתמיד מלווה אותי אני מתגעגעת לכל הסוודרים היפים שהיתה סורגת לי (היא היתה מוכשרת) לכל העיתונים של הדוגמאות של הסריגות שהיו לה שהיוו לה השראה לסריגות אני לא הייתי בהלוויה כי ההורים שלי לא הסכימו אבל אני מקפידה לבקר את הקבר שלה מנקה אותו שוטפת אותו מדברת אליה אני כל פעם חושבת איך היתה מאושרת לראות איך כולם התקדמו למרות שהיא איננה על שנכדות שלה התחתנו הביאו ילדים לעולם לומדות לתואר שני הן לא שקועות בעצב אנו המשכנו הלאה אם בשמחות אם בארועים הפחות שמחים אני כל פעם חושבת כמה הייתי רוצה שתלווה אותי בחתונה שלי
חוץ מזה גם אובדנם של רותם וירדן והם רק ילדים הכרתי אותם "בזכות" פורום להורים למחלות (לשם נכנסתי בגלל אחיין שלי) ליווינו אותם שהודיעו בפורום שהם מאושפזים כל אחד בגלל סיבתו חיכינו שיכנסו וישתפו ויעדכנו כל פעם שמחנו שהודיעו שהם שוחררו ותמיד קיווינו שגם הפעם הם ישוחררו כולנו היינו בהלם שגילינו שלא כך כולנו בכינו שהודיעו שהם אינם עוד תמיד זה עצוב שמישהו נפטר אבל כאשר מדוברים בילדים זה עוד יותר כואב תמיד זה כואב ותמיד זה מלווה אותנו אבל ההורים צריכים להמשיך ולתפקד כי יש עוד אחים בבית זה מדהים לגלות כמה הילדים האלו על פי הסיפורים היו חזקים ואופטימיים ולא איבדו תקווה עד הרגע האחרון כמה שלהיות הורים זה מפחיד ובעל אחריות להיות הרבה לילד עם מחלה זו או אחרת זה יותר קשה זה לחיות בפחד מתמיד ואני רואה את זה הכי מסכם את זה שקראתי בפורום אחר שאימא של ירדן ז"ל לשאלה ממי אתם מבקשים סליחה לקראת יום כיפור אמרה - שאלוהים הוא זה שיבקש ממני
מדהים כמה היא נכנסה לי ללב למרות ההכרות הוירטואלית הכל מתגמד לנוכח אבדון שכזה מצורף האתר לירדן ז"ל http://www.yardenforever.com/site/index-4.asp?depart_id=67901 ששמעתי את השיר גם חשבתי על רוז הקטנה
שאני בספק כמה חוותה משפחתיות וחגים כמו שצריך
בנימה ארצית יותר- יצחק רבין
כי אני חושבת שהרצח שלו סימל לי את הסוף את השינוי מה שלא יחזור יותר את ההתפוררות
 

BRANGELINA

New member
אמממ

האמת שהשיר די מזכיר לי את סבא שלי(ז"ל)... כי שבע שנים עברו מאז שהוא נפטר..והוא באמת חסר לכולם. בתור ילדה בכיתה ד' היה לי דיי קשה לאבד אותו... אבל כידוע ילדים קטנים מתגברים על דברים דיי מהר וכשגדלים מבינים יותר... ועכשיו אני מבינה עד כמה הוא חסר...ועד כמה הייתי רוצה שהוא יהיה איתנו שוב...
 

איריס מ

New member
מנקודת המבט שלי...

השיר כאילו נכתב על דוד שלי שמואל (אח של אמא שלי) שחי בשוויץ לבד מאז שהוא עזב את מרוקו בעצם למיטב ידיעתי, היו תקופות שהוא היה מגיע אלינו לבקר אם זה בחופשות קיץ או בחגים או באיזשהו זמן פנוי שהיה לו כאשר הוא התגעגע והייתה לו האפשרות להגיע. כבר כמה שנים שהביקורים שלו פסקו ונותרו רק שיחות הטלפון שפעם היו לעתים יותר קרובות אך במשך הזמן גם השיחות איתו הן לעתים רחוקות דבר שמעציב את אמא שלי מאוד, אני רק מקווה שמצב בריאותו תקין. אגב, סתם לידע הכללי, בצעירותו הוא נורא הזכיר את מטי כספי, מצרפת תמונה שבה הוא מנגן על עוּד
 

viko222

New member
יש לך דוד שגר בשוויץ ולא ידעתי על זה?

למה את מחכה בואי נסע לחופשה אצלו
 

viko222

New member
טוב,זה הזמן להתקשר לברך אותו לשנה טובה

וכמובן להיות אדיבה ונחמדה. תוך כדי השיחה תגידי לו שאת קופצת לגיחה קצרה לשוויץ ונורא תשמחי ללון אצלו יחד עם ידיד (אני)
הלינה עליו הכרטיסים עליך. ממש חופשה מושלמת תהיה לי
 

איריס מ

New member
הייתי בכיף עושה זאת אם היה לנו את המס'

וזו אחת הסיבות שנותק הקשר במשך הזמן ולעתים ממש רחוקות זה הוא שמתקשר אלינו.
 

איריס מ

New member
האמת? לא הייתי מתנגדת לטוס שוב לשוויץ חח..

הנוף מדהים שם והאוירה אחרת וכמו שכתבתי ל-ורד מומלץ בחום
 
גם אני! גם אני!!!!

בהתחשב בזה שהשיר נכתב לפני זמן די רב, ואנחנו נמצאים בתקופת החגים (גם השיר..), אז על אחותי. שנה שעברה היא חתפה מחלה שלא הצליחו לזהות מהה יא ואושפזה בית החולים. כל אוכל שהיא ניסתה לאכול היא לא הצליחה כי הגוף לא קלט אותו. הגיע ערב החג ואנחנו חיכנו עד הרגע האחרון כדי לראות אם ישחררו אותה בהתאם למצב הרפואי, באמת היה לה מנה מוכנה והכל אבל בסוף לא שיחררו. היום תודה לאל הכל בסדר (ודרך אגב, עד היום לא גילו מה היה) אז זה די מזכיר לי את התקופה ההיא.
 

viko222

New member
אוקי..תורי../images/Emo9.gif

אני קרוי על סבא שלי ז"ל (ויקטור) תמיד איכשהוא בארוחות החג עם הדודים מצד האבא עולה הנושא כמה שאני מזכיר את סבא שלי ז"ל. לדוגמה,בארוחת החג אין מצב שמישהו יגע לי במגבת!הוא יקבל איזה פנס לעין
ככה גם סבא שלי היה...ועוד הרבה דברים משותפים... הייתי רוצה לשבת איתו בשולחן החג לראות איך הייתי מסתדר עם הבן אדם שדומה לי. לראות אם אני אצליח להתסדר איתו ואם אנחנו באמת כל כך דומים.. זה דבר שמאז ומתמיד סיקרן אותי,לשבת איתו לארוחת החג ולראות אם יש ביני ובינו משהו משותף... רק חבל שדבר כזה לא יקרה לעולם...
 
למעלה