הרבה זמן לא היה לנו שרשור שוויץ...

[מעיןבר]

קסום לגמרי ../images/Emo99.gif

מערכת היחסים שיש בין אח בכור גדול לתאומים רכים היא בהחלט משובבת נפש. בורכת!

 

[סוכריה על מקל]

מקסים ../images/Emo99.gif

 

[מור וקינמון]

טוב נו ... ../images/Emo3.gif

בינואר עד שהגיע הזמן לשירי טו בשבט, למדו בגן על צורות ימים רבים הקינמון מלמלה לי "לש" "גול" וכו' ואני אהבלה לא הבנתי מה היא רוצה ממני. בסוף תוכנית הלימודים החשובה הזו (לא מזלזלת) הייתה בתיק שקית קטנה, עם סיפור על עיגול, משולש מרובע וריבוע ואת ארבעת הצורות הללו מודבקים על מקלות של ארטיק. הגננת לא איפשרה לי למצוא את זה במקרה, אלא ישר אמרה לי שיש את זה בתיק. פתחתי והקינמון לא עזבה את זה מחזיקה את ארבעת הצורות, ומגישה לי מחכה שאומר את הצורה ומדקלמת חלק מהסיפור בדרך לאוטו, בנסיעה עצמה וכל הערב היא רדפה אחרי בבית מגישה לי משולש "לש" ריבוע "בוע" עיגול "גול" וכו' באמבטיה היא התרחצה איתם ואפילו לא עזבה אותם שכהלכה לישון. עד היום היא מדי פעם נזכרת במשולש ועינה זורחות כשאני מוצאת אותו (שאר הצורות כבר מזמן נפלו מהמקל "אוי אוי אוי" היא אומרת כשהיא רואה אותן ללא המקל) הייתה איזו שהיא התקפת בכי שהתחילה בכך כשהעזתי לומר לה "לא" על משהו והסתיימה ב"שולש" ולי לקח כל כך הרבה זמן להבין מתוך בכי שמשלוש קטן וירוק ירגיע אותה... כמובן שהיה לו אחר כך נקיפות מצפון על זה. אחרי טו בשבט עברנו למקלות עם ציורים של פירות , שזה ממש פחות מעניין מהצורות, אבל עושה אותי גאה כשהיא אומרת "פוז" על התפוז... אבל הכי מעניין זה להמשיך ולשיר את שירי חנוכה כד קטן מככב בגדול בעיקר כשהיא משחקת עם הדגים באמבטיה ואני לא מצליחה להזכר בשירי דגים אז אני שרה לה "דג קטן" במנגינת כד קטן. אבל היא לא נותנת לניואנסים הקטנים האלה לבלבל אותה, ומיד דורשת שאשיר איתה את "באנו חושך לגרש" ומכה ביד ועם הרגל חזק כמו שלימדה אותם המנגנת על מנת לגרש את החושך. מתי פורים?

 

[מעיןבר]

שברי המילים הללו של ראשית דיבור ../images/Emo13.gif

גם אנחנו נהנים מזה מאוד מאוד, למרות שעל צורות עוד לא עבדנו. אצלינו נביחות כלבלבים ויללות חתלתולים הן הרפרטואר האהוב במיוחד כבר מזה תקופה...

 

[מעיןבר]

נהגות שודים

הקטנטנות (עוד פחות מחודש שנתים

) גילו את חדוות הגלגלים ואנחנו איתן. מערכת היחסים שלהן משובבת נפש לגמרי. הן מקסימות ביחד באופן מעורר התפעמות. השבוע על רקע מחלה קרה שהן לא נפגשו (למעט מספר דקות ספורות) כל היום - בערב המפגש המחודש היה כל כך שמח! הן נעלמו להן למשחק משותף למשך לא מעט זמן (למרות השעה המאוחרת) והיה כיף לצפות בהן. הן גם מגלות לאיתן את חדוות התקשורת ובכל יום נוספים ביטויים ושברי מילים חדשים למילון המתפתח שלהן, כולל המילה *אמא* שממיסה אותי גם כשהיא נאמרת בבכי קורע לב שמעיר אותי מהשינה לפנות בקר.

 

[מעיןבר]

ואי אפשר בלי הפיצקה הענקית שלי

הילדונת הנהדרת כל כך שחזרה ביום שישי עם תעודה ראשונה. בצד הלימודי אין שום בעיה (ולא צפיתי שתהיה) אבל יש קשיים אחרים של הסתגלות למסגרת שמתבטאים בחלק "התנהגותי" והיא כבר עכשיו עושה מאמצים כנים לגמרי להתגבר עליהם. אינלי ספק שהיא תצליח בהתמודדות הזו, כי אני מכירה אותה, והיא תעשה את זה בחן ובאצילות כמו שהיא יודעת. הכי משובב נפש היה לגלות שהיחס שלה לחברים ראוי לשבח

.

 

[שירי שירי]

ילדה מקסימה!! ../images/Emo23.gif

לא קל בביה"ס מבחינה חברתית. אני מאחלת לה בהצלחה!

 

[סוכריה על מקל]

נהדרת זה לא מילה ../images/Emo99.gif

ומה שלומה?

 

[מעיןבר]

הרבה הרבה יותר טוב

כבר לא רואים שהיה משהו

 

[bobi2525]

היא....

כבר שנים שובה את ליבי בלחיים והשפתיים האדומות שלה! ילדה מדהימה! ברור לי שהיא תתגבר

 

[bobi2525]

וואוו איך שהן גדלו לתפארת!

מתוקות נראה שמאוד כייף להן אחת עם השניה.

 

[מלח של פלפל]

גמני גמני גמני ../images/Emo65.gif

מזמן לא הגבתי פה אבל איך אפשר לא להשוויץ

בחודש ינואר ניצן חגגה יומולדת 5 (איך שהזמן עבר)

עשינו חגיגה גדולה עם שוקי הליצן

(האמת פשט לנו את הרגל, אבל היה כייף, איך איפשר להגיד לא לילדה כזו )

 

[מלח של פלפל]

עוד אחת ../images/Emo99.gif

ניצן עם שוקי הליצן

 

[bobi2525]

יווו על הילדה היפה הזאת

גדלה להפליא ונשארה שאפה! כמה כבר עולה ליצן כזה?

 

[26may]

וואו

זו הייתה התגובה הראשונה ילדה מהממת יש לכם

 

[נועם@בת]

וואוו, כמה שהיא יפתה

מלח, ניצן שלכם פשוט מדהימה. וכמו שאני זוכרת אותה, היא לא רק יפה אלא גם חמודה ומחונכת. רק בריאות ונחת יקירי. אוהבת, בתיה

 

[סוכריה על מקל]

ניצן גדלה ויפתה, והיא נראית כל כך מאושרת!

 

[שיצליח כבר]

איזו יפיפיה היא!!!! מרגשת! רק בשמחות

 

[נועם@בת]

כמעט ואין תמונות

משהו עובר על הבטריות הנטענות שלנו. באורח די סימלי הן מתקשות להטען ומתפרקות אחרי חצי תמונה. ומה שכבר צולם, לא תמיד ראוי לפרסום. בכולופן, נועם AKA נינג'ה, AKA איש רע.. לא מוריד את סרט המצח גם באמבטיה (ניסיתי, לא הצלחתי). מזל שאת הכפפות הוא מסכים להוריד, או את הצמיד התורן. ג'ינג'י או לא ג'ינג'י, יש לילד הזה מרץ של עשרה ילדים. מאחר והוא עדין בבית, הוא מתיש את רמי יום ולילה. למזלו לרמי יש סבלנות אינסופית וכוח לצאת איתו לכל ההשתוללויות שלו בכל יום. ואחר כך בלילה, רגע לפני הוא נרדם הוא ממלמל בפה מלא חלבאם "אמא, אני אוהB אתך".

בתיה

 

[נועם@בת]

והיפיפיה הנרדמת שלי

ניצן חוזרת הביתה בשלוש וחצי קרועה מעייפות. במקרה הטוב היא נרדמת מיד ומתעוררת בערב. במקרה הפחות טוב היא מיללת שעתיים שלוש עד שהיא נרדמת, מתעוררת מאוחר ונרדמת שוב בחצות. בתור הבת של אמא שלה, הבקרים הם זוועה. אנחנו מתחרות מי מושכת את הזמן במיטה יותר. אבל אחר כך שתינו נלחמות נגד הזמן ונגד הסייעת שעושה לנו פרצוף חמוץ אם אנחנו מאחרות. כאן ניצן בפוזה אופייניתש לאחרי הצהרים.

בתיה